מראי מקומות הערות וציונים, מקץ, דף ל״ז

אעבדו את ה' בשמחה . . ברננה: תהלים ק, ב.

בואיתא בזהר שמחה בצפרא ורננה ברמשא: זח"א רכט, ב. וע' באוה"ת פ' ראה ע' תשנט ”וענין שמחה בצפרא י"ל זהו מ"ש במ"ת ויהי ביום השלישי בהיות הבקר אור כו' בקר דיוסף כמ"ש במ"א" ע"ש. ראה באוה"ת בראשית תרפו, א. ספה"מ עזר"ת ע' מג. סט.
בלקו"ת ראה כו, א. תבא מב, ג. שה"ש ה, א מציין לכאן.

גמהו צפרא מהו רמשא מהו שמחה ומהו רננה: בהנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ח"א: רננה . . שמחה . . רמשא . . צפרא.

דפרק שירה: בחסידות מבוארת לד"ה זה מציין שזה ברייתא של פסוקי שירה ותהלה להקב"ה ששומה בפי כל צבא השמים והארץ והצמחים וכל אשר בו רוח חיים, נדפס באוצר מדרשים, ובכמה סידורים ובסידור ר' יעקב עמדין ועוד.

הכנודע מענין הניגון: ראה אוה"ת וישב ע' תתקצ, א. וזאת הברכה ע' א'תתסא.

ו(כי . . מרירות כו'): המוסגר נמצא גם בבוך 1824.

זוצדקתך ירננו: תהלים קמה, ז. לקמן ק, ד. בלקו"ת ואתחנן ח ב. בביאוה"ז להצ"צ ע' לב. בסה"מ תרכ"ט ע' קלז — מציין לכאן.

חצדק היא מלכותא קדישא: ראה ת"ז בהקדמה יז, ב. בהנחת ר' משה בן אדה"ז מציין: כמאמר אליהו [ת"ז בהקדמה פתח אליהו יז, ב].

טמאזני צדק: ויקרא יט, לו.

יצדק מלאה ימינך: תהלים מח, יא. בהמשך מי יתנך תרמ"ב ע' רצא מציין לכאן, ע"ש.

יא(מאזני . . דיליה): המוסגר נמצא גם בבוך 1824.

יבכי מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

יגוזהו מלכותך . . שכשמו כן הוא אין לו סוף: מובא בד"ה חייב אדם לברך תרל"ח פרק יא. ובד"ה מי יתנך תרמ"ב פרק ה.

ידשקודם בריאת העולם לא היה בחי' זמן ומקום כלל: ראה סידור עה א בשם הרב המגיד. דרך מצותיך נז, א ואילך. ספר החקירה קיב, ב בענין שעור זמן.

טוואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

טזבבחי' בטול והתכללות: בבוך 1824 ליתא.

יזאליו ולא למדותיו: פרדס שער לב רפ"ב בשם הספרי.

יחזכר רב טובך: תהלים קמה, ז. ראה דרך מצותיך ד"ה ואולם ס"ג.

יטאמרו צדיק כי טוב: ישעי' ג, י.

ככי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.

כארמשא היא מדת לילה: קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'כה.

כבמלכותך מלכות כל עולמים מלשון העלם: פסחים נ, א. ע' מזה בלקו"ת בד"ה תקעו בחודש שופר (הראשון) פ"א.

כגרמזו בגמרא שצריך להזכיר מדת לילה ביום: ברכות יא, ב. וראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרפו. וראה גם בלקו"ת פ' במדבר ח, א.

כדשמבואר בזהר לאכללא כו': ראה זח"ג קעח, א ובכ"מ.

כהישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

כונפשי אויתיך בלילה: ישעי' כו, ט. ראה תניא פמ"ד. לקו"ת ואתחנן ח, א. אוה"ת בשלח ע' תי. פ' כי תשא ע' ב'יד.

כזלאדבקא רוחא ברוחא: ראה זח"ב קכג, ב.

כחהמלאכים בקשו תורה תנה הודך על השמים: תהלים ח, ב. שבת פח, ב.

כטוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

לאנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.

לאכי הגם שממטה למעלה כתיב בואו לפניו ברננה שא"א להיות בחי' העלאה והתכללות כ"א בבחי' צדקתך: ומ"מ כל השכר והעונש והטוב או ההפך נמשך מלמעלה מעלה — ביאוה"ז לצ"צ ע' לב בארוכה.

לבהמשפילי לראות: תהלים קיג, ו.

לגהשוה ומשוה קטן וגדול: פיוט האוחז ביד — לימים נוראים.

לד(כנודע . . החיצונים כו'): המוסגר נמצא גם בבוך 1824.

להרמ"ח מצות הם רמ"ח איברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

לווכן לדבר הלכה: שבת ל, ב. פסחים קיז, א.

לזכי באו לפניו ברננה תחלה: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעב שבזהר מפרש באופן אחר ומסיים ”וכמה פנים לתורה".

לחימלוך ה' לעולם: תהלים קמו, י.

לטבצלמנו כדמותנו: בראשית א, כו.
קטע מכאן מובא בלקו"ת במדבר ו, ב. באוה"ת פ' ראה ע' תשצג. ובפ' ויצא כרך ה תתנו, ב.

מציון המצוינת: סדר הושענות ביום ב' אבן שתיה.

מאהם רומזים להרוחניות: ראה גם סה"מ תקס"ד ע' צב. וע' ערב. אוה"ת בשלח ע' תעג.

מבעוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

מגלבושיה כתלג חיור: דניאל ז, ט.

מדכי ברוך מלשון המבריך הגפן: כלאים רפ"ז. ראה ד"ה כי תשא תשל"ד ”דענינו ברכה והמשכה ממקום שלמעלה ממנו" — (מהנחה בלתי מוגה).

מהויקראו לפניו אברך: בראשית מא, מג.

מואברך . . המקשר ומשפיע: ראה אוה"ת פ' שלח ע' תפא שמקשר זה לזח"א קצו, ב.

מזוענין ברכה זו: מובא בלקו"ת דברים א, ג.

מחכשיש אתעדל"ת אזי נק' כנסת ישראל בבחי' ציון: ראה לקו"ת ויקרא ב, ג. וראה באוה"ת בראשית כרך ז תתתנ, א וריש ע"ב מה שהקשה לכאן.

מטאזי נק' כנסת ישראל בבחי' ציון וסימן לאור הרוחני הנשפע ונמשך בה: באוה"ת פ' ראה ע' תשצג ”והיינו שאז כנס"י מקבלת כל האורות שלמעלה ממש הנמשכים בז"א בבחי' יסוד שלה הנקרא נקודת ציון". ועי' בענין נקודת ציון בלקו"ת תצא לה, כ.

נוכנודע בזהר: ראה ת"ז תי' נה. זהר חדש פ' יתרו (לז, א). ראה לקו"ת תזריע ד"ה שוש תשיש, ועוד.

נאולציון יאמר איש ואיש: תהלים פז, ה.

נבשו"ה זכר — דהיינו בהקדים: עד תיבת ואח"כ. בבוך 1824 בשינוי: דהיינו בהקדים בחי' רינה לצאת מנרתק הגוף ולבושי הנפש הבהמית כו': ואח"כ.

נגלמעני למעני אעשה: ישעי' מח, יא.

נדהנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

נהונחה עליו רוח ה': ישעי' יא, ב.

נוכי הנני בא ושכנתי: זכרי' ב, יד.

נזנר חנוכה שתקנו על פתח הבית: שבת כב, א. שו"ע או"ח סי' תרעא.

נחפתחו לי שערי צדק: תהלים קיח, יט.

נטשו"ה הפתח — ברשות הרבים . . אל ה': מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקו.

סביאור ענין רני ושמחי: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו ח"א.

סאציון לשון זכר ול' נקבה: מובא באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'קפא וע' ב'רפג.

סביסוד דנוק': ראה יהל אור ע"פ צדיק כתמר ע' שלה.

סגהמלאכים . . כל בעלי השיר יוצאין בשיר: שבת רפ"ה. ראה לעיל ז, ג. לקמן קיג, ג. וראה סה"ש תש"ג ע' קיא.

סדיוצאין מן הכלי: ראה לקמן קיג, ג.

סהיומם דאזיל עם כולהו יומין: ע"ח שכ"ה דרוש ב'. פע"ח שער חה"ס פ"א. שערי מאמרי רשב"י פ' יתרו תרומה ואמור. וראה זח"ג קב, א. קצא, ב.

סונכספה וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

סזונפשי אויתיך בלילה: ישעי' כו, ט.

סחוצדקתך ירננו: תהלים קמה, ז.

סטובזה יובן ענין רננא ברמשא מדת לילה: מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'כה.

עאלקים אל דמי לך: תהלים פג, ב. באוה"ת נ"ך שם מוסיף: ”עיין זח"ב תרומה דק"מ ע"א, ור"פ תצוה קע"ט ב'".

עאנתן זמירות בלילה: איוב לה, י.

עבולכן עבודת המלאכים: מובא באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקנו, ב. ובלקו"ת לג"פ לב, א. ומסיים שם שמזה מובן דלגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום והיינו לפי ששרש המלאכים הוא מבחי' מל' בלבד אשר משם שרש המקום והזמן. וראה גם בד"ה חייב אדם לברך תרל"ח פרק יא — סה"מ תרל"ח ע' קטו.

עגדבריאה — ומל' דיצירה: באוה"ת שם ובתרל"ח נוסף ”הוא מקור ושורש המלאכים דיצירה כו'". [בתרל"ח — כנ"ל].

עדמכל — או"א זו"נ: באוה"ת שם ליתא תי' זו"נ.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org