ב) ולהבין זה נקדים מארז"ל אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה וצ"ל א"כ איך להתחיל, דאם נתחיל ביראה הלא אם חכ' אין יראה שצ"ל חכמה מקדם, ואם להתחיל בחכ' הלא אם אין יראה אין חכ' שצ"ל יראה תחלה, וגם צ"ל הלא במשנה החליטו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת שצ"ל יראת חטא קודם לחכ', והאיך אמרו כאן אם אין חכ' אין יראה, והענין שיש ב' בחי' יראה, יראה תתאה ויראה עילאה וכנודע שיש דחילו ורחימו, ורחימו ודחילו שבחי' יראה תתאה הוא קעומ"ש שהוא ענין בחי' ביטול היש שמהותו הוא דבר נפרד אלא שבטל אליו וכמשל יראת העבד מאדונו שהוא מגודל התפשטות האדון על עבדיו ע"כ מתירא ממנו לשמוע פקודתו ומ"מ יש לו רצון אחר אלא שבטל אליו לצייתו, ובחי' יראה עילאה הוא בחי' יראה בושת בחי' ביטול במציאות ממש מחמת השגתו בחי' פנימי' אלקות והוא בחי' חכ' דאצי', ולכן השראת אוא"ס הוא בחכ' כו' וה"ז כבא לפני המלך ומדבר עמו פב"פ שמתפעל ובטל מעצמותו מכל וכל מחמת פנימי' המלך שהי' חכמתו וכדומה, וכך יובן הענין למעלה שמל' דאצי' נק' יראה תתאה קעומ"ש שהוא בחי' ביטול היש וכל צבא השמים לך משתחוים כו', וכן בעבודת האדם זהו בחי' יר"ת קבעמ"ש כו' וע"ז כוונו רז"ל במה שאמרו שצ"ל יראת חטאו קודמת לחכמתו פי' שמקבל עליו עול מ"ש בחי' יר"ת והיינו שהגם שיש לו רצון אחר מ"מ הוא מבטל רצונו ועושה מה שהאדון מצוה לעשות וירא לחטוא כו' אבל בחי' יר"ע הוא בחי' חכמה דאצי' בחי' ביטול במציאות ממש כולא קמי' כלא, והיינו בחי' חכמה שאוא"ס שורה בחכ' כמ"ש ה' בחכמה, וכמ"ש בע"ח שאור א"ס אינו מתייחד אפי' בעולם האצי' אלא ע"י התלבשותו תחילה בספירת חכ' ופי' בסש"ב פל"ה בהג"ה בשם הה"מ ז"ל משום שאור א"ס הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור