מראי מקומות הערות וציונים, נח, דף י׳

אלשון באשרי: בראשית ל, יג.

בכי מי נח זאת לי: ישעי' נד, ט.

גוכמ"ש בפרעה ותכחד: שמות ט, טו.

דותמלא . . וימח . . ויכסו: בראשית ו, יא. ז, כג. יט, כ.

הכאברהם שקראו הר: פסחים פח, א.

וויאמר ה' לנח בא אתה: בראשית ז, א.

זכתרגומו וישבת ונח: בראשית ב, ב ועוד.

חונוח בחמשה עשר: אסתר ט, יז.

טאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

ישהם מבחי' עולם התהו: ראה תו"ח נח סא, א. אוה"ת נח כרך ג תרט, ב.

יאבדעת חדרים . . יקר ונעים: משלי כד, ד.

יבואורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

יגועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.

ידאליו ולא למדותיו: פרדס שער לב פ"ב בשם הספרי.

טותרי"ג מצות . . וז' מצות . . תר"ך: פרדס ש"ח פ"ג.

טזוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

יזלאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

יחשמע ישראל: דברים ו, ד.

יטאו"א תרין ריעין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. ראה פרדס שער מהות והנהגה פי"ד, מאו"א אות ר' סי' לא. ראה לקמן עב, ג.

כוזהו שאנו אומרים . . אנכי הוא בחי' כתר: ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' קפד. ובספר החקירה נה, ב.

כאאחות לנו קטנה: שה"ש ח, ח. וראה באור התורה ויקרא ע' שח הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ. בלקו"ת בלק סט, א מציין לכאן.

כבאשת חיל: משלי יב, ד.

כגנקודה חדא: באור התורה שם אין תי' אלו.

כדאימתי גדול: זח"ב רלה, ב. זח"ג ה, א. זהר חדש תשא (מד, א) חקת (נא, ד). ראה לקמן מז, א. נו, ב. צד, ב. קטו, ב.

כהשנקודה אחת עליונה: ע' בסידור שער המצות בביאור ע"פ ששת ימים דבחי' קטנות בעליון נעשה גדלות לתחתון. וראה ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בלק ע' תקב.

כורגלי החיות: חגיגה יג, א.

כזאיידי דטריד למיבלע לא פליט: ראה חולין קח, ב. הלשון מובא כמה פעמים בדא"ח. ראה לקמן כח, א. קט, ג.

כחמה נעשה לאחותינו: שה"ש ח, ח. מכאן עד סיום המאמר מובא בסה"מ תרס"ו ע' תנ ושם מציין ע"ז ”(וי"ל ע"ד אמרה ד"פ בינו לבין עצמו כו' בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח ססעי' ג)". והוא הנדפס בלקו"ת ויקרא בהוספות. וראה בספר הערכים-חב"ד מערכת אותיות אות ד במילואים טור תשה להערה 113 שכ' שהכוונה בתי' ”משא"כ למעלה" שבתו"א היא לבחי' המלכות כמו שהיא באצילות (היינו, לבחי' המל' דאצי' כמו שהיא ספירה בפ"ע), שהדבור דבחינת המלכות דאצי' אינו בפ"ע רק בה, שאינו נמשך למטה ע"ש.

כטשהדבור אינו בפ"ע רק בה שאינו נמשך למטה: מובא בהמשך תער"ב פרק שפט (כרך ב ע' תת). וראה שם כרך ג ע' א'תמה.

לויאמר — הן עם אחד: הנחת כ"ק אדהאמ"צ במאמרי אדה"ז פרשיות נח ע' סא (עם איזה הגהות מכ"ק הצ"צ).
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר, עם הגהות, באוה"ת בראשית כרך ו תתרסה, א (מלקו"ת לג"פ ומקבילו בסה"מ תרל"ח).
ראה גם באוה"ת בראשית כרך ז תתשעה, ב.
ד"ה זה נזכר בלקו"ת אמור לח, א. פ' נשא כב, ד. מטות פז, א. שה"ש ד, ב. לח, ב. ד"ה זה בסה"מ תרמג ע' ג.

לאויאמר ה' הן עם אחד: בראשית יא, ו.

לבולכאורה תמוה איך לא יבצר: במאמרי אדה"ז פרשיות ע' סא ישנם עוד קושיות. וראה גם תו"ח כאן סג, ג ואילך.

לגבלקו"ת להרח"ו ז"ל: באוה"ת בראשית כרך ג תרנז, א ”בלקו"ת מהאריז"ל ס"פ נח בשם מהרח"ו ז"ל" ושם מעתיק הלשון. וכ"ה שם תרסג, א. תרסד, א. אוה"ת בראשית כרך ו תתרסו, ב. שה"ש כרך ג ע' א'יב. מובא גם בד"ה זה תרמ"ג ע' א. ושם מפרש איך שייך שנברא יעשה נגד רצונו ית'.

לדבכח שמוש השמות: באוה"ת שם תרנז, א מפרש ”ור"ל כי ענין ההשבעות ושמות הקדושים שהיו יודעים בימים הראשונים, היינו שע"י הזכרת השם ממשיך הכח עליון", וכ"ה שם תרסג, א. תרסד, א. ובאוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקסח מציין לרש"י איכה סי' ב' ב'. יבמות קטז, א גבי אי נמי בקפיצה.
ראה של"ה בהקדמה בית ישראל יד, א שמבאר דחכמת אדם הראשון שידע סוד המרכבה העליונה בהאותיות שבהן נמשך חיות הנבראים, ויש אותיות שמחיים בדרך מקיף וכמו ענין השבעת שמות דהשם, ע"ש. וראה גם סה"מ תש"ב ע' 81.

להבכתבי האריז"ל ובפרדס: ע"ח שמ"ה פ"ג. ראה לקו"ת ויקרא הוספות נא, ג.

לוז' שמות שאינן נמחקין: ראה בלקו"ש חכ"א ע' 195 הערה 60.

לזועמ"ש בפ' בא: לקמן ס, א. ובמ"מ לשם.

לחובתפארת אפי' בהכלי מאיר שם הוי"ה: ראה ד"ה ויאמר אלקים יהי רקיע — תרס"ה ע' מח.

לטמפני מה בתפארת הוא הכלי ג"כ מבחי' שם הוי"ה: ראה לקמן י, ד. ראה באוה"ת פ' שמות כרך א ע' קו שכתב ”אין לתמוה . . נתבאר דשם הוי' נקרא שם המיוחד להיותו בבחי' האור שהוא פשוט כו' והרי כשהוא בבחי' כלי הת"ת" ע"ש בארוכה.
בלקו"ת שה"ש כ, ד מציין לכאן.

מבמאמר דפתח אליהו: ת"ז בהקדמה.

מאאיך יתכן בחי' אנת הוא חכים וגם לית לך שם ידיעא: במאמרי אדה"ז פרשיות שם ע' סד מבאר זה בענין ע"ס הגנוזות. וראה בלקו"ש חי"ט ע' 419 בשולי הגליון.
בלקו"ת שה"ש ד, ג מציין לכאן.

מבכמ"ש בפרדס שער השמות: ש"כ.

מגלכך גם החכמה דאצי' נק' חכמה ידיעא: ע' בלקו"ת פ' בהר מג, ג [כ]. בלק"ת נשא כב, ד מציין לכאן.

מדבלשון הפרדס עשר ספירות הגנוזות: נתבאר בלקו"ת בחקותי מו, ג. ובארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך ג ע' רכז ואילך. אוה"ת ענינים ע' קא ואילך. שם ע' קע מבאר שיטת הפרדס שענין ע"ס הגנוזות הם שרשי הכלים. וראה שם ע' של ואילך. באוה"ת סידור ע' קנה מציין לכאן.

מהואין שם שום התחלקות כלל לע"ס: נתבאר בארוכה באוה"ת בשלח ע' שצד ואילך. בד"ה כל הנהנה תרנ"ב ע' ק ואילך. אוה"ת ענינים ע' שיב. סה"מ תרל"ג כרך א ע' שטז.
בלקו"ת אמור לח, א מציין לכאן.

מוהיינו ע"י צמצום א"ק וצמצום הדיקנא: ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ט בהגהה. שרש מצות התפלה פרק לט (רלז, א).

מזולכן נק' בשם ע"ס הגנוזות: במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' סד ”דלכאורה דבר זה כפלא יחשב דאם הן גנוזות בהעלם העצמות ממש א"כ איך ימצאו במספר ע"ס דוקא הלא אור העצמות הוא אור פשוט בתכלית למעלה מבחי' התחלקות לגמרי. ראה תורת חיים כאן סט, א דמבאר הקושיא יותר ”דאיך ימצא המספר שהוא הגבול מלמעלה מן המספר ובלתי בע"ג" ע"ש בארוכה.

מחויובן עד"מ כי הנה כחות הנפש: נתבאר בארוכה בתו"ח שמות לז, ב (צילום כת"י הר"ש סופר). בדרך מצותיך עו, ב. ובאוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצא ואילך. אוה"ת ענינים ע' רסט. שכח.
המשל מכחות הנפש — ראה לקמן יג, ג ובארוכה בד"ה הגהות לפתח אליהו — תרנ"ח.
בלקו"ת שה"ש ד, ב מציין לכאן: מהות הנפש שכל ומדות כו' (ר"ל שהוא מקור השכל והמדות כמ"ש בביאור ע"פ ולא תשבית מלח ובד"ה הן עם אחד ובד"ה פתח אלי').

מטשהיא עצם א': באוה"ת ענינים ע' רסט ”שלפ"ז יהי' בההתחלקות לרמ"ח חלקים שונים כו' וזה אינו שהוא עצם א' רוחני".

נששם הם כולם מיוחדים כאלו הם רק דבר א' ממש: ראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצב. דרך מצותיך עז, א.

נאשו"ה ועד"ז — כל בחי' בכלי בפ"ע: ראה לקו"ת בהר מג, ד.

נבכ"א כל הע"ס הגנוזות הם דבר א' ממש: באוה"ת ענינים ע' רפב ואילך מבאר שיטת האריז"ל בעקודים איך הם נקראים ע"ס. וראה שם בעמוד רפד מה שמעתיק מהנחות הר"פ ע' קסט. וראה גם במאמרי אדה"ז פרשיות פ' נח ע' סו. וע' סז.
באוה"ת ענינים ע' רפה וכנראה שמציין לד"ה זה, שכאן מבאר דע"ס הגנוזות לא שייך בא"ס רק הן בעקודים וכן מבואר בכמה דרושים, ושם מציין להנחות הר"פ הנ"ל דשם משמע דאפי' באור א"ס הבלתי מוגבל שלמעלה מהקו שייך ספירות ע"ש.

נגהארת הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו: ראה באוה"ת בשלח ע' תצה. ובביאוה"ז לכ"ק הצ"צ כרך א ע' פח ואילך בענין המשכה שע"י הקו.

נדמתיבת למשפחותיכם: בא יב, כא. פינחס לג, נד. וראה מנחות ל, א. שו"ע יו"ד סי' ערב ס"ב.

נהועמ"ש ע"פ את שבתותי תשמרו: ראה לקו"ת בהר מג, ב.

נושו"ה בענין — ועד"ז ההפרש בין הארת הקו להרשימו: מובא באוה"ת כי תצא ע' תתקכד.

נזבחי' הכוללת לכל העולמות: באוה"ת פ' כי תצא ע' תתקכד מציין ע"ז כ"ק אדמו"ר הצ"צ ”ועי' במק"מ שהרשימו הו"ע האור הקדמון" ע"ש בארוכה. ובמאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' שכח.

נחשו"ה וצ"ע . . דהארה דהארה: ראה ביאור ע"ז באוה"ת פ' נח (מלקו"ת לג' פרשיות) תתשצד, א. ובדף תתרסח, ב מתרץ וז"ל: ”ואולי י"ל שבענין הגילוי הקו גבוה יותר שע"י הארת הקו נמשך הגילוי באצי' ובלמעלה מהאצי', וגם כי שורש ענין בקיעת הקו הוא באוא"ס שלמעלה מהצמצום שהוא בוקע להיות נמשך בחי' צמצום הקו כו', אמנם הרשימו היא בלתי צמצום כלל, שהרי מה שנתצמצם עד שלא נשאר רק רשימו . . נסתלק לצדדי' . . ומה שנשאר בבחי' הרשימו ה"ז אור שלא נגע בו הצמצום כלל" ע"ש עוד פי'. ובכרך ז תתשצד, א כתב שכן דעת המק"מ בפ' בראשית בביאור בריש הורמנותא. וכן מציין לזה בד"ה קן ציפור אוה"ת כי תצא ע' תתקכד.
בענין הצ"ע ראה בספר שערי ענינים בדא"ח כרך ב שער החמישי סי' ח שמבאר בארוכה הצ"ע של הצ"צ, ומה שכתב כ"ק מהר"ש על ענין זה. וראה גם באוה"ת ענינים ע' קסו. ובארוכה בהמשך ר"ה תרס"א ע' קסו ואילך. המשך יונתי תר"מ פרק ו. תער"ב ח"ג ע' א'רסט מציין להלקו"ת לג"פ.

נטבעולם הנקודים הי' שבה"כ: ראה ע"ח שער ז פ"א. דרך מצותיך ביאור ושבתה קע, א.

סלפי שהיו רק בבחי' נקודות כל א' בחי' בפ"ע: וכ"ה לקמן. ובמאמרי אדה"ז פרשיות ע' סט מבאר זה יותר שכ' ”אבל כאו"א אינו מתחלק עוד לי'" ע"ש בארוכה. ונתבאר בתו"ח כאן עה, ג בענין ב' מיני התחלקות דתהו ותיקון.

סאונק' פרצוף אבא וכן פרצוף ז"א: ההפרש בין נקודה ספירה ופרצוף (המובא בע"ח שער הפרצופים פ"ז) מבואר במאמרי אדה"ז פרשיות ע' סט ”שהנקודה בלתי מתחלק לי', ובחי' הספירה היינו שכאו"א מהי"ס מתחלק לי"ס כמו אור החסד מתחלק לי"ס כחב"ד שבחסד חג"ת שבחסד כו' ואז נק' ספירה, ובחי' הפרצוף הוא ריבוי התחלקות יותר, דהיינו שגם הע"ס שכלולים בכאו"א מהי"ס מתכללים עוד להיות כלול כאו"א מי', וכמו חסד שבחסד שבגבורה . . והוא עיקר בחי' התיקון שנק' פרצוף אדם" ע"ש. וראה בשרש מצות התפלה פרק מו. באוה"ת פ' פנחס ע' א'פח (מיוסדים על סה"מ תקס"ה כרך ב ע' תשמח) שמביא משל לזה מזריעה.

סבע"י שם מ"ה המאיר בעולם התיקון . . שם מ"ה דא"ק: במאמרי אדה"ז פרשיות שם ע' עא בשם הע"ח [שער ז פרק ב] שסיבת התהוות ההתכללות בעולם הברודים הנק' עולם התיקון הוא ע"י הארת שם מ"ה החדש שמאיר בא"ק. וראה ד"ה ושבתה בדרך מצותיך קע, א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org