ויקהל, ולמה כתבה כאן דלכאורה אין מעשה המנורה ענין סמיכות וחיבור כלל להציווי שאמר בענין העלאת הנרות כו'.
אך הענין יובן בהקדים תחלה לבאר מאמר מדברי רז"ל במדרש והביאו הרמב"ן בריש פ' זו וז"ל למה נסמכה פ' זו לפ' חנוכת הנשיאים לפי שכאשר ראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שאין לו ולשבטו חלק בהם א"ל הקב"ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מטיב את הנרות בבקר ובערב ע"כ, וידוע מה שקשה ע"ז המאמר הרבה דלמה חלשה דעתו בזה וכי מעט קרבנות הי' מקריב אהרן שיחלש דעתו בעבור חנוכת הנשיאי' הלא כל הקרבנות הקריב וגם הקרבנות שהביאו הנשיאים הקריבם אהרן ובניו, וכן גם הכלי שרת שנדבו שרתו בהם אהרן ובניו, וביחוד קרבן הקטרת ע"ג מזבח הפנימי שמשובח מכולם וכמ"ש ישימו קטורה באפיך כו', וכמבואר עוד פרטיו של הקושיות בזה ברמב"ן בר"פ כו' ע"ש. גם צ"ל מדוע לא חלשה דעתו של משה, ולמשה לכאו' אין מה להשיב כלל הלא לא העלה והטיב את הנרות, כן לא הקריב לא קרבנות ולא קטורת זולת ז' ימי המילואים, אך הענין הוא דהנה נודע כי אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא, אבל משה הי' בחי' שושבינא דמלכא, ולכן בענין הקרבנות והקטורת וכן בהעלאת הנרות שזהו הכל ענין העלאת נש"י שייך לאהרן כה"ג שהוא השושבין של הכלה היא כנס"י להעלותה מלמטלמ"ע בעילוי אחר עילוי, אבל ענין שושבינא דמלכא הוא שירד ה' על ה"ס ליתן התורה כן שישרה שכינתו בבהמק"ד זהו שהוריד משה, ולכן מאחר שירד ה' על ה"ס ונתן לנו את התורה כן השרה שכינתו בבהמק"ד לכן לא חלשה דעתו של משה ממה שחינכו הנשיאים את המזבח, רק אהרן שעבודתו הי' בחי' שושבינא דמטרוניתא לכן חלשה דעתו מזה.
אך בכדי להבין מאמר זה יש להקדים תחלה שרש ענין חנוכת הנשיאים מהו וקצתו מבואר במ"א בדרך כללות ענין החנוכה של המזבח דהיינו ע"ד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור