מראי מקומות הערות וציונים, מגילת אסתר, דף צ״ב

אוקבל היהודים אשר החלו לעשות: אסתר ט, כג.

בוע"ז אמרו רז"ל . . הנביאים עתידים . . ולכן אין לה בטול: מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא ומוסיף ”הרי מבואר דבחי' מל' כשנעשית עתיק לבריאה יש בה בחי' גבוה מנצח והוד דאצי' דמשם שורש הנביאים" ע"ש.

גונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

דוזו היא המסתתרת בראש הבריאה ונעשית עתיק: ראה ע"ח של"ו פ"א. סידור עם דא"ח נט, ג. לקו"ת מסעי פט, ד. סה"מ תרע"ח ע' ריח שמעתיק מכאן כמה שורות. וראה לקמן הערה לשו"ה אסתר, ומדייק שהכוונה לבחי' ”כתר". ומבאר שענין אסתיר פני ביום ההוא כולל ב' ענינים הא' שמל' דאצי' מסתתרת בבריאה שאפילו בבריאה אינה מתגלה בחי' פני, והב' שגם בחי' זו דבחי' המל' היא בבחי' עתיק זהו רק בבריאה ואין זה מאיר ומתגלה כלל למטה. ע"ש בארוכה. וראה בלקו"ש חט"ז ע' 360 הערה 69.

השו"ה אסתר — היא: עיין לעיל בלוח התיקון לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב (מובא גם ב”היום יום" ליום פורים ע' לז), שמציין שתי' ”היא" מיותרת ומביא נוסח אחר הנדפס בסה"מ תרע"ח ע' ריח. וראה בסה"מ תש"ה ע' 60. ובאור התורה פ' עקב ע' תקיד.

וכי סתימין הם או"א: באוה"ת סידור ע' לו יש הג"ה ע"ז וז"ל: ”ע"ד הנסתרות לה' אלקינו הם י"ה".

זועתיק הוא סתימא אפילו לגבי סתימין: באוה"ת שם נוסף: ”וכענין קדה"ק שגם מבחי' קדשים שהם חו"ב הוא קדוש ומובדל. עיין בלקו"ת בד"ה שבת שבתון [דרושים ליוה"כ ע, ב]. ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון פ"ד [עב, ג] בענין יוהכ"פ ואסתר שהוא ענין פורים הרי הוא בבחי' יוכ"פ".

חמטעמי תורה ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב וברש"י שם.

טולא נעשה רק ע"י ישראל . . ע"י נעשה ונשמע: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפז.

יתוספות ביאור: משנת תקע"ב. נזכר באוה"ת על מארז"ל ע' סט: אמ"מ [=אמר מנחם מענדל] ואנחנו שמענו מפ"ק כאאזמו"ר נ"ע בשלהי שנת תקע"ב.
בכמה מקומות באוה"ת מציין לד"ה זה בשם ”בת"א גבי פורים". מאמר זה מצויין יותר מששים פעמים בלקו"ת בלבד. ובהרבה מקומות בדא"ח כשמבארים ענין כלים דאצי' וענין הקו, שכאן מבאר לפי שיטת דעת הפרדס בענין הכלים, אבל באגה"ק סי' כ מבאר לפי שיטת האריז"ל.

יאהתורה היא בחי' פנימיות: ראה בלקו"ת שלח מט, ד. ובאוה"ת פ' שלח ע' תרמח דזה סותר למ"ש בע"ח שכ"ב פ"ה שח"ס למעלה מגלגלתא, וכאן מבאר דגם לגבי בחי' מו"ס שייך לומר שיש בחי' בגלגלתא שהיא גבוה יותר, ומתרץ שהמאמר כאן מיוסד ע"פ מ"ש בע"ח שער א"א פ"ג דשם מבאר ע"פ הזהר דבגלגלתא יש בו בחי' שלמעלה ממו"ס. ע"ש בארוכה.

יבבגדר — אין זה דרך עו"ע: ראה אגה"ק סי' כ ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

יגמתחלה הי' אור א"ס ב"ה ממלא את כל החלל: אוצ"ח בתחלתו. וראה בלקו"ת ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בהוספות לויקרא נא, ב. ובד"ה וירד ה' על הר סיני תרמ"ג.

ידבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

טוובע"מ נבה"ע: אבות רפ"ה.

טזהקדמה אחת . . בחכמה עשית: מובא באוה"ת מג"א ע' ער. וראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקפד. ענינים ע' קד. רב.

יזעל גליון תו"א מחסיד: לקו"ת דברים ד' ס"ח ב' ס"ט א' בד"ה שבת שבתון המחשבה והדיבור שלמעלה הן בבחי' ממכ"ע ע"ש אות א'.

יחהא' היא בבחי' א"ס ממש: ראה בסה"מ תרס"ו ע' קסב: ”והיינו ההמשכה דבחי' מחה"ק דאנא אמלוך שזהו בחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' סובב ומקיף הכללי על כללות ההשתל'", ע"ש. וראה בד"ה חביבין ישראל תרע"ו (בסה"מ תער"ב-עו) ע' קז.

יטוהב' בבחי' גבול ומדה: ראה אוה"ת בלק ע' תתקפד ובענינים ע' רב.
בסה"מ תרס"ו ע' קסב ”והיינו בחי' הקו וחוט הנמשך מאור א"ס שהוא המשכה שבבחי' גבול ומדה להיות בבחי' או"פ בעולמות שיתיישב בבחי' פנימיות בכלים דע"ס כו' שא"א שיקבלו האור שבבחי' א"ס כ"א כאשר בא בבחי' מדה וגבול שזהו בחי' הקו כו'", ע"ש. ”ולפמ"ש בהביאור דיביאו לבוש מל' דהקו הוא בחי' גבול, יקשה לכאורה הלא האור מעין המאור כו', ויובן עפמ"ש בד"ה אוא"ס למה נק' א"ס בהג"ה שם אות ה') ד"ה וידעת היום תרמ"ז ע' מד. וכנראה הכוונה להנדפס באוה"ת ענינים ע' קע.
ובד"ה מהרה ישמע תרנ"ב ע' פב כ' שזהו לפי שיטת הפרדס בענין או"כ בשער עצמות וכלים פ"ד.
ובסה"מ תרמ"ו-ן ע' שצז מעיר ”וממ"ש בהביאור דהגבול של הקו הוא ע"י הצמצום, נראה שלא נאמר שהקו הוא בחי' כח הגבול שבא"ס, אלא הוא ג"כ בחי' בבע"ג אלא שנתצמצם עד שנמשך רק בדרך קו שיאיר ויומשך רק לפי ערך המקבלים ומתלבש בתוכן בפנימיותן להחיותן בגילוי כו'" ע"ש.

כשאין הפי' סוכ"ע: ראה תניא פרק מח (סז, ב).

כאמלכות — ורצון עליון זה . . נמשך החיות כך: בד"ה ומקנה רב תר"ן ע' שעח מוסיף: ”(משמע מזה שיש התחלקות בהחיות, והלא בבחי' סוכ"ע אין התחלקות וכמ"ש אח"כ והוא המחי' את כל העולמות בשוה והוא החיות בהעלם והתחלקות שייך בהחיות בגילוי שמצד ממכ"ע דהיינו ההמשכה בבחי' גבול המבואר שם. וי"ל דהנה התהוות היש בכלל הוא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע ואף שאינו דומה היש דעשי' להיש דאצי', דהכלים דבי"ע הם בחי' יש ממש שנבראו בדרך יש מאין וכמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי חד משא"כ הכלים דאצי' הם אלקות . . אך מ"מ גם הכלים דאצי' הם בחי' יש . . ולזאת אצי' ועשי' שוים קמי' ית' דשניהם הם בחי' יש והוא יש הנאצל ויש הנברא, והתהוותם הוא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע כולם בהשוואה אחת שאין ערוך ביניהם לגבי בחי' אוא"ס הסוכ"ע כלל כו'", ע"ש. ובד"ה קרוב ה' תרס"ח כ': ”והוא בחי' אוא"ס הסוכ"ע שאינו בגדר התלבשו' בעולמות וע"ה שהוא נמצא בכ"מ ולית אתר פנוי מיני' כלל .ֿ. אך זהו לא בבחי' התלבשות ותפיסא בהם דהגם שנמצא בכ"מ מ"מ אין האור מורגש כלל בנבראים". ובאוה"ת דרושים למגילת אסתר ע' ער ז"ל: ”ופי' בחי' הא' בחי' רצה"ע רדכ"ר ורצון עליון זה הוא המחי' ממש את כל העולמות בשוה בבחי' מקיף וסוכ"ע, ובחי' הב' זהו"ע הקו"ח שהי' ע"י הצמצום ומקו"פ שהוא הסתלקות בחי' א"ס שלא להיות בגילוי בחי' א"ס אלא בבחי' גבול ומדה והוא ראשית הגילוי בחכמה" עכ"ל שם.

כבוהוא המחי' את כל העולמות בשוה: בד"ה תקעו תר"ן ע' שפ ”הכוונה במ"ש . . כי מחמת שעלה ברצונו כך נמשך החיות כך ר"ל על בחי' האו"פ ומ"ש והוא המחי' כולם בהשוואה זהו קאי על בחי' אוא"ס הסוכ"ע".

כגלמה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם: תהלים קטו, ב.

כדכל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

כההי' ממשיך רבוא רבבות ספי': באוה"ת ענינים ע' קסה מבאר זה.

כוומה שנאצלו י"ס: מובא באוה"ת שלח ע' תצד.

כזבבחי' הקו . . בחי' גבול ומדה: בהביאור לפתח אליהו שבתו"א לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע תרנ"ח כ' שזהו לשיטת הפרדס שגם בהאור שייך חכמה וחסד. וכ"ה בד"ה מהרה ישמע תרנ"ב ע' פב שזהו לפי שיטת הפרדס בענין או"כ בשער עצמות וכלים פ"ד. ובד"ה אדם כי יקריב תרס"ו ע' קצד, שזה ע"פ דעת העה"ק והפרדס שבאורות יש ג"כ ע"ס כו', אמנם ברוב הדרושים מבואר שהקו הוא ג"כ המשכה שבבחי' בלי גבול, והיינו דשרשו הוא מבחי' אוא"ס הבלתי בע"ג והוא מעין המאור שהוא ג"כ בבחי' א"ס, ע"ש. בסה"מ תרס"ה ע' רס מציין לכאן.

כחע"פ צמצום ומקום פנוי: ”כן הוא גם בדפוס הראשון ”ע"‘". אבל ראה ד"ה יביאו לבוש שבשערי אורה פפ"ד (וכן לקמן בדרוש זה בתו"א): ”ע"י". לקוטי שיחות ח"ז ע' 41 הערה 18.

כטשהוא הסתלקות . . אלא בחי' גבול ומדה: ראה אוה"ת בראשית כרך ז ד"ה והי' ה' לי. אוה"ת ענינים ע' קנו.

לוהיא ראשית הגלוי בחכמה: ראה סד"ה החדש הזה תרס"ו. ובלקו"ש ח"ז ע' 41 ”ד. ה. אַז דער גילוי וואָס קומט אין חכמה איז געקומען דורך אַ צמצום".

לאנתוח האברים שהוא ע"פ חכמת הנתוח וכן חכמת התכונה: ראה מאמרי אדה"א במדבר כרך ג ע' א'תפט שכ' ”כחכמת הרפואה וחכמת התכונה הוא יותר מוברר וחכמת הטבעית מעורב" ע"ש. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תפ.

לבלמעלה עד אין קץ: ראה בתורת שמואל תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' תנט.

לגהגבלת כלי הוא מחמת אוא"ס הסוכ"ע שלא בדרך הקו וחוט: ראה בביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בלק ע' תקג. וראה בד"ה אדם כי יקריב תרס"ו ע' קצד.

לדשהכלי נעשה מהכאת או"מ באו"פ: בסה"מ תרכ"ז (אותיות מרובעות) ע' תנה. סה"מ תער"ב ח"א ע' קטז מציין לכאן. ראה גם באוה"ת תצוה ע' א'תרח וע' א'תרכו. מג"א (הוצאת תש"נ) ע' קד.

להשו"ה גמל — אלא בבחי' הנפש בלבד: ראה אגה"ק סי' כ. אוה"ת ענינים ע' קכז ושם מציין ללקו"ת ואתחנן ב, ב. וראה אוה"ת ואתחנן ע' רכז.

לואין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

לזאבל האתרוג עצמו: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפב. ד"ה בראשית ברא תרנ"ה ע' טז.

לחע"י האתרוג גשמי יעורר למעלה מעלה מאד: ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).

לטוא"ת א"כ איך נתהוו: מובא באוה"ת סידור ע' קנח ומציין ע"ז ”ואפשר ע"ז יצדק המשל כמו גידול העשב מהמזל שברקיע והרי העשב אינו מערך המזל, ולכן שיתגשם ההשפעה כ"כ הוא ע"י אמצעות העשב שנגדל מכח הצומח אשר בארץ, וכך המשכת אלקות שיבראו היכלות ק"נ הוא ע"י אמצעות האותיות דשבה"כ כו'", ע"ש.

מאין רע יורד מלמעלה: ב"ר נא, ה. אגה"ק סי' יא. ראה לעיל לב, א.

מאשאור הסובב נותן בו כח ועוז: ראה אגה"ק סי' כ (קלא, ב).

מבע"פ חילופים ותמורות: ראה תניא ח"ב פ"א וי"א ובליקוט פירושים שם.

מגוזו מעלה יתירה בדברים הגשמיים מבח"ע: באוה"ת בלק ע' תתקפד, ובענינים ע' רב ”נשמע מזה שכח ומהות החכמה לגבי הקו וחוט אין נק' יש מאין". ראה שם בארוכה.

מדומרדכי יצא: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר.

מהומרדכי יצא מלפני המלך: אסתר ח, טו.

מויוה"כ פירושו כמו פורים: ראה ת"ז תי' כא (נז, ב): פורים אתקריאת ע"ש יום הכפורים. ובד"ה על כן קראו תשי"ג.

מזפור הוא הגורל: אסתר ג, ז.

מחעל שני השעירים: ויקרא טז, ח.

מטפב"פ דבר ה' עמכם: דברים ה, ד.

נעל כל דבור פרחה נשמתם: שבת פח, ב.

נאועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

נבכמארז"ל . . כאלו כפאו שד: נדרים כ, ב.