אכימי צאתך מאמ"צ: מיכה ז, טו.
בוכמ"ש בר"מ: זח"ג קנג, א.
גבשמים ממעל: דברים ד, לט.
דבת נדיב בתו של אברהם אבינו: שה"ש ז, ב. חגיגה ג, א.
האם תעירו ואם תעוררו: שה"ש ב, ז. ג, ה.
ואנשי יריחו היו כורכין את שמע: פסחים נה, ב.
זצעק לבם: איכה ב, יח.
חויצא יעקב מבאר שבע: בראשית כח, י.
טגרון וחרון הכל אחד: חרן עם הכולל בגימט' גרון — לקו"ת להאריז"ל ר"פ ויצא. ופ' וישב. ראה לקמן נח, ג.
יאנכי ארד עמך: בראשית מו, ד.
יאאנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.
יבגלו לאדום שכינה עמהם: ספרי מסעי לה, לד. ראה מגילה כט, א. לעיל ה, א. יא, א. לח, א.
יגויאמן העם: שמות ד, לא.
ידאינו דומה שמיעה לראיה: ראה מכילתא יתרו יט, ט.
טוע"י הקול בחי' גרון הנ"ל: השייכות קול לגרון ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשסז. וראה גם בסה"מ תר"ל ע' מ.
טזזרח בחשך אור לישרים: תהלים קיב, ד.
יזוכבוד ה' עליך זרח: ישעי' ס, א.
יחכה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. כ"ה בתניא ספל"ב וספמ"ה. ובכ"מ בדא"ח. וראה בהערות ותיקונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע לתניא שם.
יטמדת יעקב בחי' רחמנות: זח"א פז, ב. ועוד.
כוימררו את חייהם: שמות א, יד.
כאעבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.
כברוממות אל בגרונם . . וחרב פיפיות בידם: תהלים קמט, ו.
כגששים המה מלכות: שה"ש ו, ח.
כדוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
כהבנים אתם לה' אלקיכם: דברים יד, א.
כווברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.
כזוצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.
כחמי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.
כטלתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.
למי לי בשמים . . צור לבבי וחלקי וגו': תהלים עג, כה. כו.
לאאני לדודי ועלי תשוקתו: שה"ש ז, יא.
לבישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.
לגוישמח ה' במעשיו: תהלים קד, לא.
לדשחורה אני ונאוה: שה"ש א, ה.
להקומי לך רעייתי יפתי: שה"ש ב, י.
לוישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו.
מובא בע"ח בכמה מקומות ומהם שער הכללים פ"א ופ"ב. בלקו"ת חוקת סג, ג מציין לע"ח שער מ"א פ"ג.
לזיאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.
לחכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.
לטסלה שהוא לשון נצח: עירובין נד, א.
מוכן בענין ובכל עבודה בשדה: קטע מכאן בסה"מ תרכ"ז בד"ה מי שם פה ע' פט. ע"ש.
מאשאמר אילפא . . פשיטנא ליה ממתניתין: תענית כא, א.
מבעל ג' דברים העולם עומד: אבות א, ב.
מגבפרך . . מלאכת נשים לאנשים . . פה רך: סוטה יא, ב.
מדויאמר . . מי שם פה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קעח [כנראה דשם הוא כמו קודם שתיקן כ"ק הצ"צ לדפוס]. וראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' ל ד"ה שלח נא.
בלקו"ת שלח לז, ד מציין לד"ה זה ההפרש בין נקודים לברודים.
בלקו"ת חוקת נז, א [אוה"ת חוקת (הוצאה חדשה) ע' תשנטײַ%]. מטות פג, ב — מציין לכאן. בסה"מ תרמ"ח ע' רי קטע מהמאמר עם הוספות.
בסה"מ תרמ"ג ע' קמז כ' שד"ה לא איש דברים אנכי בס' תקס"ג שהוא המאמר מי שם פה שבתו"א ע"ש.
ראה לעיל ציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
לכללות המאמר ראה תורת שמואל תרכ"ז (הוצאה חדשה) ע' פד המאמר עם הוספות. תרכ"ח ע' קסא. סה"מ תרל"ג ע' קיד. ד"ה אלה שמות תש"כ. ד"ה מי שם פה תשכ"ב. תשכ"ו. תשל"ג.
מהויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם: שמות ד, יא.
מולא איש דברים אנכי: שמות ד, י.
מזבס' התמונה: מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה (קארעץ תקמ"ד). ראה ת"ז תי' לו ותי' מא, שערי גן עדן בתחלתו — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בד"ה ואתם הדבקים סה"מ תרפ"ד ע' רמח.
מובא גם בעטרת ראש סו, ב. דרך מצותיך פא, א. סה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' שיב ואילך. סה"מ תשכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שלד. סה"מ תרנ"ח ע' ו. סה"מ תרס"ח ע' מז.
מחאבל האריז"ל פליג ע"ז: בשער מאמרי הרשב"י לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים — ראה ג"כ שיעור קומה להרמ"ק סי' פג. לבנת הספיר (ירושלים תרעג). וראה ד"ה ואתם הדבקים תרפ"ד ע' רמח ואילך בארוכה.
מטעם היות דס"ל ג"כ כן . . דאין הכוונה לומר: בסה"מ תרס"ח בד"ה ויהי לי שור ע' מז וז"ל: אבל בזה מודה דהעולם הזה הוא שמיטה שני' והי' עולם קודם לזה העולם, אבל לא עולם גשמי כ"א הוא עולם התהו שע"ז אמרז"ל שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן כו', ונראה דגם לפ"ד האריז"ל השמיטה הא' דהיינו שמיטת התהו הי' מבחי' החסד ולכן מרע"ה שהי' משמיטה הראשונה, כתי' בי' מן המים משיתיהו שהי' מבחי' החסד, ע"ש. וראה גם משיחות ש"פ נח תשמ"ט (הערה 14).
נבלקו"ת פ' קדושים: להאריז"ל.
נאויתהלך חנוך: בראשית ה, כד.
נבשכבר התהלך את האלקים בשמטה הא': ”ויתהלך משמע ל' עבר (דהול"ל וילך) אלא פי' שהלך מכבר בשמיטה הא' כו'" — סה"מ תרנ"ח ע' ו. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ע' נח. סג.
נגבמשה . . משמטה הראשונה: ראה ד"ה וידבר . . שאו את ראש תרס"ו ע' רלג. בלקו"ש ח"ו ע' 244 מפרש: ”דהיינו מעולם התהו, ושם [בתו"א כאן] רס"ה משמע קצת דהיינו מבחי' חכ' דתהו" עכ"ל.
נדמן המים משיתיהו: שמות ב, י. וראה זח"ב כא, ב.
נהמשמטה ראשונה שהיא היתה מבחי' חסד: בסה"מ תרס"ח ע' מז מציין ע"ז: ומ"ש במ"א דתהו הוא בחי' גבורה ותיקון חסד, היינו לפי שהחסד דתהו הוא בחי' גבורה באמת (ובפרט כמו שנפל בשבירה כו') וגבורה דתיקון זהו בחי' חסד באמת שהרי זהו התיקון כו', ע"ש. ראה סה"מ תרנ"ח ע' ו.
נוונחנו מה: שמות טז, ז.
נזוהאיש משה ענו מאד: במדבר יב, ג.
נחקץ כל בשר: בראשית ו, יג.
נטוהנה ההפרש בין תהו לתיקון: באוה"ת פ' שמות ע' עו מציין: נ"ב אות ב. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג כרך א ע' קיד עם הגהות. ובד"ה וידבר כו' ויצוום תרמ"ח ע' רט ואילך עם עוד הגהות.
באוה"ת בלק ע' תתקיב מציין לכאן.
סבע"ח שהתהו לא הי' בחי' פרצופים: ראה שער הכללים פ"ב. ובסה"מ תקס"ה ח"א ע' קעט. מאמרי אדה"ז ענינים ע' קסב. ראה בארוכה בסה"מ אעת"ר ע' קלב ואילך. ראה לעיל כד, ד.
סאר"ל נקודת החסד נקודת הגבורה: ראה המשך תער"ב חלק א פרק רלו ואילך.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub