מראי מקומות הערות וציונים, מקץ, דף ל״ב

אוכמ"ש באדרא . . ותכלית הבירור הוא בעוה"ז כו': קטע זה ליתא בבוך 1824.

באלא על ששיבחם: ראה קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, א) ובליקוט פי' שם. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רצד שמציין לכאן.
בלקו"ת אמור לז, ב. במדבר יח, ג מצויין לכאן בענין שירה. ראה באוה"ת פ' וישב כרך ה תתקו, ב. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקמא.

גופי' במדרש (ב"ר פ"א) . . פלא העליון: ראה הג"ה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקמא. ושם הלשון ”ופי' במד"ר פ' בראשית פ"א אין מופלא נקרא מוחא סתימאה כי הוא הי' אמון לכל האצי' שהוא מבחי' פלא העליון", ע"ש. ומצאתי בגוכתי"ק כ"ק מהר"ש בדפים בודדים (ואולי כבר נדפס?) וכתוב שם ”בת"א פ' מקץ בד"ה ויהי מקץ השני פי' ואהי' אצלו אמון, אמון מופלא היינו בחי' פלא עליון, יום יום הם בחי' נפלאותיך ומחשבותיך, וצ"ע שבמד"ר פ' בראשית פ"א (כמו שנרשם שם) לא אמרו רק אמון פדגוג אמון מכוסה אמון מוצנע, ולא הזכיר כלל אמון מופלא, ואולי יש מדרש אחר שאמרו שם ג"כ אמון מופלא, אך צ"ע על שנרשם ב"ר פ"א, ואולי יש איזה גירסא במדרש רבה בדפוס אחר, וראיתי בדפוס אמשטרדם שקלאוו גם בדפוסים ישנים שעם פי' .ֿ. ופי' נזה"ק ופי' יפ"ת, וגם בהחדשים שנדפסו עם הענפי' ובכולם לא נא' רק פדגוג מכוסה מוצנע, ואית דאמרי רבתא".

דשאינה יכולה להתלבש תוך עלמין: באוה"ת נ"ך שם ”הוא בחי' חכמה סתימאה ומ"ש כולם בחכמה עשית בחכמה יסד ארץ זהו חכמה דאצילות".

הובלילה שירה עמי: תהלים מב, ט.

וואין רע יורד מלמעלה: ב"ר נא, ה. אגה"ק סי' יא.

זבחי' השעשועים הנ"ל: ע' אוה"ת פ' מקץ שלט, א.

חבקץ ותכלית: ראה שיחת ש"פ מקץ תשכ"ה.

טע"ז אמרו . . כל העוסק בתורה בלילה: בלקו"ת קרח נה, ב. באוה"ת בראשית כרך ד תשד, א. יהל אור ע' קסו. וראה שם ע' קסח. וע' תשכט.
בענין חוט של חסד — מבואר באוה"ת נ"ך כרך א ע' קטו. כרך ב ע' תתנז. ד"ה וסוכה תהי' לצל סה"מ תרל"ב כרך ב ע' תקיט ואילך.

ייומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.

יאענין חנוכה: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בכמה כת"י מצוין ”שבת חנוכה תק"ס". ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרכד הערה 159.
לכללות המאמר ראה אוה"ת בראשית כרך ז ע' תתתא, ב ואילך. נ"ך כרך א ע' תקעו.

יבקבעו הנס בנרות: והרי בחנוכה הי' גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו' ובלעדו א"א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות — הי' נגאלים מגלות יון ע"י הנס דמסרת) — ועכצ"ל שגם המלחמה היתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר המצוה). — (ממכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע ימי החנוכה תשל"א) לקו"ש ח"ה ע' 445.
ראה אוה"ת בראשית כרך ה תתקסו, ב. ובכרך ז תתקס, א בהקושיא למה קבעו בנרות הלל והודאה ולא במשתה ושמחה כמו ביו"ט. וראה שם תתתמ, ב. ובד"ה מאי חנוכה תשמ"ז. דהרי עיקר הנס הוא נצחון המלחמה וכנוסח תפלת על הנסים ובפרט לפי הנוסח ”ועל המלחמות". ראה פלח הרמון בראשית ק, א.
בלקו"ת קרח נד, ד מציין לד"ה זה בענין שמעשה המצות נק' נר מצוה.

יגושללם לבוז: אסתר ח, יא.

ידשו"ה להשמיד — משא"כ בחנוכה: בבוך 167 נוסף: בגלות יוון.

טושו"ה אדמתם — התורה: בבוך 167 הנ"ל נוסף: שרצו.

טזלפיכך קבעו בנרות על שם הפסוק . . כי נר מצוה ותורה אור: ושייך במיוחד לנר חנוכה — ראה פרש"י ד"ה בנים שבת כג, ב. (וראה לקו"ש חי"ז ע' 143) מכתב כ"ף כסלו תשמ"ו.

יזמה שהמשיל המצוה לנר: ראה באוה"ת נ"ך משלי ע' תקעו.

יחשהנר נקרא על שם השמן: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקעו. ראה לקמן לח, ב: ענין הנר הוא שקרוי ע"ש הפתילה כי הוא עיקר הנר. — וראה ד"ה ענין חנוכה סה"מ תרמ"ג ע' לו שיש בנר ב' פי' ושניהם הם כוונה אחת. ע"ש.

יטדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

כשו"ה בהטיבו — ובהעלות: בבוך 167 הנ"ל: וכתיב ובהעלות.

כאכמבואר בתניא: פרק לז. [בבוך 167 הנ"ל: בלק"א].

כבאהרן שושבינא דמטרוניתא: ראה זח"א רסו, ב. זח"ב מט, ב. זח"ג (רע"מ) כ, א. קעז, ב. קפ, ב. ערה, ב. ראה לקמן פא, א. לקו"ת בהעלותך כט, ג.
בלקו"ת מסעי פט, ב מציין לכאן בענין שודמ"ט.
ראה אוה"ת תצוה ע' א'תקסג ענין שושבינא דמטרוניתא. לקו"ש חכ"ב ע' 61 ואילך. ובספר הערכים — חב"ד כרך ב ע' כז ואילך.

כגאהרן . . משבעה רועים: ראה בלקו"ש ח"כ ע' 643 המקור לזה (ממכתב ימי הסליחות ה'תשי"ט), וז"ל:
לשאלתו המקור למש"כ בתו"א (לב, ב).
ובלקו"ת בהעלותך (כט, ג) דאהרן הוא מז' רועים, דבסוכה (נב, ב) לא נזכר.
וכהנ"ל הוא בעוד מקומות בתו"א — כמצוין במפתח.
והמקור ע"ז י"ל בשנים: א) בז"ח (בסופו. תיקונים קד, א): קם רע"מ על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ועפ"ז מתורץ ג"כ: 1) בתו"א (פב, א) — דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה — אדה"ר. 2) בתו"א (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים.
ב) בזח"ב (כו, ב): הוא (ל' יחיד) אהרן ומשה — לאכללא דא בדא. להעיר מתענית ט, א. וי"ל דלכן בהנ"ל לא נמנה רק א' מהם — העיקרי באותו ענין. וק"ל.
והנה עוד יש להקשות בזה, והוא העיקר. בתו"א ולקו"ת מפרש ענין הז"ר שמשפיעים אלקות לכנס"י כו' ואינו מובן כלל מה ענין שת ומתושלח בזה?
והנה הצ"צ עה"פ במיכה (ה, ד) מדייק דשני פי' בתיבת והקימונו: א) על אשור. ב) על בנ"י (כפי' התרגום) — ובדרך ממילא ינוצח אשור.
ועפ"ז נ"ל ליישב כהנ"ל — דבסוכה הוא לפי פי' הא'. ובז"ח ע"פ פי' הב'. ולולא דמסתפינא הייתי אומר לבדוק בדפוסים הראשונים של הז"ח אולי צ"ל במקום אדה"ר — יוסף. וע"ד האושפיזין דחה"ס.
אבל עומד לנגד ביאור זה מה שבתו"א (לג, ד) ובסהמ"צ להצ"צ מצות חנוכה מעתיק מסוכה הנ"ל ומפרש ענין הרועים כנ"ל. אבל יעוין שם שמביא מהז"ר רק אברהם יעקב ומשה. ועצ"ע. ואכ"מ.

כדגבי בבוקר כתיב בהטיבו . . בהעלותך: בלקו"ת בהעלותך לו, ב. תבא מב, ג. שה"ש ה, ד. סה"מ תרל"ב כרך ב ע' תקכד — מציין לכאן.

כהאע"פ שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט: עירובין סג, א. יומא כא, ב. נג, א. ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב ה"א.
בלקו"ת שמע"צ עט, ב. מציין לכאן: ”דלשם [=כאן] נתבאר בע"א קצת דהיינו שזהו האהבה שהאדם לוקח מחמת העולמות מבחי' מלכותו ית' כו'". ע"כ. וראה ג"כ באוה"ת פ' ויקרא ע' ז.

כופי' הדיוט: בבוך 167 ליתא תי' ”הדיוט".

כזצבא השמים: נחמי' ט, ו.

כחואלף אלפין ורבו רבבן קדמוהי: דניאל ז, י.

כטכמבואר בגמרא: חגיגה יב, א.

לתקנו חז"ל לומר בשכמל"ו: פסחים נו, א. שו"ע או"ח סי' סא.

לאיחיד חי העולמים: ראה לקמן מ, ג.

לבשהוא אחד בשמים ובארץ: ברכות יג, ב.

לגמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

לדבמקום שאתה מוצא גדולתו: נסמן לעיל לא, ד.

לההמשפילי לראות: תהלים קיג, ו.
סומך נופלים ורופא חולים וזוקף כפופים:

לומלך שמו נקרא: פיוט אדון עולם.

לזלהיות כארץ הלזו השפלה: ראה לקו"ת במדבר ה, ב. אוה"ת פ' לך לך תשכה, א.

לחכי אהבה משרש אבה שהוא מלשון חפץ ורצון: בלקו"ת נשא כו, ב מפרש ”והכוונה שיהיה רצון האדם וחפצו ובקשתו בכל לב ונפש להיות גילוי אלקותו ויחודו ית' בעולם ונפש" ע"ש. ראה ספר החקירה להצ"צ צב, א בשרש ישע. וראה גם לקו"ת מסעי פח, ד. ואתחנן ט, ב.

לטואהבת בגימט' ב' פעמים אור: שער הכוונות כוונת ק"ש. פע"ח שער הק"ש פכ"ג וכ"ה.

מוישכם אברהם בבקר: בראשית כה, ג.

מאלקמן בד"ה רני ושמחי: לז, א.

מבשום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

מגולב מלכים אין חקר: ע"פ משלי כה, ג.

מדוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו. ח, ג.

מהת"ר מצות נר חנוכה: הנחת הר"פ בס' הנחות הר"פ ע' קכב. בכותרת שבת חנוכה תקע"א. חלק בסה"מ תרל"ב ע' פ. וע' צז. הנחה אחרת בסה"מ תקע"א ע' כב. באוה"ת במדבר כרך ד ע' א'תצ (ובהוצאה שני' בהוספות לפ' בהעלותך ע' 41) נמצא חלק מהמאמר עם הוספת הגהות מכ"ק הצ"צ. ושם מתחיל הד"ה לא כן עבדי משה [[שם המאמר נחלק לג' סעיפים].
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
לכללות מאמר זה ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקעז. ד"ה ת"ר מצות נר חנוכה תשל"ח (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' יז ואילך).

מות"ר מצות נר חנוכה: שבת כא, ב.

מזבית שמאי אומרים: ראה בארוכה בשיטת ב"ש בלקוטי שיחות ח"ו ע' 73.

מחמה ענין נר חנוכה לפרי החג: ראה אוה"ת חנוכה כרך ה תתקמב, ב. ד"ה מצותה תרנ"ד ע' צז. ד"ה ת"ר מצות נר חנוכה תשל"ח.

מטנר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

נשהמצות נק' נר: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקעו.

נאנר ה' נשמת אדם: משלי כ, כג.

נבובזוהר מבואר: ראה זח"ב רי, א. וראה תניא ספ"ד. אגה"ק סי' כט.

נגוצריכה הנשמה לקיים תרי"ג מצות: ראה אגה"ק סי' יט וסי' כט. ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לשם.

נדבג"ע הנשמות נהנין מזיו השכינה: ראה לעיל טז, א.

נהאף שבכלל יש רק ב' בחי': ראה גם לקמן מט, א. צו, א. לקו"ת במדבר יח, א.

נוילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

נזבבחינת נהר די נור: זח"ב ריא, ב. נסמן לעיל לא, א.

נחבד"ה ויהי מקץ: לעיל לא, א.

נטכל צדיק נכוה מחופתו של חבירו: ב"ב עה, א.

סוקדושים בכל יום יהללוך סלה: ברכת אבות. וראה במאמרי אדה"א ויקרא ע' מח דשם מבאר שהן הנשמות הגבוהות מכל הנשמות ע"ש.

סאכ"מ שנאמר סלה: עירובין נד, א.

סבמוטב דלידייני': חגיגה טו, ב. ראה לעיל ח, ד.

סגשו"ה הוא בלי גבול — ולבעבור זה: בהנחת הר"פ מסומן סעי' ב.

סדוכמו שמבואר בע"ח: שער סדר אבי"ע בתחלתו.

סהוכמו ד"מ אור גדול: ראה המשל גם לעיל טז, א. ובאגה"ק סי' כט. ובביאוה"ז לצ"צ כרך א ע' רי בארוכה.

סומשל הקדמוני: שמואל-א כד, יד. ראה בהנסמן לקמן צח, ב.

סזשו"ה משל — שיכול: בהגהת הרה"ח ר' אשר: שיוכל.

סחבראשית ברא: בראשית א, א.

סטביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים: בראשית ב, ד.

עארץ תחלה כאן במעשה וכאן במחשבה: ראה חגיגה יב, א. וראה לקו"ש ח"ו ע' 76.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org