מראי מקומות הערות וציונים, משפטים, דף ע״ז

אוהוי שפל רוח בפני כל אדם: אבות פ"ד מ"י. עי' לקו"ש ח"ד ע' 1212.

בכמראה אדם בכף הדמיון: בספר הערכים-חב"ד ח"א במילואים לערך אדם העליון טור תרפב שהדיוק כאן כי הוא למעלה מבחי' אדם, אמנם בלקו"ת מטות פא, ג, חינוך (שבשע"ת לאדה"א ח"ב) פי"ח ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' פו. לקו"ת לג"פ נג, ד. ובד"ה עיר קטנה תרכ"ו איתא שדמות כמראה אדם הוא למטה מבחי' אדם עצמו.

גכי לא אדם הוא: שמואל-א טו, כט. ראה לעיל עא, ג. ובד"ה באתי לגני תשכ"ח סעי' ד (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמג).

דועשיתם אתם וארז"ל כאלו עשאוני: ויקרא כו, ג. זח"ג קיג, ב. וראה ויק"ר לה, ו.
”דר"ל כאלו עשאוני בבחי' כמראה אדם" — אוה"ת פ' משפטים ע' א'רעט.
בבוך 1113 נוסף כאן קיצור: (שנש"י ממשיכים להיות הוא ית' מתלבש בבחי' כלים ומדותיו ית' להיות כמראה אדם וכמ"ש ג"כ במ"א בפי' אני ה' אלקיכם שנש"י ממשיכי' שיתלבש בש' הוי' כו'. והיינו כי בחי' אדם היינו מדותיו ית' שבאצי' שהן בחי' עם הנחלקי' לג' קוין חנון ורחום שהן בחי' ציור אדם חסד דרועא ימינא וגבורה דרועא שמאלא ותפארת גופא הוא מדת הרחמים הכלולה מחו"ג ולכן נק' ת"ת כו' ונש"י נמשכו מבחי' כלים דע"ס הנ"ל ע"כ נק' ג"כ אדם אתם ולכן כמו שלמעלה הע"ס הם כלי' לגילוי א"ס ב"ה כמ"כ הם נש"י בחי' כלי' לגילוי האור גם למטה והם ממשיכי' שיהי' התלבשו' אור א"ס בע"ס דאצי' ובבי"ע כו' וזהו פי' כאילו עשאוני).

הוישב ה' מלך לעולם: תהלים כט, י.

והכסא . . שהוא בחי' לבוש: ראה שרש מצות התפלה פכ"ד.

זגופו וידיו למעלה מהכסא רק רגליו הם מושפלים: נתבאר באוה"ת בראשית כרך ג תעא, א ושם מציין לכאן.

חוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

טוברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.

ישש מאות אלף רגלי העם: במדבר יא, כא.

יאשמע ישראל: דברים ו, ד.

יבטהורה היא: ראה לקו"ת ראה כז, א ובמ"מ לשם.

יגוכעצם השמים לטהר . . וכן תרגום צהרים טיהרא: שמות כד, י. ראה ת"א עה"פ תבוא כח, כט. וראה פרש"י ות"י עה"פ מקץ מג, טז. יומא נט, א. אוה"ת משפטים כרך ז ע' ב'תשלז.

ידמבחי' טהירו עלאה שבזוה"ק: זח"א טו, א.

טודע מאין באת: אבות פ"ג מ"א.

טזבפ' שלח ע"פ אני ה' אלקיכם: לקו"ת פ' שלח.

יזעמ"ש בפ' שלח ע"פ . . וגו': בבוך 1113 ליתא.

יחשו"ה וזהו ביאור — בפי' ועל דמות כסא: בבוך 1113: בפי' ועל הכסא כו'.

יטמחנה מיכאל כאריה שאג: ראה לעיל ג, א.

כישראל לי ראש . . וכמ"ש במ"א: וראה לעיל נ, ב ובהנסמן לשם.

כאהאבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

כבוכמ"ש באגה"ק: סי' כ (קל, א). וראה שם בליקוט פי' — חיטריק.

כגאפשר שלא נשתנה מהותן: ראה ד"ה פתח אלי' תרנ"ח (הגהות לתו"א) אות ב. היינו בבחי' נשמות דאצילות ממש שירדו רק בדרך מעביר בריאה יצירה עשי' ולזאת גם למטה הן אצי' ע"ש.

כדמאיגרא רמה: ע"פ לשון חז"ל חגיגה ד, ב.

כהוכמ"ש במ"א שהאותיות נק' סוסים: עי' לעיל סב, ג. ולקמן צא, ב. צז, ד. ובכ"מ.

כוכי תרכב על סוסך: חבקוק ג, ח.

כזאתא ואייתי מתניתא בידי': שבת יט, ב. וש"נ.

כחואתה מרבבת קודש: דברים לג, ב.

כטבספר יצירה: פ"ד מט"ז. וראה לעיל נו, ב.

לאבן מאסו הבונים: תהלים קיח, כב.

לאכמארז"ל דהרהור לא עביד מידי: ראה זהר אמור קה, א.

לבובד"ת . . כתיב למוצאיהם בפה דוקא: משלי ד, כב. עירובין נד, א.

לגועמ"ש במ"א ע"פ מזוזה מימין: לעיל מב, א.

לדהקב"ה קורא ושונה כנגדו: תדב"א רבה רפי"ח.

להדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

לוהבה נלבנה לבנים: בראשית יא, ג.

לזבענין האותיות . . שיש בהם ג"כ ב' בחי': בלקו"ת שה"ש כח, א מציין לכאן.

לחכארבע רוחות השמים פרשתי אתכם: זכרי' ב, י.

לטחולין שנעשו על טהרת הקדש: חגיגה יט, ב. וש"נ. ראה לעיל יב, ב. יג, א.

מלה"ק נמשך מבחי' קדש העליון: ראה הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בסה"מ תקס"ח ע' סט. בענין לשון הקודש, ראה אוה"ת פ' ראה ע' קצח ואילך בשם הפרדס ושל"ה. נ"ך כרך ב ע' תתקד.

מאבגמ' יש כמה מלות לשון ארמי: ראה בארוכה בלקו"ש חכ"א ע' 447 שמציין מלקמן עח, ג ”מצינו בתנאים ואמוראים שדברו בלשון ארמי הכי השתא כו'" — וצ"ע שה"ז לשון גמרא ירושלמית ובבלית רובה. וראה רש"י (סוטה מט, ב ד"ה) לשון סורסי קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי כו', ע"ש.

מבואני חומה זו תורה: שיר השירים ח, י. פסחים פז, א. יבמות סב, ב דקאי על תושבע"פ. ראה לקו"ת ואתחנן י, א.
בסה"מ תקס"ח ע' עו ”ולכאורה אין מאמר זה מובן דמה שייכות יש לתורה להיות נקראת בשם חומה דוקא". ושם בע' עז מבאר השייכות דפסוק זה לכאן.

מגעשה תורתך קבע: אבות פ"א מט"ו. ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קנז. סה"מ תרכ"ט ע' כז. תא. תרל"ג ע' קלז — בפי' קבע.

מדלבנת הספיר שמאירים כספירים: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'רפו. ובס' החקירה ע, ב ב' פי' בספיר א' דעת רבינו סעדי' גאון שהוא גוון לבן, והב' דעת האבן עזרא שהוא תכלת ע"ש. ועיין באוה"ת בראשית כרך א' קז, ב. וביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' עב.

מהומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יט.

מומקום ספיר אבני' לא ידע אנוש ערכה: איוב כח, ו. יג. ראה לקו"ת שה"ש כא, ב.

מזאשר ברא אלקים לעשות: בראשית ב, ג.

מחלעשות לתקן בידי אדם: ראה פרש"י לב"ר פי"א, ז. וראה לעיל יז, ד. תו"ח בראשית כ, ג. כה, ג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org