היתה כאלמנה
שצה
היתה כאלמנה
היתה כאלמנה, ולא אלמנה ממש, כאשה שהלך בעלה למדה"י ודעתו לחזור, ולהבין ענין שהלך בעלה למדה"י היינו שאין הקול מאיר בבחי' דבור, ואז הגם שהדבור ישנו שהרי בלתי הדבור לא יהי' אפשר שיתקיים שמו"א כמ"ש לעולם הוי' דברך נצב בשמי' ואם הי' מסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס מכל מה שנברא בשמי' ממעל ועל הארץ מתחת, אלא שהגם שהדבור ישנו גם עכשיו ורק שאין הקול מאיר בדבור עי"ז נמשך להיות אותותינו לא ראינו כו' שנעשה העלם והסתר גמור עד שלמטה נעשה חשך כפול ומכופל כו', וזהו שהלך בעלה בחי' ת"ת דז"א שנק' בעלה דמטרוניתא היא בחי' המל' שורש כנס"י למדה"י, וכמ"ש בזהר קוב"ה כו' סליק לעילא ולעילא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ה ח"ב
- מזהה
- rh-nvcb49jf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.