אצלו יעשה את בחי' הסתלקותו הטבעי שיהי' במדה גזורה ומחמת זה יאיר, ואופן ריבוי או מיעוט הארתו הוא לפי אופן ריבוי הכלים שימשיכוהו ביותר או שיגרמו הסתלקותו ביותר כו', ועפי"ז יובן למשכיל ענין גבורות ממותקו' בחי' התיקון לגבורות שבתהו שהי' מיעוט הכלים, ולא לתהו בראה פי' לא הי' המשכות האורות דאצי' בתחלה בשביל עצם האורות שהרי מדרגתם מאד נעלה כשאינם נמשכי' בכלים כלל ואינם מאירים כלל כי כל הארה הוא לשלמטה הימנו, אלא לשבת בכלים יצרם פי' שיהי' בהם בחי' הארה דהיינו בחי' מקור דמקור לבעלי גבול דבי"ע ע"י הכלים שהם הפכים להם המגבילי' את האור שהם בחי' אותיות כידוע, וזהו ניסוך היין כל השנה שהוא גזור במדה וגבול לכל קרבן דהיינו ערך העלא' הקרבן מלמטלמ"ע אם יהי' הסתלקות גדול או קטן הוא ענין היין המנוסך עליו שהוא גבורות דבינה עילאה אם הבנים ולפר שהוא העלא' גדולה צ"ל ג' לוגין, וכמ"כ ברשפי אש שבתפלה צ"ל ממותקות ע"י הכלים ואינו אלא עפ"י הבינה שבנפש שממנה נמשך הרשפי אש בחי' הסתלקות, וזהו שפיר אמר מט"ט דארמי מיא לגו חמרא שהוא בחי' התיקון להמתיק הגבורות ע"י הכלים ששרשם מבחי' חסדי' כמ"ש במ"א.
והנה מוח חכ' הוא מקור החסדי' שהוא קר ולח בטבעו ונק' מים ע"ש לחלוחי' מים שנמשך ממנו והוא אהבה רבה שבמוח בינה בהתגלות אבל מוח חכ' עצמו הוא ענין הביטול האמיתי בחי' מ"ה דהיינו שאין בו בחי' הסתלקות היש לגבי האין מקורו כנ"ל אלא הוא אדוק וקשור בהאין עצמו המהוה את היש כי כל בחי' שמיעה והתבוננו' הוא כשאלקו' בחי' אין המהוה הוא מרחוק אצלו וצריך הוא בחי' הסתלקו' בנקודת הלב להתפשט מן הגבלתו כו', אבל כשבחי' אין המהוה מקרוב בנפשו דהיינו שכבר הדבר כן וכמ"ש במ"א
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור