את שבתותי
רצא
בריאה על ז"א דאצי', אלא דפי' ברא הוא מל' שארז"ל חיישינן שמא הבריא שפי' רש"י בל"א שמא יצא לחוץ, מל' וברא אותם בחרבותם, נפיק לחוץ וא"כ פי' ברא חתן שנתגלה בחי' חתן ז"א דאצי', וכמו"כ יובן ענין מה נברא לאחר ששבת פי' איזהו גילוי הי' אח"כ היינו אחר ששבת, וע"ז אמר שאנן ונחת שלוה והשקט, שבאמת הם דברים שלא יתכן עליהם כלל לומר לשון בריאה יש מאין, אלא פי' ברא היינו גילוי שנתגלו בחי' דברי' אלו בעולם, והנה במזרחי פי' מ"ש וישבות ביום השביעי משמע ששבת גם מבחי' שאנן ונחת שלוה והשקט ג"כ ונמצא כי יש כאן ג' בחי', הא' ויכל אלקים והיינו ששבת מכל מלאכתו ומה הי' העולם חסר לדעת גניבא כלה שתכנס לחופה, ולרבנן הי' חסירה חותם, בא שבת נתמלא מה שחסר, ומה נברא לאחר ששבת שאנן ונחת שלוה והשקט פי' שנתגלה דברים אלו לאחר ששבת, ואח"כ וישבות ביום השביעי ששבת גם מזה כו'.
ב) ולהבין זה יובן בהקדם ענין מ"ש ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת שיש ב' בחי' שבת הא' הוא שצריכי' לשמור אותו משמע שהוא כבר ישנו רק שצריכים לשמור אותו, והב' לעשות את השבת שצריכי' לעשות את השבת, ולכאו' צ"ל מ"ש לעשות את השבת שישראל הם העושים את השבת, וכן כתי' בשבת זכור את השבת לקדשו דמשמע שישראל הם מקדשים את השבת והלא ארז"ל דשבת מקדשי וקיימי, ואינו דומה לקדושת יו"ט דיו"ט ישראל הוא דקדשינו לזמנים ולכן חותמים מקדש ישראל והזמנים דישראל אינהו דקדשינהו לזמנים, אבל בשבת חותמים מקדש השבת לבד מפני כי שבת מקדשי וקיימי, וא"כ האיך אומר לקדשו, ולעשות את השבת.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ה ח"ב
- מזהה
- rh-07q976b4
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.