מראי מקומות הערות וציונים, מגילת אסתר, דף צ״ח

אענין התחלקות המדרגות זהו רק מהחכמה למטה: בד"ה הנותן שלג תרס"ג (נדפס בסה"מ ליקוט — ב ע' עה) כתב ”זהו כשבחי' החכמה בא לידי השגה אז הוא בבחי' התחלקות, דהשגה הוא בחי' יש, אבל חכמה בעצם הוא ביטול", ע"ש בארוכה.

בנודע בשערים בעלה: משלי לא, כג.

גלכל חד לפום מה דמשער בלביה: זח"א קג, ב. ראה לקו"ת מסעי פה, ב.

דע"פ מים רבים כו' פרשה תולדות: לעיל יב, ד.
באוה"ת וירא כרך ד תשלח, ב מציין לכאן.

הכי לא יראני האדם: שמות לג, כ.

ווזהו ענין קרי וכתיב: ראה אגה"ק סי' יט.

זחייב אינש לבסומי בפוריא: הנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בבוך תקע"א בכותרת ”פורים יום א' תשא". נדפס בסה"מ תקע"א ע' קכד. וראה שם ע' קלו. באוה"ת מג"א (תש"נ) ע' רפח המאמר עם הגהות.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת מג"א ע' רעט מתחיל לבאר הקושיא הראשונה, ע"ש בארוכה.

חבלקו"ש ח"ז ע' 27 הערה 55 העיר: בלקו"ת ויקרא ד, ג מציין כ"ק אדמו"ר הצ"צ לד"ה זה בשם ”דרוש פורים" — וי"ל שלכן נק' דרוש זה בשם ”דרוש פורים" סתם — אף שישנם כמה דרושים המדברים בעניני פורים — כי במצוה זו [עד דלא ידע] מתבטא ענין פורים. אלא שמ"מ אינו מציין ל”דרוש המתחיל חייב אינש כו' עד דלא ידע" — אף שכוונתו ב”דרוש פורים" הוא לענין ”חייב כו' עד דלא ידע" שבפורים — כי אז, מכיון שאופן הציון בכ"מ הוא ל”ד"ה כו'", לא הי' ניכר שמרמז בזה איזה ענין, ובמילא לא היינו יודעים שכוונתו היא (גם) לענין ”חייב כו' עד דלא ידע", כ"א לדרוש המתחיל חייב כו', ולכן מציין ל”דרוש פורים". עכ"ל ע"ש. ובלקו"ת תזריע כא, ג מציין לד"ה זה: לד"ה עד דלא ידעי בין כו'.

טחייב אינש לבסומי בפוריא: מגילה ז, ב. ראה לעיל צה, א הערת כ"ק אדמו"ר.

יוכמ"ש הרמב"ם: הל' יו"ט פ"ו ה"כ.

יאבפסח קי"ס ובשבועות מ"ת כו': בסה"מ תקע"א ע' קכד ”וכן בסוכות בענני כבוד".

יבדמרדכי גזר ולא קבלו עלייהו: ראה מגילה ה, ב.

יגוקבל היהודים: אסתר ט, כג.

ידוכמאמר רז"ל ע"פ קימו . . מה שקיבלו כבר: שבת פח, א. ראה לקו"ת במדבר יט, ד. בד"ה וקבל היהודים תשי"א (סה"מ מלוקט — ח"ג ע' 50) בהערה 4 ”אף שלכאורה הם שני ענינים, ד”וקבל היהודים את אשר החלו" הוא שרק בפורים היתה הקבלה, משא"כ ”קיימו מה שקבלו" הוא שגם במ"ת היתה הקבלה אלא שלא הי' לה קיום" ע"ש בארוכה. וראה שם ע' עז.

טויותר אונס ממעשה דאחשורוש: בספה"מ תקע"א ע' קכה ”וזה פלא לכאורה דהרי בימי אחשורוש הי' אונס יותר כי המן ביקש להשמיד את כל היהודים כו'".

טזשארז"ל אשרי . . ותלמודו בידו: פסחים נ, א.

יזמ"ש רז"ל: סנהדרין צט, א.

יחכי דבר ה' בזה: במדבר טו, לא.

יטדמאחר שמי שא"א: ראה אוה"ת נ"ך כרך ע' תרמו.

ככאשר יאמר משל הקדמוני: שמואל-א כד, יד. ראה אוה"ת פ' וארא ע' קנב. ובכ"מ.
בלקו"ת ויקרא ד, ג מציין לכאן: כמ"ש מזה בדרוש פורים (ראה לעיל בתחילת המאמר). צו יד, ג. חקת נט, ב. ראה יח. ד.

כאוהאלקים אנה לידו: שמות כא, יג.

כבלהבין משל ומליצה: משלי א, ו.

כגאבל מהותו ועצמותו: ראה ד"ה ועשית חג שבועות תש"ה ע' 186.

כדולכן נק' קדמונו של עולם: בהנחת כ"ק הצ"צ נוסף: ”(כי קדם אינו כמו תחלה שהתחלה יש לה אמצע וסוף והיינו בבחי' השתלשלות שחכמ' נק' ראשית כו' אבל הקדם הוא שהוא יחיד ומיוחד ואין עוד מלבדו והוא קדמון לכל הקדומי')".

כהוקדושים בכל יום: בסה"מ תקע"א ע' קכז ובאוה"ת מג"א ע' רפט כ' ”וקדושים הן הנשמות שבלא גוף בג"ע" ע"ש.

כובלקוטי הש"ס להאריז"ל: סוף ברכות. ראה גם תניא אגה"ק סי' יז.

כזצדיקים אין להם מנוחה: סוף ברכות. וע"פ גירסת השל"ה בהקדמה בית חכמה (יז, א). עמק המלך שער דיקנא קדישא פ"ח (סא, ג). וראה לעיל פ' שמות מט, א. ובלקו"ש חי"ד ע' 179. חט"ו ע' 137 הערה 5. בסה"מ תקע"א ע' קכז הגירסא ”ת"ח".

כחילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

כטחיל — וכל השגה לגבי מה שלמעלה ממנה נק' משל: בהנחת כ"ק הצ"צ נוסף: ”כמו המשל שהוא בדמות הנמשל רק במציאות מגושם ממנו כו' כן הוא כל השגה לגבי שלמעלה הימנה הגם שהם הכל בבחי' א' רק שזה באופן גשמי כו' ונק' משל)".

לוידבר שלשת אלפים משל: מלכים-א ה, יב.

לאולתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.

לבאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

לגונהר יצא מעדן: בראשית ב, י.

לדההשגות — ובחי' ח"ע עצמה: באוה"ת בראשית כרך ז תתנט, ב דכאן בתו"א מבאר דשורש הראשון לבחי' משלים אלו הוא חכמה עילאה, ושם [באוה"ת] משמע דע"י המשל אינו מושג רק הדמות ע"ד אסשא"מ, וכאן בתו"א משמע קצת שע"י משל הקדמוני יושג המהות, ע"ש.

להנק' בזהר רזא דשמא קדישא: ראה לעיל מט, ד.

לוה' בחכמה: משלי ג, יט.

לזעטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

לחבאגה"ק ד"ה אשת חיל עט"ב: סי' כט.

לטכתרו את בנימין: שופטים כ, מג. ראה לעיל יט, ד.

מעתיק . . בחי' תחתונה שבא"ס: ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א.
למה שנתבאר כאן בענין עתיק — ראה סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקמ ואילך. [ובמקבילו באוה"ת בראשית כרך ג##]. סה"מ תרל"ו ע' שטז ואילך.

מאפי' עתיק יומין: ראה דרך מצותיך מצות וידוי תשובה פרק ב (לח, ב).

מבהמתנשא מימות עולם: ברכת יוצר. ראה לקו"ת אמור לא, ד בענין ימות עולם.

מגהוא הנק' קדמונו של עולם: ראה באוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'קעב שמבאר מה שכתוב כאן.

מדועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.

מהע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כז, ג.

מואיתא בזהר ענין ת' עלמין: פ' חיי שרה קכג, ב בתוספתא. ראה לעיל כד, ג. ושם בשם אד"ר קכח, ב (וראה אוה"ת פ' חיי שרה ע' קטו, ב).

מזארבע מאות שקל כסף: בראשית כג, טז.

מחלשון סחור: ע"ז יז, א.

מטואם יחסר מלהשיג איזו דברים: ראה בסה"מ תקע"א ע' קכז בארוכה.

נע"כ צ"ל תלמודו בידו: בסה"מ תקע"א ע' קכח מדייק ”וזהו שאמ' ותלמודו בידו כל התלמוד דוקא ולא אמרו סדר א' או מס' א' כי כל המשל צריכים להשגת הנמשל".

נאמשמת ר"מ בטלו מושלי משלים: סוטה מט, א.

נבתילתא משלי: סנהדרין לח, ב. וראה לעיל צא, ג.

נגשכל צדיק נכוה מחופתו של חבירו: במד"ר כא, כ.

נדבזוהר פ' אמור דק"א ע"ב: בלקו"ש חכ"א ע' 248 הערה 52 מציין שנמצא בדף קא, א. וזה קאי על לבושי הנשמה שישלים לו בג"ע (”ההוא עלמא"). אבל פשוט, לכאורה, שאפ"ל תשלום בעוה"ז.

נהישראל זכו למתן תורה ע"י יסורים: ראה ברכות ה, א.

נואור א"ס ב"ה שורה בחכמה דוקא: תניא פרק לה בהגה.

נזאהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

נחע' בד"ה ועשית בגדי קדש: לעיל פב, ב.

נטכמים הפנים לפנים . . אל האדם: משלי כז, יט. כ"ה גם בתניא פרק מו. ובכתוב לאדם, וכ"כ בלקו"ת נשא (כט, א). שה"ש (לא, ד). — הערת כ"ק אדמו"ר בהערות ותיקונים לתניא שם.

סועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

סארמ"ח מ"ע: ראה ת"ז תי' ל.

סבודמות פניהם פני אדם: יחזקאל א, י. ראה אוה"ת בשלח ע' תעז.

סגמשכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

סדאחותי כלה מה טבו דדיך מיין: שה"ש ד, י.

סהעל כל דבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.

סומ"ש כיוצא בזה בפרשת לך לך: לעיל יב, ב ואילך.

סזלמה שינו הסדר להקדים חופה לקידושין: ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז ע' קעב ובהערת כ"ק אדמו"ר שם. ובלקו"ש חכ"ב ע' 61 הערה 47.

סחעל ידי המשכת המקיף תחלה: ”בתו"א ד"ה חייב . . שע"י שכפה עליהם הר כגיגית באו להקדמת נעשה לנשמע. ובמדרש תנחומא ובתוס' (שבת פח, רע"א) מוכח דהקדמת נעשה לנשמע הי' קודם כפיית ההר. מדרשות חלוקות הן. וכמש"כ בתו"א כן הוא במדרש תהלים א, ד. ובמכילתא דרשב"י". — לקו"ש חי"ג ע' 166.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org