מראי מקומות הערות וציונים, מגילת אסתר, דף צ״ג

אשיצחק עתיד לגאול אותנו: שבת פט, ב.

באותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.

גשאין אנו יכולים לראות האותות: מובא ביהל אור ע' רסז.

דשמתלבש דרך הטבע: ראה לקו"ש חי"ז ע' 154.

הולכן ביטל . . את המעוררים: סוטה מז, סע"א. ראה לקו"ת שה"ש ו, ג שמציין לכאן.

ונפלה לא תוסיף קום: עמוס, ה, ב. ראה לקמן צד, ב. לקו"ת פ' כי תצא מא, ב.

זגלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.

חואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א.

טואני תפלה: תהלים קט, ד.

יובמות אבי' ואמה: אסתר ב, ז.

יאא"ת לבת אלא לבית: מגילה יג, א.

יבכי כארץ תוציא צמחה: ישעי' סא, יא.

יגאמת מארץ תצמח: תהלים פה, יב.

ידוארגמן זה סדר טהרות: באוה"ת פ' תרומה ע' א'תקה ”והיינו כמארז"ל [שבת לא, א] ודעת זה סדר טהרות והדעת מחבר חו"ב עם המדות ולכן נק' ארגמן שכולל גוונים הרבה" ע"ש.

טוכי אברהם לא ידענו: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצ. הלשון דומה לתו"א, אבל בסוגרים מובא הרבה הסברים שמבארים הענין, כמה מהם מועתקים לקמן.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת מג"א ע' קלא ד"ה ומרדכי יצא מצויין באחד מהכת"י שהוא ביאור על ד"ה זה. הגהות באוה"ת מג"א ע' ער.
בתו"א שהיה שייך להרה"ח ביחאווסקי מצויין על מאמר זה ”פורים תקנו".
בלקו"ת שה"ש ג, א מציין: ”גבי פורים בד"ה כי אברהם לא ידענו".

טזכי אברהם לא ידענו: ישעי' סג, טז.

יזויעבור מרדכי: אסתר ד, יז.

יחומרדכי יצא: אסתר ח, טו.

יטשבין מאציל לנבראים צריך להיות ממוצע: באוה"ת אסתר ע' ער מציין ע"ז ”ולכאורה צ"ל כיון שהנבראים לגבי הבורא ית' אין להם ערך ויחוס כלל איך שייך ממוצע ביניהם, וכמו שאין שייך שום ממוצע בין בלתי גבול למה שהוא בגבול כיון שלגבי בלתי גבול שוה אחת עם אלף אלפי אלפים כו', א"כ אין שום אמצעי ביניהם אלא או גבול או בלתי בע"ג כו'". ומתרץ שבהממוצע ישנו ב' הבחי' ע"ש בארוכה.
בענין מה שנתבאר כאן שהוא למעלה מסוכ"ע — בלקו"ת במדבר ט, א. ואתחנן יב, א. שמע"צ פו, ב. מציין לכאן. ע"ש.

כע"ס דאצי' שהם ממוצעים: בלקו"ת שלח מה, ב. קרח נג, ב. ואתחנן יב, א. ובאוה"ת בהעלותך ע' תכב. ובתורת שמואל תרכ"ח ע' קלח מציינים לכאן.

כאוהתגלות מדותיו ית' בבחי' אצי' . . אלא לצורך נבראים: ראה באור התורה בראשית כרך ד תרפט, ב שכ' ע"ז: ואף שהנבראים אין ערוך לאצי' ואיך יהי' סדר האצי' רק בשביל בי"ע, הלא כה"ג מצינו השמים והמאורות נבראו בשביל עוה"ז השפל, ע"ש בארוכה. וראה באוה"ת פ' שמות ע' פט ”הרי שגם האצילות לא נאצל רק בשביל שיתגלה כבוד מלכותו ית'".
בסה"מ תרס"ה ע' רנב מציין לכאן.

כבדחכמה דאצי' היא ראשית הגילוי . . ומבואר במ"א למה דוקא בחכמה: באוה"ת כאן ע' רעא מציין לתניא פל"ה בהגה"ה. ולעיל בפ' תרומה פא, ב.

כגה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

כדרחל עקרת הבית: רש"י ויצא לא, ד. ב"ר פע"ע ב.

כהותתן טרף לביתה: משלי לא, טו.

כוועתה צריך להבין . . מן הריאה ונעשה קול: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתפב. ובאוה"ת ויקרא כרך א ע' פח.

כזשהוא הוי"ה בחי' סוכ"ע: במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצב נוסף: ”וכמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ". וראה במק"מ שמות יא, ב. באוה"ת כאן ע' קלג ואילך נתבאר הפסוק בארוכה.

כחמבואר בע"ח שבחי' נוקבא דז"א מתחיל מחזה דז"א: ע"ח של"ד פ"א.

כטמחזה דז"א: במאמרי אדה"ז נביאים שם: ”(וענין חזה דז"א כי החזה הוא נגד הזרועות שהם חסד וגבורה אהוי"ר)".

לואף בחוש המישוש: במאמרי אדה"ז נביאים שם: ”(ואף בבחי' המדות יש הפרש בין בחי' פנים כו' עד"מ כשהוא אוהב את חבירו יחזיר לו פני' ונותן לו וא"ל נותן לו דרך אחור כמאן דשדי בתר כתפי וכן בבחי' הדיבור כו' לכן הזיווג הוא פב"פ אבל אחר הזיווג זה הופך פניו לכאן כו')".

לאשו"ה שום — מדות אנושי: במאמרי אדה"ז נביאים שם נוסף: ח"ו.

לבואינו אלא לשבר את האוזן: ראה מכילתא יתרו יט, ח. תנחומא יתרו יג. תניא ח"ב פ"י: לשכך את האוזן.

לגומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

לדכידוע המשל משרפת העצים: ראה אגה"ק סי' טו. המשל ליתא במאמרי אדה"ז נביאים.

להוהנה המדות עליונות . . לימין משה: באוה"ת ויקרא כרך א ע' רסג מציין ע"ז ”נשמע משם כשמדות דז"א מאירים יבואו הניסים בגלוי", עכ"ל.

לוובחי' מדות . . מוליך לימין משה: באוה"ת כי תצא ע' תתקכה מציין: וכן מבואר בזהר פ' תולדות דף קמא, ב.

לזמוליך לימין משה: ישעי' סג, יב. ובפרש"י: ”הקב"ה היה מוליך לימין משה את זרוע גבורתו בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקב"ה". ראה באוה"ת כאן ע' רעג שמציין לכמה מקומות. וראה גם באוה"ת פנחס ע' א'קט.

לחכי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.

לטעתה שהוא בבחי' דורמיטא לוקחת הנוק' אותם המוחין: במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצג מוסיף: ”והנה בחי' דורמיטא הנ"ל הוא ענין הסתלקות המוחין כמו בבחי' שינה ע' בפע"ח".

מולהשתלשל בצמצומים רבים: במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצג נוסף: ”כנ"ל (ומה שנרא' לכאורה כסתרי אהדדי שממ"ש בפע"ח משמע שהארה זו הוא בסוף ע' שנה דוקא, וממ"ש בפרע"ח משמע שבזמן הגלות מקבלת הנוק' לעולם שלא ע"י ז"א ע' בפרע"ח סוף פ"ג שתירץ ע"ז שאותה הארה מקבלת תמיד שלא ע"י ז"א אינו נכרת אלא לזמן ארוך לכן לא יצאה אלא לסוף ע' שנה ע"ש)".

מאוזהו שאמרו . . לא ידענו כו': במאמרי אדה"ז נביאים שם נוסף: ”וישראל לא יכירנו שזהו בחי' מדות בחי' ז"א לפי שאינה מקבלת עכשיו ע"י ז"א אלא כי אתה אבינו בחי' ח"ע אבא שמקבלת המוחין מנה"י דאו"א שלא ע"י ז"א כו'".

מבואכל בי עשרה: סנהדרין לט, א.

מגזדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.

מדהן הן גבורותיו: יומא סט, ב.

מהשו"ה תפיסת — סוכ"ע ח"ע: במאמרי אדה"ז נביאים שם נוסף: ”(ע"כ אף שהוא בגלות אעפי"כ תיכף כשיאמין באמונה אמיתי' איך דכולא קמי' כלא בודאי אור ה' סובבו ומקיפו מכל צד כו')".

מוילבש בגדי נקם תלבושת: ישעי' נט, יז.

מזואני תפלה: תהלים קט, ד.

מחואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א. ראה אוה"ת משפטים ע' א'רלד.

מטאבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא.

ננפשי בשאלתי: אסתר ז, ג.

נאשהוא ענין נסירה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בספר המאמרים תש"ט ע' 217.
בלקו"ת תבוא מב, ב מציין לכאן.

נבכי נפלתי קמתי: מיכה ז, ח. ראה לקמן קיז, א. שמציין לכאן.

נגפי' בעת נפילה עצמה: ראה אוה"ת פ' בהעלותך ע' שעב.

נדכי אז הוא יותר התגלות: ראה בספה"מ תרנ"ז ע' סה וז"ל ”נמצא הגם דבזה"ג נמשך במל' מבחי' יסו"א, מ"מ אין האור מאיר בגילוי, וכמובן מהמשל שנת' שם [בתו"א כאן צג, ב] מהשפעת השכל בדיבור שיכול להיות בלי אמצעית המדות, מ"מ הרי כשההשפעה היא שלא ע"י אמצעית המדות אין לו חיות בההשפעה ובכדי שיהי' בזה חיות", ע"ש.

נהובאדם עצמו ג"כ הנפש החיונית: בלקו"ת תבוא מב, ב מציין לכאן ומוסיף: ”ועיין מענין אב"א ופב"פ ע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק כו' אחריך כו'" ע"ש. [לעיל פד, ד].
ראה לקו"ת יוה"כ ע, ב.

נובבחי' נסירה פב"פ: ענין הנסירה הובא בלקו"ת להאריז"ל ר"פ בראשית, ע"ח שער הכללים פ"י ופי"ג . . והביאור ע"פ דא"ח דרושי לקו"ת ליוה"כ סד"ה שבת שבתון, שם קיצור ע"פ ביום השמע"צ כו' ובכל המועדים, המאמרים דש"פ לך לך וירא חיי שרה בהמשך ר"ה עת"ר, ד"ה כי עמך תש"ט ועוד. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע במ"מ ללקו"ת תבא מב, ב.

נזבחי' אב"א . . פב"פ: ראה לעיל פד, ד.

נחכאלו כפאו שד: נדרים כ, ב. וראה לעיל צב, ד.

נטוהנה פורים ויו"כ הוא בחד דרגא: מכאן עד הסיום, במאמרי אדה"ז נביאים שונה מכאן ע"ש ע' קצד.

ספורים ויו"כ הוא בחד דרגא הארת יסוד אבא בנוק': ראה בביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בשלח ע' רלז שכ': ”והרי ביוהכ"פ הוא בחי' עליות בעתיק אלא צ"ל שהוא ע"ד מש"כ כד עתיקא כו' אשרי כולא כו' בהאי עמיקא וכ"כ בז"ה בראשית מ"ה וז"ל ואז מקבלת האם מעתיק ע"י יסוד דאבא עכ"ל", ע"ש. ראה אוה"ת מטות ע' א'רפט.
בסה"מ מכ"ק מהורש"ב ליקוט-ב ע' ע נדפס רשימה משנת תרנ"ה וז"ל: ”בתו"א ד"ה כי אברהם לא ידענו פורים ויוה"כ בחד דרגא, בת"ז תי' כ"א פורים אתקרי' ע"ש יוהכ"פ דעתידין לאתענגא בי' כו'". וראה במאמרי אדה"א נ"ך ע' תנד. אוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפח. סה"מ תרכ"ז ע' ג.
בלקו"ת שמע"צ פה, ג מציין לכאן.

סאכי הנה ידוע ממשל הארי: ראה לעיל כז, ג. ובאוה"ת בראשית כרך א צג, ב בשם ספר אור החיים. ובאוה"ת פ' בלק ע' א'מז. וראה גם בביאוה"ז לאדה"א כז, ג ואילך.
בלקו"ת שה"ש ג, א מציין לכאן.

סבאותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.
בלקו"ת תצא לז, ב מציין לכאן.

סגומ"מ נראה בחוש שכל הסבות . . שהנס נשתלשל ובא ע"ד הטבע: בלקו"ש חל"ו ע' 168 הערה 12 מביא קטע זה ומציין ליהל אור ע' קנד ”ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו וה"ז גילוי אלקות". ע"ש.

סדבורא ניב שפתים: ישעי' נז, יט.

סהוכשנסתלקו המדות . . גימט' הטבע: נתבאר באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תצח.

סואלקים גימטריא הטבע: פרדס שי"ב פ"ב. בשל"ה שער האותיות (פט, א) משמע קצת שכן הוא בזהר.

סזשעשתה הכל מעצמה . . סעודה פעמיים . . כהמס דונג מפני אש: קטע זה מובא במילואים ליהל אור ע' תרמ.

סחשהגביהה את המן וקרבתו: באוה"ת וישלח כרך ה תתעג, א מציין לכאן.

סטכהמס דונג מפני אש: תהלים סח, ג.

עכמארז"ל כד אריה וארייתא קיימי: ראה זהר ואתחנן ער, א.

עאגלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.

עבששם אין עונות מבדילין: ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקנז.

עגוזדונות נעשו כזכיות: בד"ה אך בגורל תרמ"ו ע' יז מביא קטע מכאן ואחר תי' הנ"ל נכתב: (צ"ע).

עדולכן הגורל לפני ה': ע' באוה"ת פ' פנחס ע' א'ס. סה"מ תרכ"ו ע' ר שר"ל למעלה משם ה' כי שם ה' חכ' אבל הגורל הוא בבחי' שלמעלה מהחכמה, סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שצב. וע' ת. וראה גם לקמן קכג, ג. סה"מ תקס"ח ע' פח. סה"מ תרמ"ו ע' יז. סה"מ תרנ"ו ע' תלז.

עהנ' אמה דטומאה דקליפה . . נגד נ' אמה . . דקדושה: באוה"ת מג"א (תש"נ) ע' קי יש הארה לכאן.

עואשר שלט האדם באדם לרע לו: קהלת ח, ט.

עזחיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו.

עחויושט המלך לאסתר: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
נאמר בשנת תק"ס. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים הערה 160. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' שעח שמיוסד על מאמר זה.
באוה"ת מג"א ע' קיא המאמר עם הגהות. ע' קיז וע' קיח עוד הגהות.

עטויושט המלך לאסתר: אסתר ח, ד.

פויושט המלך את שרביט הזהב: אסתר ה, ב.

פאואנכי הסתר אסתיר פני: דברים לא, יח. באוה"ת מג"א ע' קיז יש הג"ה לכאן.

פביאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה. באוה"ת מג"א ע' טו נוסף ”ות"א ינהר ה' שכינתי' לותך", ע"ש.