מראי מקומות הערות וציונים, משפטים, דף ע״ד

אואלה המשפטים: ממאמר זה יש עוד ב' הנחות, א' הנחת כ"ק אדה"א נדפס בסה"מ תקס"ה ח"א ע' רמז. נוסחא שני' הנחת כ"ק אדה"א בתו"ח משפטים. הנחת מהרי"ל (אחי אדה"ז) בשינויים בבוך 1824 קמח, א.
ראה לעיל ציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת [ביאור?] בע' א'קא. ע' א'קטז הגהות. קיצור בע' א'קיז. הערות נוספות בע' א'קכד. כרך ח ע' ג'יב [כנראה קיצורים].
בסה"מ תקס"ה ח"א ע' רצה ד"ה שיניך כעדר הרחלים נסמן עליו: ”ביאור על ד"ה ואלה המשפטים". ד"ה זה נדפס בהנחה אחרת בלקו"ת שה"ש לו, ד. וראה במ"מ לשם.
בלקו"ת בחוקותי נ, ב מציין לד"ה זה בענין אדם זהו נשמות דאצי' ובחי' בהמה נשמות דבי"ע.
לכללות מאמר זה, ראה דרך מצותיך פ, א. סה"מ תש"ב ע' 84 ואילך. ד"ה ואלה המשפטים תשל"ח ותשד"מ. פלח הרמון שמות ע' שלט.

בואלה המשפטים: שמות כא, א.

גשו"ה ואלה המשפטים — עברי גו': בבוך 1824 נוסף: שש שנים תעבוד וברביעית יצא לחפשי חנם. הנה: צל"ה.

דלפניהם משמע . . כי יקנו: קטע זה בבוך 1824 בשינוי לשון: לפניהם הוא לשון רבים והל"ל יקנו ג"כ לשון רבים ולא תקנה לשון יחיד.

הוהל"ל כי יקנו: ”שהרי הענין דכי תקנה עבד עברי הוא אחד מן המשפטים אשר תשים לפניהם לשון רבים" — ד"ה ואלה המשפטים תשד"מ (מהנחה בלתי מוגה).

ושו"ה יחיד — קאי על מרע"ה: בבוך 1824 הנ"ל: על משה כמו ## שהוא גואל ישראל גואל ראשון וגואל אחרון כו' כתי' שלח נא ביד תשלח והשיב ה' אנכי אהי' עם פיך. ולהבין זאת: כתיב ונתתי עשב.

זדכי תקנה קאי על מרע"ה וקאי אדלעיל מיני': ”דהנה ארז"ל [מכילתא ריש פרשתנו] והובא בפרש"י דואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני, וכשם שמשה קיבל תורה מסיני כך קיבל גם משפטים אלה, ועליהם נאמר לו אשר תשים לפניהם, דפירוש לפניהם היינו לפנימיותם" — ד"ה ואלה המשפטים תשד"מ (מהנחה בלתי מוגה).

חדהנה כתיב ונתתי עשב בשדך: מכאן עד עה, א נעתק בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רסז בשינויים והוספות. סה"מ תר"ל ע' נז. סה"מ תרל"ב ע' ט ואילך. וראה גם סה"מ תש"ב ע' 85.
בלקו"ת בחוקותי מט, ב. נ, ב מציין לכאן.

טונתתי עשב בשדך: דברים יא, טו.

יוזרעתי את בית ישראל: ירמי' לא, כו. ראה אוה"ת ראה ע' תת.

יאזרע אדם וזרע בהמה: באוה"ת משפטים ע' א'קטז יש הגהה:
ועמ"ש בענין ומותר האדם מן הבהמה אין, אדם נעשה בצלם אלקי' אצילות רוח האדם העולה למעלה וזהו אדם אחד מאלף מצאתי בד"ה אדם כי יהיה בעור בשרו [לקו"ת תזריע כב, ב], בצלמינו יחו"ע כדמותינו יחו"ת בד"ה ראשי המטות תרט"ו [אוה"ת מטות ע' א'צב], האדם שיש לו דעת כמ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טו"ר, מפיו דעת משמע דעת גבוה מהחכמה גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות, אם אין דיעה הבדלה מניין כי הדעת מחבר השכל עם המדות וזהו בחי' גבוה, אל יתהלל החכם כו' כ"א כו' השכל וידוע אותי, וכמו הזיווג נקרא ידע, ולע"ל ומלא הארץ דיעה, דע ב"פ מ"ב, ועיין מענין מ"ב זווגין במק"מ ר"פ בראשית בזהר שם, וי"ל יש מ"ב בפ' שמע מן ואהבת עד ובשעריך בחי' בכל מאדך וא"כ ב"פ מ"ב אפ"ל כאשר ע"י העלאה זו נמשך ג"כ מלמעלה למטה, כמ"ש בד"ה אלה מסעי [לקו"ת מסעי פט, ב] בענין מ"ב מסעות, א"כ מעלה הדעת כמו הזווג מחבר עד שנעשים אדם א', כך ענין הדעת כו'. ע"כ.

יבשיש ב' מדרגות בנש"י: ראה המשך חייב אדם לברך — תרל"ח סעי' ח. (נדפס בסה"מ תרל"ח ע' קה). ראה גם לקו"ת במדבר יג, ג. ד"ה החודש הזה לכם בסה"מ תרס"ו ע' קס. סה"מ תרע"ט ע' ו.

יגנעשה אדם בצלמנו כדמותנו: בראשית א, כו.

ידנשמות דאצילות והם הנק' בנים . . הן בני עלייה: בלקו"ת צו ח, ב. מטות פד, ג. שה"ש טז, ג. מציין לכאן.

טואם כבנים אם כעבדים: באוה"ת משפטים ע' א'קכא: אם כבנים רחמינו כו' ואם כעבדים כו' ותוציא כאור משפטינו.

טזדעת אין ר"ל הידיעה לבד: תניא פמ"ב. תו"ח כאן, ובארוכה בהמשך ר"ה עת"ר ד"ה ואני נתתי לך ע' קטו. וראה גם סה"מ תרפ"ד ע' קמד.
וראה לקמן קיח, ד שמציין לענין דעת לכאן.

יזזרע בהמה . . כמעט כל הנשמות שבדורותינו: ”והוא מיוסד על מש"כ בזהר ח"ב ר"פ משפטים (צד, סע"ב), ראה רמ"ז שם. וראה ג"כ לקוטי תורה לרבנו הזקן פ' צו (ח, ב ואילך), שערי תשובה (לבנו אדמו"ר האמצעי) ח"א ד"ה ששים המה, ובכ"מ. (כ"ק אדמו"ר זי"ע בקובץ יו"ד שבט ע' כז). וראה שם בד"ה באתי לגני — תשי"ג סעי' ז ”דאף שרובם ככולם שייכים להשיג ולהשכיל עניני קדושה בכלל ובפרט גדולת הבורא ית', מפי ספרים ומפי סופרים, השגה והבנה גדולה, מ"מ נקראים בשם זרע בהמה לפי שחסר בהם בחי' הדעת וההרגשה בנפשם" ע"ש.

יחהן בני עלייה שהם מועטים כו' אפילו בדורות הראשונים: ”כמ"ש ראיתי בני עלי' והם מועטים וכמארז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם הם כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו דרפב"י — סה"מ תרל"ב ע' קצ.

יטבבחי' דעת והרגשה בנפשו: באוה"ת שם ע' א'קטז יש הגהה: ובמא"ע במצרים הי' הדעת בגלות, בכל דרכיך דעהו.

כרק שאין לה דעת: בסה"מ תרכ"ט ע' רסח נוסף: כ"כ.

כאוהאדם ידע: בראשית ד, א.

כבשהוא בחי' התקשרות והתחברות: ראה תניא פ"ג.

כגומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org