שצח

ולזה הם רק בחי' ז"פ וא"ו, כי בבחי' העלאה אינו צריך שיהי' נחשב בחי' המל', לפי שהמל' הוא בחי' הגילוי, ובבחי' העלאה אין המדות בבחי' גילוי רק שהם בבחי' ביטול, ואינם נראים כלל כו' וע"כ אינו נחשב בחי' מל' כו', וזהו שבשרפים הוא רק שש כנפיים, והיינו לפי שהשרפי' אומרים קדוש כו', ורוצים ליכלל למעלה בבחי' ומדרגת לך ה' הגדולה כו', וע"כ אין בהם רק שש כנפיים ז"פ ו' כו'.

והנה למטה בעבודה בנפש האדם ענין המ"ב מסעות שהוא ענין ביטול המדות לך הוי' הגדולה כו', היינו שיהי' התהפכות וביטול המדות והיינו שכל אדם יש לו אוי"ר, והנה לבטל המדה מכל וכל א"א, רק שצריך להעלות את המדות לשרשן דהיינו להפוך את האהבה שיש לאדם בדברים גשמי' להפוך אותם לאלקות שלא יהי' לו רצון כ"א לאלקות, וכן מדת הגבורה להפוך אותה לאלקות שלא יהי' לו יראה רק מאלקו', וזהו ענין העלאת המדות, והתפארת הוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כו', והנצח, הענין הוא דהנה מדת הנצח בגשמי' הוא ענין עקשות שמתעקש ומתנצח אף שאין השכל מורה כך, והנה בעבודה ענין נצח הוא ענין מה שארז"ל כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, דהיינו מי שמעשיו אין רק עפ"י הנהגת חכמתו כמו שמורה לו השכל א"כ אין זה עבודה כלל כיון שהשכל מורה לו כך, אלא צריך שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו, שאף שאין משיג עפ"י השכל מ"מ הוא מתנצח במדת הנצח ומקיים מצותיו ית', והנה בפי' נצח יש עוד פי' שהוא ל' נצחיות וכמשארז"ל כ"מ שנא' נצח סלה ועד אין לו הפסק, וזהו חכמתו מתקיימת שכדי שיהי' לזה קיום זהו דוקא ע"י שמעשיו מרובין מחכמתו, כי מי שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת, וכמו שאנו רואים שאף מי שהוא מתבונן בשעת התפלה ומאיר שכלו מ"מ אחר התפלה חולפת ועוברת ההתבוננו' הזאת, לפי שא"א להיות כל היום בהתבוננות וע"כ אין חכמתו מתקיימת, משא"כ מי שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת לפי שמדת הנצח אין לה הפסק, והיינו לפי ששרש הנצח הוא למעלה מבחי' המדות וכמ"ש וגם נצח ישראל לא ישקר כי לא אדם הוא, ששרש הנצח הוא למעלה מבחי' אדם, שהוא מוחין ומדות, וזהו לך הוי' הנצח שהוא בחי' מעשיו מרובים, והנה עי"ז כתי' ויז נצחי על בגדי וכל מלבושי אגאלתי, והיינו לפי שנא'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org