מראי מקומות הערות וציונים, וישב, דף כ״ז

אשיש לה גרעון באהבה ויראה טבעית שבחיצונית הלב: נתבאר בארוכה באוה"ת בראשית כרך ב רנד, ב ד”מ"ש שיש לה גרעון . . הלב היינו מצד שנתמעט השגתה כו' ויש לה יתרון בפנימי' הלב ע"י אם ישים אליו לבו דלמחתב"כ" ע"ש בארוכה שמבאר מהו טוב לי תורת פיך.

בבבחי' רעותא דלבא: בענין רעותא דלבא ראה באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רסט שמציין לכאן ולכמה מקומות בדא"ח: ”בד"ה וישב יעקב בענין רעותא דלבא שהיא תכלית הירידה בעוה"ז כי למתב"כ כ"א ברעו"ד הוא נתפס".

גאני ראשון: ישעי' מד, ו. קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתו. וראה באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רע.

דאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

הדהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע: ”ובחי' מקור המהווה בחי' זו הוא אלקותו ית' על ידי צמצום ומקום פנוי, ונק' התלבשות בעשר ספירות" אוה"ת בראשית כרך ב רנה, ב.

ומלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

זלית מחשבה תפיסא ביה: אפילו חכמה עילאה — אוה"ת וירא כרך ד תשמ, א.

חממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

טאל חיק אביה: ראה תניא פ"נ. לקמן סז, א. וש"נ.

יבחי' רעו"ד נמשך מהתבוננות זו עצמה: ”הטעם שדווקא בעוה"ז תגיע לבחי' רעו"ד שהו"ע הרצון שלמעלה מהשכל, נתבאר בד"ה מי מנה [לקו"ת בלק סז, ד] שהוא ע"י המצות שהם רצה"ע" — אוה"ת וישב (כרך ה) תתצ, ב ע"ש.

יאאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

יבלצאת . . ולהשתפך אל חיק אביה: ראה תניא פ"נ. לקמן לה, ב.

יגוהנה בזמן שהיה בהמ"ק קיים: קטע מכאן מובא בלקו"ת נשא כד, ב. ע"ש.

ידבזמן שהי' בהמ"ק . . רעותא דלבא: באוה"ת פ' ראה ע' תשצט מוסיף ע"ז כ"ק אדמו"ר הצ"צ: פי' רעו"ד בד"ה מי מנה עפר יעקב שהוא הרצון שלמעלה מהשכל" עכ"ל. ראה באוה"ת בראשית כרך ה תתצט, ב. יתרו ע' תתקג.

טודלבא — מגילוי: באוה"ת יתרו שם: וגילוי.

טזבהיכל קדשי קדשים: באוה"ת יתרו שם: ”וענין היכל קה"ק מבואר בתניא פרק נ"א ונ"ב שהוא עד"מ התגלות החיות מהנשמה במוחין שבראש ששם גילוי כללות החיות וממנו נמשך לכל הרמ"ח אברים כו', ועמ"ש ע"פ שבת שבתון בפי' קדש הקדשים שהוא ענין מה שלמעלה גם מסוכ"ע כו'" ע"ש בארוכה עפ"י כהאריז"ל.

יזכמ"ש בתניא: פרק נב. בבוך 1118 ובבוך 633: בלק"א. בלקו"ת נשא כד, ב מעתיק הלשון מכאן ”בסש"ב".
”היינו כמ"ש בתניא בענין גילוי השכינה המשל מהתלבשות כללות חיות הנפש במוחי', וכך הוא עתה בחי' התלמוד כמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה. והיכל ק"ק הוא כחב"ד דבריאה" — אוה"ת בראשית כרך ב ע' רנו סע"א ע"ש בארוכה איך זה שייך לארץ חפץ.

יחכי תהיו לי ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.

יטובקשתם משם את ה' אלקיך: דברים ד, כט. ראה לקמן פ, ב. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרג. אוה"ת פ' חקת ע' תשצח מציין לכאן.

כואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

כאכמה ארך אפים לפניו: אבות ה, ב.

כבאם לעוברי רצונו כך: סוף מכות.

כגכי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: דברים ד, כט.

כדוחם הוא אבי כנען: בראשית ט, יח.

כהבזקף גדול: ראה לעיל יג, ב בענין זקף גדול, ”דהיינו כשהיא מתעלית למעלה". קטע מכאן מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' קכט ע"ש.

כוטעמה כי טוב סחרה: משלי לא, יח.

כזקרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.

כחדגנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א (ע"פ גירסת עין יעקב).

כטשפת אמת תכון לעד: משלי יב, יט.

להקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

לאכמ"ש בזהר הקדוש: באוה"ת וישב כרך ה תתצד, ב מציין עיין ח"א ד"ן ע"ב ל"ב א' ויצא קנ"א סע"א וישלח קע"א ע"א . . ויגש רי, א. תורת שמואל מצה זו תר"מ סעי' כ ואילך.

לבהקדוש: בבוך 633 ליתא תי' זה.

לגהנה בחי' יעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו: באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעו מביא קטע מכאן.

לדיעקב הוא י' עקב: נסמן לעיל כא, א.

להביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.

לועקב ורגל . . ראש ורגל: הקטע עד שו"ה בחינת — ראש ורגל ליתא בבוך 633.

לזויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה: זח"ג קפו, א. ראה זח"ב קעה, ב.

לחועמדו רגליו ביום ההוא: זכרי' יד, ד.

לטוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

מומקום רגלי אכבד: ישעי' ס, יג.

מאויעקב . . בכל עולם ועולם לפי ערכו: באוה"ת וישב (כרך ה) תתצה, א: ומש"ר בכל עולם ועולם לפי ערכו י"ל דהיינו שבחי' יעקב שייך גם למעלה מאצי' . . וגם בפי' בכל עולם לפי ערכו היינו גם בבי"ע.

מבדרוח אמשיך רוח: זח"ב קסב, ב.

מגואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז. ראה אוה"ת וישב כרך ה תתצו, ב.

מדדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

מהבי מלכים ימלוכו: משלי ח, טו.

מומאן מלכי רבנן: ע"פ גיטין סב, א. ראה אוה"ת ויקרא ע' רנו. סה"מ תרכ"ז ע' רעא. בלקו"ש חי"ט ע' 401 הערה 18. לקו"ש חל"ו ע' 99.

מזומתניתא מלכתא: ראה לקמן מט, ב.

מחכעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו: מובא בלקו"ש חט"ו ע' 315 ומציין שם בהערה 38 ”ולהעיר מתניא פכ"ג". וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 401. וראה בד"ה שלום רב תשל"ח בסופו.

מטומגורי . . לשון יראה: זח"א קפ, א.

נוהב' הוא לשון אוצר: בד"ה שלום רב תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רו) שב' פירושים אלו מיוסדים על מ"ש הה"מ באו"ת (יז, ב) שמגורי אביו היא יראת אביו שבשמים, ובהמשך הענין שם (יח, סע"א) מגורי ל' אסיפה וכניסה כמו אוגר בקיץ (ל' הכתוב — משלי י, ה).

נאמגורה מלאה פירות: פסחים ד, רע"ב. וש"נ.

נביראת ה' היא אוצרו: ישעי' לג, ו.

נגבדברי רז"ל אוצר של יראת שמים: ברכות לג, ב.

נדובחי' חכמה עילאה נק' אביו: ”י"ל דבלשון התו"א ד”ח"ע נק' אביו" (ולא ”נק' אב") — מרומז גם שח"ע נק' ”אביו" דיעקב. (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רז בהערה 104).

נהומלך במשפט יעמיד ארץ: משלי כט, ד.

נווהוכן בחסד כסא: ישעי' טז, ה.

נזעולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

נחמצות הצדקה . . שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא: בלקו"א פרק לז. בבוך 633 (יב, ב) ובבוך 1118 נוסף בסיום המאמר: ”ובפרט בצדקה שעושים עם אה"ק ממש שהוא שער השמים ומכוונת כנגד ארץ כנען העליונה כמו שאה"כ כעיר שחוברה לה יחדיו וד"ל".

נטוהנה אנחנו מאלמים אלומים: ב' הנחות אחרות — בסה"מ תקס"ה ע' צט. וראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' יח. ובמגדל עוז ע' שפט שרבינו הזקן למד ענין זה מהרה"ק אברהם בן הה"מ ז"ל.
באוה"ת בראשית כרך ו תתרפב, א המאמר עם הגהות אחרות נדפס מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ שנכתבו כנראה בחיי כ"ק אדה"א או קודם לזה.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ראה הנחות — תרט"ז ד"ה והנה אנחנו שמבאר הענינים של המאמר.
ראה ד"ה פדה בשלום תשל"ה.

סוהנה אנחנו מאלמים אלומים: בראשית לז, ז.

סאאלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא.

סבשהן ז' מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבה"כ: ראה לקמן קי, ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רפא.

סגומשם . . כידוע: באוה"ת שם ליתא.

סדשהוא ענין הברכה: בד"ה פדה בשלום תשל"ה (הנחה בלתי מוגהה) מוסיף ”היינו ברכה לשון המשכה".

סהאזי לא ימצא בהן התלבשות השכלה זאת כלל: בד"ה פדה בשלום תשל"ה מוסיף: ”היינו שאין השכלה זו בגילוי, אבל בטח שנשאר איזה רושם מזה שהיו אותיות אלו ביחד, שהרי קדושה לא זזה ממקומה".

סוהיש מספר: איוב כה, ג.

סזונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

סחהס"ר נשמות הם שכבר נתקנו ונתבררו: ראה בארוכה בביאור הצ"צ על פ' ח"ש נדפס לעיל בהוספות. לקו"ש ח"י ע' 119 הערה 29.

סטכי הנה ידוע ע"פ ורוח אלקים מרחפת: מאמרי אדה"ז פרשיות בראשית ע' א. וראה מאמרי אדה"א בראשית ע' נו.

ערפ"ח מת: ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין פ"א. ראה גם בה"ז בלק קט, ד. סה"מ תקס"ה ע' קד. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו. מאמרי אדה"ז — פרשיות פ' בראשית ע' ה. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שעו. סה"מ אעת"ר ע' קפב. ועוד.

עאכמו שהיו עדיין באצילות: ראה לקו"ש חט"ו ע' 524.

עבכי הנה ידוע: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמה.

עגוזהו רפ"ח מת כו': באוה"ת גוכתי"ק הצ"צ: ”וזהו מת רפ"ח כו'". וכ"ה הלשון בלקו"ת מטות פב, ד. וכ"ה בע"ח שער רפ"ח ניצוצין פ"א. וראה בהנסמן למאמרי אדה"ז — פרשיות פ' בראשית ע' א.

עדשו"ה ס"ר — ממספר זה: באוה"ת שם גוכתי"ק הצ"צ נוסף: שאף במדינת פולין ימצא יותר מס"ר.

עהבגמרא כפר שחליים: גיטין נז, א.

עומה רבו מעשיך: תהלים קד, כד.

עזשו"ה יחד — מפורדים: באוה"ת גוכתי"ק נוסף הגה"ה מכ"ק הצ"צ: (ועמש"ל פ' וישלח בענין יש לי רב ויש לי כו' ע"ש). וזהו.

עחוזאת תורת האדם . . שיתעלו באחדות ה': ראה תו"ח פרשתנו סו, א ואילך. לקו"ש ח"י ע' 119.

עטומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ: דברי הימים-א יז, כא.

פולא יהיו נפרדים: באוה"ת גוכתי"ק שם נוסף: ועמש"ל פ' וישלח בענין יש לי רב ויש לי כל ע"ש. [כוונה לבוך הנ"ל — וחסר שם עד וישב].

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org