מעיין גנים
שסז
על כולא, ומתחלה צ"ל בחי' אתכפיא ואח"כ בחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא, וענין בחי' האתכפיא הוא בכל חמשה חושים כמו בראי' להיות עוצם עיניו מראות ברע, וכן בשמיעה כו' וכן במחדומ"ע להיות קדש עצמך במותר לך, ועי"ז יבוא לבחי' אתהפכא להיות ה' חושים ומחשבה שלו כלי לאור א"ס ב"ה, וזהו שנק' ישראל היכל הוי' המה, כי הנה נודע כי שמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח, שמ"ע תלוים בו"ה, ומצות ל"ת בי"ה, והנה ענין המצות ישראל הם העושי' שיהי' מצוה ועד"מ מצות תפילין הנה התפילין בעצמם אם כי קדושתן מרובה מ"מ כשמונחים על השולחן לא נק' מצוה כ"א תשמישי קדושה, והציצית נק' תשמישי מצוה, וכשאיש הישראלי מניח אותם אז נק' מצוה נמצא כי ישראל הם העושי' המצות שהם בכללותם ש' הוי' ועי"ז ישראל הם הנק' היכל הוי' פי' שכמו שבהיכל מתגלה האדם היושב בו וההיכל הוא כלי שיתגלה בו אדם היושב בהיכל כן ישראל הם ההיכל שיתגלה בם שם הוי' ע"י קיום המצות עשה ול"ת, שז"ע דירה בתחתוני' ובקרבך קדוש כו', וכ"ז הוא ע"י אתכפיא הקודם שז"ע סור מרע ועשה טוב, תחלה סור מרע כיבוש היצה"ר בחי' עמידה הנ"ל ואח"כ ועשה טוב הוא להיות היכל ה' דירה בתחתוני' כו'.
ה) וז"ע מ"ח פעמי' נא' באר בתורה, כי ענין הבאר הוא בחי' נביעה מתתא לעילא להיות בבחי' אליך ה' נפשי אשא שלא להיות לו שום רצון אחר זולתו ית' וכמ"ש ועמך לא חפצתי שלא יחפוץ בשום דבר לא בג"ע התחתון והעליון ועוה"ב כי כל מה שהוא עמך אפי' בחי' כי עמך מק"ח ג"כ לא חפצתי כ"א בחי' אא"ס עצמותו ומהותו, וזהו בחי' באר, ונאמר מ"ח פעמי' באר נגד מ"ח צירופי' אחרונים דש' אלקי' שמהם מקבלי' בחי' אלקי' אחרי', וזהו אדמת בני חם, ואמנם כדי לבוא לבחי' באר הנ"ל זהו ע"י התורה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ה ח"ב
- מזהה
- rh-bgfv47vx
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.