מראי מקומות הערות וציונים, בראשית, דף ה׳

אהוי' מלשון התהוות: תניא ח"ב פ"ד. ובאריכות בהמשך תרס"ו ע' תעו. ראה סה"מ ת"ש ע' 40. ובספר הערכים-חב"ד כרך ג ע' תנח.
במאמרי אדה"ז פרשיות בתיקון בגוכתי"ק הצ"צ: מלשון ”מהוה".

בשם אלקים מלשון שררה: ראה רש"י בראשית ל, ב.

גכי אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א, תניא ח"ב פ"ו. וראה במ"מ למאמרי אדה"ז פרשיות לע' תרלא. ראה באוה"ת סוכות ע' א'תשלא. האזינו ע' א'תרמא שמציין לכמה מקומות. ראה לקמן נג, ד.
במאמרי אדה"ז פרשיות ע' מד נוסף כאן הגה"ה מהצ"צ: ”והתהוות בחי' עם ונפרדי' הוא ע"י המגן ונרתק שמבחי' ש' אלקים וכמ"ש בלק"א ח"ב פ"ד לכן שם אלקי' הוא ל' שררה כי ע"י שם זה הוא שנעשה בחי' המלוכה שהיא על בחי' עם ונפרדי' דייקא". ובאוה"ת בראשית כרך ו תתרנה, א (מלקו"ת לג"פ) ”וזהו הקדמה למה שמפרש אח"כ שגם הביטול היש נמשך מש' אלקי' והיינו שהמכוון שנעשה יש ודבר נפרד, לא שישארו כך כ"א שיהיו בבחי' ביטול היש, וזהו הכוונה שאין מלך בלא עם" ע"ש.

דושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

הגלו לאדום שכינה עמהם, גלו לבבל כו': ספרי מטות לה, לד. מגילה כט, א. ראה גם לקמן יא, א. לח, א. נא, א. ראה גם קטז, ג. קיח, א.

ווצבא השמים: נחמי' ט, ו.

זשו"ה בחי' — יש ודבר: בפרשיות ע' מה: ”יש ודבר נבדל [בכמה כת"י — נפרד] מאלקותו ית'".

חכל הנקרא בשמי: ישעי' מג, ז.

טלי יאורי: יחזקאל כט, ג.

ידקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.

יאבמראה אליו אתודע: במדבר יב, ו.

יבאשת חיל עט"ב: משלי יב, ד.

יגוהי' אור הלבנה: ישעי' ל, כו.

ידעולת שבת בשבתו: במדבר כח, י.

טוע"פ הראיני את מראיך: ראה לקו"ת שה"ש יז, ג. בלקו"ת שמע"צ צב, סע"ב מציין לכאן.

טזויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור: בראשית ג, כא. במאמרי אדה"ז פרשיות ע' מה נוסף הגהת הצ"צ: ”והוא ענין כתנות אור באלף". וראה במאמרי אדה"ז כתובים ח"א ע' קכט, וע' קלא. כתובים כרך ב ע' נט. אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'שנ. וראה של"ה רצז, ב.

יזפי' וענין היות האדם לבדו . . למעלה בבחי' יחו"ע: ראה לקו"ש ח"ה ע' 22.

יחעל הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

יטשו"ה בביטול — אליו ית': במאמרי אדה"ז פרשיות ע' מו הגה"ה מהצ"צ: ”שזהו פי' לבדו שיהי' בחי' ביטול כמו שבאמת אין עוד מלבדו".

כשיהי' עזר וסיוע מבחי' כנגדו: ראה פרדס ערך מערב. ובאוה"ת פ' מסעי ע' א'שצז.

כאצחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.
מכאן עד סיום המאמר יש שינויים בפרשיות ע' מו. וראה שם ההוספה מכת"י ב.

כבישמח ה' במעשיו . . כמ"ש במ"א: ראה לקמן יח, א. לקו"ת שמע"צ פד, א ואילך. פח, ד ואילך.

כגעד יעבור עמך ה': שמות טו, טז.

כדלא ישב אדם שם: ירמי' ב, ו.

כהכמ"ש ע"פ בעטרה שעטרה לו אמו: אולי הכוונה ללקו"ת במדבר ד, ג. שה"ש כב, ב. הענין מובא בכ"מ בדא"ח.

כווהנה אחר חטא אדה"ר: ראה גם סה"מ אדה"ז כתובים כרך א ע' קכט. ספר החקירה סח, ב.

כזהי' הכסוי וההעלם דק ביותר: בספר החקירה סח, ב ובאוה"ת בראשית תלח, ב מציין כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע"ז ”ע"ד הפרסא שבין אצילות לבריאה שהי' מבחי' חשמל" ע"ש. ראה במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' קכט.

כחויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו.

כטכי הנה עיקר יניקת החיצונים: בסה"מ תקע"א ע' נו מובא קטע מכאן. ראה אוה"ת נ"ך ע' א'שלא. בספר החקירה ובאוה"ת שם: ”ולעיל נת' שע"י העור הוא הבירור וי"ל שניהם אמת היינו שע"י העור יוצא הפסולת לחוץ והפנימית נשאר בפנים". עכ"ל שם.

לכרחל לפני גוזזי' נאלמה: ישעי' נג, ז. בספר החקירה ובאוה"ת שם מציין ע"ז ”וכמ"ש מזה בלקו"ת פ' צו ופ' פנחס בד"ה את קרבני לחמי, ובד"ה אלה מסעי".

לאצו . . את קרבני: לקו"ת פנחס עח, ג. וראה גם באוה"ת משפטים ע' א'רכא.

לבכמ"ש גבי פרה אדומה: פרה ב, ה.

לגובפרק העור והרוטב: חולין קיט, ב.

לדוחנוך הי' תופר מנעלים: ראה עמק המלך שער קרית ארבע פצ"ד בשם מדרש.
בענין שם ”חנוך" ראה באוה"ת בראשית כרך ב דרושים לחנוכה שב, ב שהוא מלשון ”חינוך" והשייכות דוקא לנעל.

להע"פ מה יפו פעמיך בנעלים: לקו"ת שה"ש מג, ג ואילך.

לוויגרש את האדם: בראשית ג, כד.

לזויאמר . . הן האדם הי' כאחד ממנו: ראה לעיל בציונים והערות לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ו תתרנז, א (מלקו"ת לג"פ כז, כב).
נמצא בגוכתי"ק הצ"צ בבוך משנת תקע"א-ב, ומתחיל ”הן האדם". ומאמר זה הוא משבת פ' בראשית תקע"ב. ראה לקמן בהערה לדף ו, א ד"ה ”שאדה"ר". כמה שינויים נרשמו לקמן וכן ציונים אחדים בשולי הגליון.
להתחלת המאמר ראה אוה"ת ואתחנן ע' קמג. בענין עה"ד טו"ר המבואר במאמר זה מצויין בלקו"ת שלח מג, א. קרח נב, ב.

לחויאמר ה' אלקים הן האדם: בראשית ג, כב.

לטאם לא שנאמר שגבוה הוא מהאדם וכ"ז פלאי: ראה בלקו"ש ח"י ע' 16.

מעה"ד טו"ר היינו בחי' תערובת הטוב עם הרע: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעו ואילך. סה"מ תרמ"ח ע' קצח ואילך. ד"ה כי אתם עוברים תרנ"א ע' קצז. ובארוכה ד"ה ושבתה במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תדש. ובסה"מ תרס"ב ע' ש ואילך. סה"מ עזר"ת ע' פט. ד"ה בלע המות תשכ"ה בתחלתו.

מאשממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

מבוכענין בחי' לבונה זכה: ראה לקמן כ, ג. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקסח. ובהמשך זאת חנוכת המזבח תר"מ פרק יז שאפשר שנק' זכה ע"ש ז"ך אותיות שהרי זהו האותיות הנמשכים להחיות הקליפות בבחי' מקיף, ע"ש. ראה לקו"ת תזריע כג, ד. המשך תער"ב פרק רי.

מגציור האילן: הכוונה לכאורה לציור שבסוף ספר פעמון ורימון (אמ"ד תכ"ח). וראה הנסמן בסידור עם דא"ח ריב, א הערה 99. הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'קל בסופו.

מדשו"ה אחוריהם — עה"ד טו"ר הוא בחי' פנימי: בלקו"ת בלק סט, ב מציין לכאן: ”שעה"ד טו"ר הוא הדעת שבבחי' פנימי' משא"כ הדעת שבבחי' מקיף הוא אדרבה דוחה יניקת החיצונים".

מהאבל האדם . . אזי יתערב הוא גם הוא ממש: ראה ביאוה"ז לצ"צ כרך ב ע' תרמח.

מוולא היו יודעים כלל שיש תאוה בזה: ראה בלקוטי שיחות ח"ו ע' 199 הערה 28.

מזבלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

מחדבחכמה אתברירו: הובא באגה"ק סכ"ח בשם זוה"ק וראה ע"ח שי"ח פ"ה, של"ט ד"א. סהמ"צ להצ"צ מצות מחצית השקל, שם איסור אכילת בעל מום (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"א ע' 79, ובסה"מ תש"ח ע' 206). וראה גם אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקפא.

מטוהחייט: פי' לספר מערכת האלקות לר' יהודא ב"ר יעקב חייט מערכת אלקות פ"ד. מובא גם בלקו"ת פ' ראה לא, א. בענין חכמה נק' דין ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשיח ואילך. וראה לקמן קז, ג ובמ"מ לשם. ובתורת חיים בראשית לא, ד.

נושבחו האר"י ז"ל: ע"ח שי"ג פ"ה.

נאבזהר באדרא כחמרא דשקיט: זח"ג רפח, א.

נבשו"ה שתי בנות: בגוכתי"ק נוסף ”שע"י שמוצצי' דם שונאיהם של ישראל אזי מיד מתים הקליפות".

נגוישלח יעקב: בראשית לב, ד.

נדכאשר ייסר איש את בנו: בגוכתי"ק: כאב את בנו יוכיח.

נהוכמ"ש בזהר גבי רבי אחא: זח"א קא, א.

נוולכן מיד וישלחהו מג"ע . . ושמה יברר הבירורים: מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמג ושם מציין לאגה"ק סי' כו שעיקר עסק התורה והמצות הוא לברר הניצוצות.

נזויניחהו בג"ע לעבדה זה [בגוכתי"ק: זו] רמ"ח מ"ע: בראשית ב, טו. ראה תרגום יונתן בן עוזיאל שם. זח"א כז, א. זח"ב קסה, ב. ת"ז סוף תי' נד. ילקוט ראובני בשם מדרש.

נחוע"י רבוי התגלות האור ממילא יתעלו נצוצי קדושה: ראה גם בלקו"ת במדבר ג, ד. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 215 הערה 32.

נטשו"ה כנר — יוכלל: בגוכתי"ק: יכלה.