מעיין גנים
שסג
והוא התענוג העצמי רק שאינו מושג ואי לזאת לא ירצה בחיי בני מזוני הגשמי' כ"א כאשר מתאוה מהאין שזהו עיקר התענוג והעדן שלמעלה מהשגה וע"י העמקת הדעת יעמוד כל היום בבחי' ביטול הרצון הלזה וכמ"ש ביאור ד"ז באגה"ק סי' י"א ד"ה להשכילך בינה ע"ש, והטעם שנק' בחי' זו עמידה, דהנה כשיש לו אהבה ודביקה בה' זהו הנק' מהלך וכמ"ש באברהם הלוך ונסוע הנגבה, אך קודם שיגיע לבחי' אהבה והילך זה צ"ל תחלה בחי' עמידה זאת היינו לעמוד ולשתוק מן התפשטות והילוך שבלעו"ז והן הרצונות זרות שהאדם רוצה וחפץ ומשתוקק לדברים זרי' שזהו נק' ג"כ הילוך רק שזהו בלעו"ז וע"ד מ"ש ויבא הלך לאיש העשיר (ש"ב י"ב ד') שהוא ההילוך דלעו"ז ונק' הלך שהולך ומתחזק שמתחלה הוא כאורח ע"ש בפי' רש"י, וצ"ל משלחי רגל השור והחמור דהיינו למנוע הילוך של היצה"ר, וכמארז"ל בע"ז ד"ה ע"ב אלו שיצרם מסור בידם מפסוק משלחי רגל השור והחמור, וכדי שיתהפך מהילוך זה להיות ההילוך באלקות הוא ע"י שיבא תחלה לבחי' עמידה והוא בחי' ביטול רצון, וכמ"ש בת"א בד"ה קחו מאתכם תרומה שע"י אתכפיא יכול לבוא לבחי' אתהפכא, וזה הי' ענין קרשים עומדים, ועמידה וביטול רצון זה נמשך ע"י יראה וכמ"ש במלאכי' כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה, והנה במלאכי' כתיב ורגליהם רגל ישרה, ישרה בגימ' תקט"ו, והיינו כי שורש העולמות הוא מבחי' מדות עליונות, כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שרחמים וחסדים שייך לעולם דאל"כ על מי ירחם או יתחסד, והיינו כי המדות הם שורש ומקור העולם, והמלאכי' ע"י עמידתם שז"ע ורגליהם כי באשה קרוי מושב, משא"כ עמידה הוא בחי' דכר, וע"י שהם עומדים ברום עולם שהעמידה היא ברגל, עי"ז ממשיכי' מבחי' ט"ו שהוא י"ה בת"ק, הוא בחי' מדות עליונות שכללותם הם חמשה מדות כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה והת"ת והנצח וההוד, אבל בחי' היסוד אינו מעיקר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ה ח"ב
- מזהה
- rh-5880gk15
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.