מראי מקומות הערות וציונים, מקץ, דף ל״ה

אוהנהגת העולמות הוא בבחי' שינה: בסה"מ תש"ח שם העיר כ"ק אדמו"ר זי"ע ”ראה עד"ז במאמר פורים תש"ח פ"ו ואילך. ד"ה בלילה ההוא ש"ת (בס' המאמרים)". ראה יהל אור לקאפי' עג ע' 260.

בויקץ כישן ה': תהלים עח, סה.

געורה למה תישן ה': תהלים מד, כד. ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשנה. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"א ע' יב. ובאג"ק שלו חי"ח ע' רכב.

דהשקיפה ממעון קדשיך: דברים כו, טו. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ב ח"א ע' קב בשינוים והוספות. ונוסף כאן הוספה וז"ל: דלכאו' צ"ל מפני מה דוקא כשההשקפה הוא מן השמי' אז נמשך להיות וברך את עמך ישראל דוקא. דהנה כתי' רם על כל גוים הוי' שאו"ה מקבלי' חיות מבחי' רוממות כו' ע"ד שממית בידים תתפש כו', וזהו כד סליק קוב"ה לעילא כו' והנהגת העולמות נמשך מבחי' שינה, אמנם ע"ז נא' עורה למה תישן ה' והיינו שיהי' גילוי אוא"ס בבחי' חכמה וחסד ויאר פניו בבחי' פנימיות רצונו, והיינו ע"י המשכת התומ"צ, וזהו הבט משמי' וראה השקיפה ממעון קדשיך מן השמי': פי' שמים.

המן השמים שם מים: ראה בלקו"ת שה"ש יד, א בפי' מן השמים.

ושם מים: חגיגה יב, א.

זבחי' התורה שנמשלה למים: בספר המאמרים תש"ח שם: [שנאמר הוי כל צמא לכו למים כו' שזה קאי על בחי' התורה כו'].

חאנחנו עם בני ישראל נתראים לפניו לדבר חשוב: מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'כח. ע"ש.

טנפתחו השמים: יחזקאל א, א.

יומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

יאמצות צריכות כוונה: ברכות יג, א. זח"ג שו, ב.

יבשהזהב הוא מנוצץ . . ברשפי אש האהבה: מובא ביהל אור ע' עג.

יגבכל יום יהיו בעיניך כחדשים: רש"י דברים ו, ו. בשם הספרי.

ידאני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

טוואני הוי"ה לא שניתי: מלאכי ג, ו.

טזוגלה על ראשה: זכרי' ד, ב.

יזמלשון גולת הכותרת: מלכים-א ז, מא-מב.

יחשום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

יטבטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.

כאתכפיי' סט"א: ראה זח"ב קכח, ב ואילך. ולקמן פט, ד ובמ"מ שם.

כאאין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. לקמן נג, ד.
מה שמבואר כאן בענין ביטול רצון, מצויין בלקו"ת ואתחנן יא, ג: דאין מלך בלא עם לשון עוממות שהוא יש ודבר ואעפ"כ מבטל רצונו מכל וכל, וכל דבר שאינו בביטול הרצון אינו נק' עבודה כלל (ועמ"ש בפ' שלח ע"פ ועתה יגדל, וע"פ כי עמך מקור חיים). ע"כ.

כבכי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.

כגצעק לבם: איכה ב, יח.

כדויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

כהופרעה הקריב: שמות יד, י. וראה שמו"ר עה"פ.

כוכמ"ש במ"א רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב. ראה לעיל א, א. ובכ"מ.
ראה לקו"ת תצא מ, רע"ג ואולי הכוונה שם לכאן.

כזמצפון זהב יאתה: איוב לז, כב. ראה בלקו"ת בהעלותך לב, ד. שזהב הוא יראה (לכן נקרא שמאל).
לה, ב

כחושנים זיתים עלי': זכרי' ד, ג.

כטשע"י: בבוך תניא-ברוק הגי': שעל ידם.

ללהשתפך אל חיק אביה: תניא פרק נ. ראה גם לעיל כז, א, ולקמן סז, א וש"נ.

לאוגם אנחנו נראה . . כמ"ש ומי כעמך ישראל כו': בד"ה זה בספה"מ תשל"ד (הנחה) מוסיף: ”ויש להוסיף בזה דסיום הכתוב (מי כעמך ישראל) הוא גוי אחד בארץ, היינו שישראל הם למעלה מכל האומות [וצ"ע מדוע לא הובא סיום הכתוב בהדרוש, אם זהו מחמת השמטת הצנזור או שכך אמר רבינו הזקן בדיבור]", ע"ש.

לבומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

לגביאור על הנ"ל: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ג ע' סד.

לדתרי"ג מצות הן תרי"ג ארחין שבגולגלתא: ראה זח"ג קכט, א. ובביאור האריז"ל שם. מ"ח מס' א"א ספ"ד. לקו"ת ראה כא, ד.

להדכל המצות נק' מצות הוי"ה: ראה לעיל לד, א. ובסה"מ תקס"ג ע' סד מביא ראי' לזה ”וכמ"ש מצוותי". במה שנתבאר כאן שבהקב"ה מניח תפילין יש ב' פירושים א' דהקב"ה הוא ז"א, והקב"ה מניח תפילין הוא המשכת המוחין לז"א ראה ד"ה את ה' האמרת — תש"ל סעי' ד.

לוהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומתפלל: ברכות ו, א. ר"ה יז, ב. פסיקתא דר"כ פ"ה פרשת החודש. ראה גם לקמן סח, א.
באוה"ת פ' ויצא תתנה, ב מביא שבזה יש שני פירושים הא' דפי' הקב"ה היינו ז"א קדוש בוא"ו, והתפילין הם מוחין מאו"א הנמשכים, והפי' הב' דתפילין הם ד' מוחין חו"ב והדעת נחלק לחו"ג, והקב"ה היינו אוא"ס ב"ה שנמשך ומשפיל א"ע להיות מתלבש בהמוחין כמ"ש בתו"א פ' מקץ בביאור ע"פ כי עמך מקו"ח ע"ש, ראה גם באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתקטז. כרך ד ע' א'קמב ואילך. וראה באוה"ת במדבר כרך א ע' ח ”דהיינו התלבשות גילוי אוא"ס עם מוחין ומדות, דהיינו תוס' גילוי אוא"ס בע"ס שלא בדרך ההשתלשלות", ע"ש. וראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' שלב. סה"מ תרכ"ז ע' קיא ואילך. פלח הרמון ויקרא ע' תז.

לזאבא יונק ממזלא: ראה זח"ג רפט, ב ובכ"מ. ע"ח שער הכללים פ"ה.

לחלהיות אוא"ס מתלבש בחכמה: ראה ספר המאמרים תש"ג ד"ה שיר המעלות ע' 23.

לטכי מי גוי גדול: דברים ד, ז. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' שלב ואילך. סה"מ תר"ל ע' רצו ואילך.

משעיקר השפעת החכמה הוא בשביל נש"י: ראה גם לקמן סט, א.

מאעולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

מבממך הכל כתיב: דה"א כט, יד.

מגוהוא היודע והוא הדיעה: רמב"ם הל' יסודי התורה ב, י.

מדבמאמר דפתח אליהו: ת"ז בהקדמה.

מהוהקב"ה יושב ועוסק בתורה: ע"ז ג, ב. ראה לעיל ב, ב.

מווהקב"ה מתפלל יה"ר: ברכות ז, א.

מזדהקב"ה ר"ל ז"א דאצי' והתפילין הן מוחין מאו"א: באוה"ת פ' תבוא ע' תתרפז מציין בענין זה לזח"ג רסב, א בכוונת תפילין ”ומשירותא ומשיכותא דמוחא עילאה סתימאה דעתיקא דאתמשך בההוא ז"א אשתכחו ד' מוחין בההוא ז"א", ע"ש.
בלקו"ת שה"ש א, ב. ד, א. יט, ד. מציין לכאן.
ראה סידור ז, ג.

מחוב' פירושים הנ"ל: ראה תורת שמואל תרכ"ז ע' קא. ובד"ה אז ישיר תרס"ח ע' צו.
בד"ה פדה בשלום תשל"ח סעי' ד (נדפס בסה"מ מלוקט ב ע' ו) הערה 42 מציין לכאן ”המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו (ע' תיט). תש"ג פ"ה (ע' 14). ד"ה יו"ט של ר"ה ה'תשמ"ג ס"א וד"ה אדון עולם תשמ"ג ס"ג ואילך (סה"מ מלוקט ח"א ע' תכא. תל ואילך). ובסה"מ תרס"ו שם שזהו הפירוש למאמרז"ל [שמו"ר פ"ל, ט].

מטלברר הנר"נ שלהם: ראה לקו"ת בלק סט, ב.

נדתפילין שלנו: בהגהת הרה"ח ר' אשר: כתפילין.

נאבאורך נראה אור: תהלים לו, י.

נבוגלה על ראשה: זכרי' ד, ב.

נגמל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה: ראה ע"ח שער כללות דרושי אבי"ע פי"ג. תניא פ"כ. לקו"ת שלח לט, ד. מסעי צב, ב.

נדגולת הכותרת: מלכים-א ז, מא.

נהכד אתכפייא סט"א: זח"ב קכח, ב. ראה בהנסמן לקמן פט, ד.

נווכמ"ש בכהאר"י ז"ל: בד"ה חביב אדם תש"ג ע' קסח נסמן לע"ח. וכ"ה גם בלקו"ת אמור לג, ג ובכ"מ. ובדרך מצותיך מצות קדוש השם נסמן לפע"ח שער נפ"א פ"ד ה, ו. וראה ג"כ ע"ח שט"ל דרוש י' יא. לקו"ת נשא כב, א. אמור לב, ד ובכ"מ (כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ג שם).

נזלמה קדמה שמע לוהי': ברכות יג, א.