חתן וכלה, ויובן זה מענין אדם וחוה שנק' ג"כ בחי' תושב"כ ותושבע"פ, כי אדם הוא בחי' תושב"כ וכמ"ש זאת התורה אדם, וכמו האדם הוא שכלול מרמ"ח איברין ושס"ה גידין כן תושב"כ הוא רמ"ח מצ"ע שהם רמ"ח איברין דמלכא, ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידין, וזהו יום ליום יביע אומר פי' יום ליום קאי על תושב"כ ולכן משה כשהי' בהר מאין הי' יודע זמן יום ולילה כשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, פי' יביע כמשל נביעת המעין שנובע גיד דק מהארץ שהוא בבחי' צמצום עצום שאינו מתפשט לכאן ולכאן כמו הנהר שמתפשט על כל גדותיו, ועכ"ז כל אורך ורוחב התפשטות הנהר הוא מהמעיין דוקא וכ"ה בתושב"כ שכל מצותיה של תורה נאמרו בקיצור נמרץ כמו המעיין דק, ובתושבע"פ נעשה אורך ורוחב מכל מצוה שבתורה כמו מס' שבת מפסוקי' שנא' בהם ציוי השבת שהם מעטי' ועכ"ז נעשה מזה מס' שלימה ועד"ז כל המצות כו' וזהו ולילה ללילה יחוה דעת ל' גילוי שמגלה העלם המעיין דתושב"כ להיות גילוי נהר באורך ורוחב, ועכ"ז הוא הכל מתושב"כ כמארז"ל מנלן אמר קרא, והיינו כי אדם וחוה הם בחי' ש' הוי' והמילוי דש' הוי', כי אדם בגימ' מה שהוא ש' הוי' במילוי אלפין וחוה הוא גימ' י"ט שהוא בחי' מילוי דש' הוי' שעולה מספרו י"ט*.
והנה כמו שחוה נבנית מצלע דאדה"ר כמ"ש ויבן את הצלע, שבנה מצלע דאדה"ר בנין חוה כן תושבע"פ ג"כ נבנית מתושב"כ כמו כל פ' השואל שבס' ב"מ נבנה על ואו דוכי ישאל, וא"ו מוסיף על ענין ראשון, והענין הוא כנ"ל שכל ענין תושבע"פ הוא לפרש ולבאר כל הדברי' הנאמרי' בתושב"כ בקיצור נמרץ, ולכן נק' הת"ח בונים להיות כי הם בונים תושבע"פ מתושב"כ, וז"ש והאתנים מוסדי ארץ אתנים אותיות תנאים והם הם המיסדי' תושבע"פ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור