והיינו לזה נאה לקרות שור להיות כי אותיות שור מחיים אותו וכן לזה חמור וכן לכולם עד אני מה שמי הוי' שאתה אדון, והיינו כי ש' הוי' נכתב בש' הוי' ונק' בש' אד', או כי כל ההתהוות הוא מש' הוי' כמ"ש יהללו את ש' הוי' כי הוא ציוה ונבראו, וכמ"ש אני ה' עושה כל, וא"כ פרה אותיות פרה מחיים אותה וכמ"ש במ"א ענין פרה פר ה' והיא בהמה טהורה שיכולה ליכלל בקדושה ואמנם חמור הוא בהמה טמאה וא"א לבררה, רק מ"מ כתי' ביששכר חמור גרם היינו שויט שכמו לסבול עול תורה שמייגעת ונוטלת כח האדם כנודע מר"ל, לכן ע"י בירר גם בחי' חמור ע"י היותו כחמור למשא, ולכן הלימוד שבג"ע כשמחליף פרה בחמור אם בירור החמור היא כמו הפרה שהיא ק"ן או באו"א להיות כי הוא מג"ק לכן צ"ל יתרון אור ע"י החשך דחמור, וענין החליפין שמחליף נפשו הבהמית שנק' פרה שיסבול כמו חמור כו' ואיך הוא החליפין בכל דרכי החליפין וזהו ענין הלימוד בג"ע התחתון ועד"ז יובן בג"ע עוד בדקות יותר ע"ד דקות המחשבה ושייכותה והתאחדותה להאדם יותר מדבור ומעשה ולכן ממח' היא כוונה נעשי' לבושי' לג"ע העליון, ועד"ז יובן במתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט שהם נגד ב' בחי' ג"ע, ועד"ז הוא לימוד הלכה דשנים אוחזין וכן עד"ז כל ההלכות שבתורה, ומבחי' רקיע זה נעשה רקיע ע"ג חוין עילאין כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא, והגם שנת"ל בד"ה ושאבתם מי' שרקיע הוא מה שאגלידו מי' שהוא למעלה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור