והנה זהו רק בד"כ ובאמת יש באדם כל פרט העולמות כו' דהנה אנו רואים שיש בכל העולם ד' בחי' דצח"מ, וזהו כללות כל העולם, הגם שיש בזה כמה ריבוי בחי' שיש כמה מיני דומם עד אין שיעור וכמה בחי' צומח כו' שיש עשבים המחיי' ועשבים הממיתים, וכמה מיני רפואות, וכן כמה מיני אילנות וכן בחי יש כמה בחי' כו' ואפי' במדבר יש ג"כ כמה בחי' עד אין קץ כמו למשל שיש נשמת משה שהיא מדרגה היותר גבוה כו' ויש בחי' אדם שנמשל כבהמות נדמו, אך מ"מ הוא הכל בחי' מדבר שהוא בחי' א' וכן בחי וצומח ודומם הגם שיש בהם ריבוי מדריגות אך אעפ"כ הם הכל בבחי' א', והנה אדם הוא כולל כל הבחי' דצח"מ, דהנה אדם שהוא מדבר אין הפי' שהוא מדבר לבד אלא שהוא ג"כ מדבר ויש בו כל המעלות שהוא ג"כ בחי' חי וצומח אלא שיש בו מעלה נוספת שהוא ג"כ מדבר מה שאין זה בחי כו', וגם כי בחי' חי שבו היא יותר גבוה מסתם חי כו' שהרי מאחר שיש בו מעלה מה שהוא מדבר א"כ גם החי שבו הוא חיות המדבר, שא"א להשוות חיות המדבר לחיות הבע"ח כו', וכן הוא בחי' צומח שהרי משנולד הוא קטן ואח"כ נגדל מעט מעט שהוא בחי' צומח כו' וגם בחי' צומח שלו יותר גבוה מסתם צומח כו', וגם יש בו בחי' דומם שהרי נשתנה יצירת גוף האדם מכל הבע"ח וצומח שכולם נתהוו מהמאמר כמו שהם בגוף ונפש, משא"כ האדם נעשה גופו תחלה דומם, ואח"כ נפח בו רוח חיים, והוא בכדי שיוכל להעלות גם בחי' הדומם כמ"ש בת"א בד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת האדם בפ' בראשית וע' בלק"ת בביאור ע"פ והניף, וגם העצמות והשניים לאחר שגדלו יש לחשבם בכלל הדומם, והנה זהו מה שבהגוף שלו יש התכללות דצח"ם כו', ובנפש שלו יש ג"כ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור