שסד

המדות כמ"ש כי כל בשמי' ובארץ ות"י דאחיד בשמיא ובארעא פי' שפועל שיומשך מבחי' שי' בארץ ג"כ, וא"כ עיקר המדות הם חמשה וכל א' כלולה מיו"ד ויו"ד מיו"ד, וזהו דכתי' ורגליהם רגל ישרה שע"י שעומדים ברגל עי"ז ממשיכי' בחי' ישרה היינו תקט"ו שיומשך מי"ה שעולה ט"ו בת"ק מדות עליונות הוא שורש העולם כו'.

ג) והנה בנשמות כתי' ונתתי לך מהלכים בין העומדים, פי' ענין ההילוך הוא שילך מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי ולא שיעמוד במדריגה אחת לבד, כי הנה מה שנת' לעיל מעלת העמידה שעומדי' בבחי' ביטול אם כי זהו מעלה גדולה מ"מ הנה נק' עומדים על שעומדים תמיד במדריגה אחת לבד שהרי מחנה מיכאל שעבודתם באהבה הנה הם תמיד באהבה לבד, וגם במדריגת אהבה אחת כל ימיהם כו', אמנם נש"י נק' מהלכים פי' שהולכי' מדרגא לדרגא, ועד"ז נתקן סדר התפילה שהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה להלוך מדרגא לדרגא, ובכלל יש בסולם ד' שליבות הם ד' מדריגות שבתפלה עד ב"ש ומב"ש עד ברכת ק"ש וק"ש וברכותי', ושמ"ע, ובכל יום הוא מדריגה היותר גבוה, ולכן מתחיל בכל יום מחדש מברכת השחר שהם דברי' פשוטי' עד שעולה ובא לח"י ברכאן דשמ"ע כו', והנה יש מעלה בהילוך נגד העמידה כנ"ל שעמידה הוא מה שעומד בדרגא אחת כל ימיו, וכן יש מעלה בעמידה נגד ההילוך והוא מה שענין העמידה הוא שעומד תמיד במדריגה ואינו נופל ממנה, כמו המלאכי' שעומדים תמיד מששת ימי בראשית כמו מחנה מיכאל באהבה שאינם נופלים ממדריגתם כלל, משא"כ בהילוך יש עליות וירידות כו', אך בנש"י נא' ונתתי לך מהלכי' בין העומדים פי' שיש אצלם ב' המעלות היינו מעלת העמידה שעומדים תמיד ואינם נופלים ממדריגתם, וגם הם מהלכים ג"כ מדרגא לדרגא כו', וז"ש הכתוב רגלי עמדה במישור, פי' מישור הוא כמו רגל ישרה דכתי' במלאכים, והיינו ע"י בחי' העמידה היא בחי' ביטול הרצון, וגם ענין עמידה להעמיד א"ע מרצונות הזרי' המבלבלי' דעתו ומחשבתו, שהיסח הדעת מבלי לחשוב בהם זהו נק' ג"כ עמידה שמעמיד עצמו מבלי להרהר בהם כו', ועי"ז כובש חום הטבעי שבו, ומלבד זה יש מעלה בנש"י שנק' מהלכים, וכמ"ש אם בחקתי תלכו, וכן באברהם כתי' התהלך לפני, והיינו כי ענין ההילוך הוא ענין ההתבוננות

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org