מראי מקומות הערות וציונים, מקץ, דף ל״ו

אבכל מדה שמודד לך: ברכות נד, א.

בוזהו באורך נראה אור: בלקו"ת יוה"כ עא, ב מציין לכאן.

גרני ושמחי: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קכד. ביאור שם ע' קל. עוד הנחה בתו"א לעמבערג יד, א.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בארוכה במאמרי אדה"א בראשית ע' שכט. אוה"ת חנוכה שיג, ב. הערה באוה"ת בראשית כרך ה תתקלא, א. ביאור באוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'רסט. ע' א'רעז. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' שכא המאמר עם הגהות, ובע' שכט קיצורים. ד"ה רני ושמחי תשמ"ה.
בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קיג מציין לכאן.

דרני ושמחי בת ציון: זכרי' ב, יד.

הבת ירושלים: מלכים-ב יט, כא.

ואיתא במדרש משל למלך: שמו"ר נב, ד (כן מצויין בתרכ"ז ע' שכא ומעתיק משם הלשון). שה"ש ספ"ג.

זשמעי בת: תהלים מה, יא.

ח(ופי' . . יפתי): מוסגר זה גם בכת"י מאמרי אדה"ז, ובכמה כת"י בלי מוסגר.

טאחותי רעייתי: שה"ש ה, ב.

יצאינה וראינה בנות ציון: שה"ש ג, יא.

יאהקשיבו אלי עמי . . האזינו: ישעי' נא, ד.

יבולאמי כתיב: בתו"א דפוס לעמבערג שנת תור"ה ע' יד, א ובבוך באב' 17. בבוך רני ושמחי — ירות"ו ובבוך אדה"ז 633, נוסף: א"ת לאומי אלא לאמי.
ראה במאמרי אדה"א בראשית ע' שכט. זח"ג רסב, א. שהש"ר ספ"ג.

יגנר הוי' נשמת אדם: משלי כ, כז.

ידנרה של שם הוי"ה: בבוך תניא-ברוק ובבוך אדה"ז הנ"ל הגי': נירו של ה'. ובבוך באב' 17: נורות של הוי'.
בבוך מקול מחצצים גרוסמאן (נט, א) נמצא מאמר זה ורשום עליו: שבת פ' ויגש דשנת תרכ"ג לפ"ק, נמצאת שם הגהה זו: (ה' דהיינו שהיא ממשכת אור בשם הוי' שהוא ז"א וא"כ ההמשכה זו באה מע"ק דוגמת מ"ש במאו"א אות א' סעיף כ"ח וז"ל אור הוי' נק' עתיקא דמתמן נהורא לז"א הנק' הוי' ולפעמים גם הבינה נק' כן עכ"ל. והי"נ כתב וז"ל עיין באד"ר דק"ל ע"א בדרוש הפסוק בית יעקב לכו ונלכה באור ה' עכ"ל עכ"ה).

טוכי אתה נרי ה': שמואל-ב כב, כט.

טזכל הנשמה תהלל י"ה: תהלים קנ, ו. ובסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' שכב: ”ומה שהקדים רבינו ז"ל בפסוק כל הנשמה מפני כי עליית המל' בבחי' אמי הוא בינה ונשמה הוא ג"כ בחי' בינה כמ"ש ונשמת שדי תבינם לכן הקדים בפסוק זה" עכ"ל ע"ש.
ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקמב.

יזשו"ה והענין — פי' תהלל: בסה"מ תקס"ה ע' קכד ”וגם מהו לשון תהלל ולא אמר תשבח כו'".

יחבהלו נרו: איוב כט, ג.

יטלשון הארה: במאמרי אדה"א שם ע' שלב ”לשון בהירות והבהקה וזהרורי' יתירה כמו יהל אור". וכ"ה בתקס"ה ע' קכד.

כאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

כאואתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח תפלת השחר. וראה גם לקמן לח, ב. ו, ד. ובמאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.

כבוממשיכה להטותה אל כל אשר תחפוץ . . וכן בדו"מ: במאמרי אדה"א שם מבאר בארוכה הדוגמא כשהשכל נתפס בענין מחשבה זו נתפס בה ממש שבאותה שעה לא יוכל להשכיל שכל אחר ע"ש.

כגכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

כדעיניך פקוחות על כל דרכי: ירמי' לב, יט.

כהפי' הכל גלוי וידוע: ראה לעיל יד, ד ובמ"מ שם. וראה בסה"מ תקס"ה ע' קכד ואילך. אוה"ת ענינים ע' קטו. באוה"ת סידור ע' נ מציין לכאן. מאמרי אדה"א בראשית ע' שלד.

כושו"ה שהם — בבחי' גילוי וידיעה: בסה"מ תרכ"ז ע' רחצ בסופו שבזה תירץ רבינו ז"ל שאין זו בחי' התלבשות המחשבה כלל כ"א שהוא בדרך גלוי וידוע ע"ש.

כזוביאור ענין ג"פ קדוש: ראה לקו"ת אמור לא, א ואילך. נשא כח, ד. ראה כ, ד ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' שלה. תקא.

כחג"פ קדוש . . ב' ההי"ן שבשם ה': מצויין באוה"ת נ"ך כרך א ע' קסח ושם מציין לכמה מקומות שמובא הענין ג"פ קדוש.

כטבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

לוג' אותיות הראשונות: מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמב.

לאבי"ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד. באוה"ת בראשית כרך ב ע' שיד, ב מבאר זה ”ר"ל אחר שביאר איך שצ"ל צמצומים שיומשך מא"ס להיות ה' צבאות, עכשיו יבאר שהמשכה זו צ"ל ע"י אתעדל"ת וזהו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ב' ההי"ן להמשיך בחי' יו"ד שנברא בו העוה"ב שהוא ה', והיינו לעבדה, ולהמשיך ה' שנברא בו עוה"ז וזהו ולשמרה".

לבביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

לגמאא"ס ב"ה . . לקבל: ביהל אור ע' שפט: ואפ"ל שזהו ענין ג' בריות שקדמו לעולם מים רוח ואש, שהם ג' ספירות ג' קווין, כי מאוא"ס ב"ה א"א לבע"ג לקבל כ"א ע"י צמצומים דהיינו ע"י הספירות שבהן ועל ידם מאיר הא"ס באופן שיוכלו העולמות לקבל כו' עכ"ל.

לדלהנחיל אוהבי יש ש"י עולמות: משלי ח, כא. סוף עוקצין.

להשכר מצוה מצוה: אבות ד, ב.

לויגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב.

לזויניחהו בג"ע לעבדה אלו רמ"ח מ"ע: בראשית ב, טו. ראה זח"א כז, א. ת"ז תי' נד. זח"ג קסה, ב.

לחנשמה מלשון נשימה . . אשם ואשאף יחד: ישעי' מב, יד. ע' בת"ז תי' טז. אוה"ת ענינים ע' כ. ובתורת שמואל תרכ"ז ע' שכה ”פי' אשום ואשוף הוא ענין רו"ש, כי כדי לשאוף את ההבל שהוא חיות האדם צ"ל ברו"ש דוקא" ע"ש. ובסה"מ תש"ד ע' 254 מציין כ"ק אדמו"ר זי"ע ”וראה רש"י חגיגה יב, ב ד"ה ורוחות. בראשית רבה פי"ד, ט. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד ה"ט".

לטוהיינו מסירת הרצון: מובא באוה"ת תרומה ע' א'שסח, ושם מציין לעיין בלקו"ת פ' ראה כה, א. ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקז. בונה ירושלים סי' עא. מאה שערים לז, א. וראה גם סד"ה עתידין צדיקים ה'תש"ב.

מנפש הוא הרצון כמ"ש אין נפשי אל העם הזה: ירמי' טו, א.
ראי' זו הובאה בכ"מ בדא"ח. ולכאורה צ"ע מפני מה אין מסתייעין ממה שנכתב בתורה (בראשית כג, ח) אם יש את נפשכם. וי"ל דשם מדבר בלעו"ז וסט"א, אשר בבואה דבבואה לית להו (ראה לקו"ת סד"ה כי תצא —השני — וביאורו), ולכן אין מזה ראי' גמורה לפי' ובכל נפשך דקדושה. וע"פ חילוק זה מובן ג"כ דאין ראי' ממש"נ (תהלים כז, יב) אל תתנני בנפש צרי. — וגם בזה נראה עד כמה מדויקים בתורת דא"ח אפילו פרטים שבאו בטפל ובדרך אגב (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ט ע' 227. לקו"ש ח"ב ע' 456). ראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקו. בונה ירושלים סי' עא ובמאה שערים לז, א שם מביא כמו חשקה נפשי כלתה נפשי. במאמרי אדה"א בראשית ע' שלט מביא קודם הפסוק ”כמו היש את נפשך [בראשית כג, ח] כלו' רצונך וכן אין נפשי . . .". וראה סד"ה עתידין צדיקים תש"ב.

מאמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

מבלי הכסף ולי הזהב: חגי ב, ח. ראה באוה"ת נ"ך חגי ע' תקה.

מגמבחי' נאם ודבר ה': ראה אוה"ת כי תצא ע' תתרכ.

מדוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

מהאין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה: ברכות ח, א.

מורץ לבך ושוב לאחד: ת"ז בהקדמה (ז, א). ראה ס"י פ"א.

מזבע"כ אתה חי: אבות ד, כב.

מחה' צלך . . כך הוא ית' כביכול צל שלך: תהלים קכא, ה. וראה בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' שכו וראה במ"מ לשם: ופי' הבעש"ט ז"ל ונמצא פי' זה במדרש שמואל ג"כ. ע' באוה"ת פ' ואתחנן ע' קכא.

מטלהאיר ולהמשיך אוא"ס ב"ה בג"ע כו': באוה"ת תצוה ע' א'תקנג מוסיף ”כמ"ש בד"ה צאינה וראינה בפי' וברכו את הוי' שממשיכים ברכה ותוס' אור בשם הוי'".

נשו"ה וצ"ל — ממארי דחושבנא: ראה תניא פכ"ט.

נאכי כל איש אשר בו מום . . לחם אלקיו לא יגש להקריב: ויקרא כא, יח. כא. ראה אוה"ת שופטים ע' תתלט. ובמאמרי אדה"א בראשית ע' שמב מוסיף ”ופי' מום ברוחניות הוא אפי' פגם כל שהוא בעין ואזן שהוא ראי' ושמיעה".

נבותמימים ינחלו טוב, ואין טוב: משלי כח, י. אבות ו, ג.

נגשו"ה מס"נ — ומפילים אותו למטה: במאמרי אדה"א ע' שמב ”היינו שמפילים ומשפילי' את הנשמה בעלותה למעלה בתפלה לבלתי תוכל להתקרב לה' לעולם באוי"ר דרו"ש".

נדישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.

נהשו"ה להיות — והנה בחי' זו נק' בת: קטע מכאן ומהביאור מובא באוה"ת פ' בא ע' רנח.

נושו"ה בחי' מקבל — בטבע: בבוך 633. בטבעה.

נזעד אשר יערה עלי' רוח ממרום: ע"פ ישעי' לב, טו.

נחשמעי בת וראי: תהלים מה, יא.

נטתתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ. וראה לקו"ת משע"צ פג, ב. מאמרי אדה"א ע' שמג.

סכי שרית ותוכל: בראשית לב, כט.

סאשו"ה המלחמה — שירד מטה: בבוך 633: שירד מטה מטה.

סבשויתר הקב"ה על ג"ע וש"ד: פתיחתא דאיכ"ר ב. ראה בארוכה באוה"ת פ' ואתחנן ע' רמו.

סגלהבדיל בין החי': ויקרא יא, מז.

סדבי מלכים ימלכו: משלי ח, טו.

סהמתניתין מלכתא: ביצה כח, ב. וראה בהנסמן לקמן מט, ב.

סואם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד.

סזויתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, י.

סחשו"ה בתורה — בין איסור והיתר: בבוך 633: בין היתר לאיסור.

סטלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

עלמען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.

עאהקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

עבואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

עגודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

עדאחותי רעיתי יונתי תמתי: שה"ש ה, ב.

עהא"ת תמתי אלא תאומתי: שה"ש רבה ע"פ אני ישנה.

עוכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

עזדאורייתא וקב"ה כולא חד: נסמן לקמן נז, ג.

עחלמס"נ באחד: ראה שו"ת הרשב"א ח"ה תשובה נה. ב"ח טוא"ח רסס"א. פע"ח שער הק"ש פי"ב.

עטדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

פויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ח.

פאומבחי' ישראל נמשך בחי' תורה: ראה אוה"ת לך לך עג, ב.

פבועשיתם אתם אתם כתיב: ויקרא כב, לא. כו, ג. זח"ג קיג, ב. וראה ויק"ר לה, ו.

פגאשר יעשה אתם האדם: ויקרא יח, ה.

פדכי ע"י האדם נמשך בחי' תומ"צ: ראה ד"ה רני ושמחי תשכ"ז (סה"מ מלוקט ח"ד) ע' רפג סעי' ב הערה 11.

פהכל הנשמה תהלל י"ה: תהלים קנ, ו.

פושבחי' בת תעלה ביתר שאת: ע' לקו"ת שלח לח, ג. ובביאורי הזהר להצ"צ כרך א פ' שלח ע' קעא. תל. ובאוה"ת פ' חיי שרה קכו, א. שמות כרך ז' ע' ב'תקא. נ"ך ע' רסה.

פזולהיות אשת חיל עט"ב כו': מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשסד ושם מציין לכאן ומוסיף ”שהיא עצמה נעשה עטרה וכתר לבעלה שהוא ז"א ולמעלה מבחי' בינה שעליה נאמר בעטרה שעטרה לו אמו ולא שהיא עצמה העטרה".

פחכמ"ש במ"א: ע' באוה"ת פ' ראה ע' תרעג ואילך.

פטקצת ביאור על זה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קל. מאמרי אדה"א בראשית ע' שנג.

צמצות כעבד לפני המלך: ע' באוה"ת פ' ראה ע' תרסב. וראה לקו"ת צו טז, ב שכ' בהתגלות המלך אזי בחי' שר שעבודתו בשמחה . . ובחי' עבד שעבודתו ביראה, ע"ש.

צאיחוד הוי' אהי' . . הארת הכתר: ”דפי' אהי' אנא זמין לאתגלאה מן ההעלם העצמות דאוא"ס שמאיר בפנימית הכתר" — מאמרי אדה"א בראשית ע' שנג.

צברני ושמחי: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
נאמרה בשנת תקס"ו. ראה רשימת המאמרים שם.
הנחת ר' משה בן אדה"ז יודפס בסה"מ תקס"ו בהוצאה חדשה.
ד"ה זה נזכר בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קסד.
לד"ה זה ראה ד"ה רני ושמחי תשכ"ז (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רפג).

צגרני ושמחי: זכרי' ב, יד.

צדוהיה צריך להתחיל מן ראיתי והנה מנורת זהב: בד"ה מנורת זהב תשכ"ז הנ"ל מדייק שצ"ל דדיוק הנ"ל הוא גם בההפטורה דשבת פ' בהעלותך, שהתחלת ההפטורה היא רני ושמחי בת ציון. ע"ש.