אמעשה אבות סימן לבנים: ראה ב"ר פ"מ, ו: צא וכבוש את הדרך לפני בניך. רמב"ן בראשית יב, ו: כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. לקו"ש חכ"ה ע' 123.
בוהנה העלאת מ"ן . . השוה ומשוה כו': נזכר באוה"ת נ"ך כרך א' ע' תרנה. נתבאר בלקו"ת חקת נט, ד. בלקו"ת בחוקותי נ, ד. חקת ס, א. שה"ש לו, ב מציינים לכאן.
גפרים בני בקר שנים: במדבר כח, יט.
דמי יתן טהור מטמא: איוב יד, ד.
הששם כחשכה כאורה: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'פא.
וקטן וגדול שם הוא: איוב ג, יט.
זוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.
חוהוא עבר לפניהם: בראשית לג, ג.
טהנה בכיה . . בבכי יבואו: מובא בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שג בשינויים.
ידוחה המותרות בליחות הדמעות: ראה באוה"ת נ"ך כרך א ירמי' ע' שעב שכתב שיש להעיר ממ"ש בסידור שער הסוכות בענין ויעקב אמר אז יבקע. וממ"ש בת"א בד"ה יביאו לבוש. ע"ש.
יאכמ"ש בזהר שה"ש: ראה מדרש הנעלם בזהר וירא צח, ב. לקו"ת תצא לז, ד. לקו"ש ח"ט ע' 208.
יבושמועה טובה תדשן עצם: משלי טו, ל.
יגוכמעשה דאספסיינוס: גיטין נו, ב.
ידבבכי יבאו: ירמי' לא, ח.
טוויאבק איש עמו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' קמח. הנחת ר' משה בן כ"ק אדה"ז שם ע' קסד. ומתחיל: ”בזהר פ' וישלח ויאבק איש עמו".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
חלק מהמאמר מהנחת כ"ק אדה"א עם הגהות באוה"ת כרך ה תתעה, א. וראה גם בכרך ז תתתל, א. חוקת ע' תשסד ואילך.
טזויאבק איש עמו: בראשית לב, כה.
יזמלחמת הס"מ בסטרא דקדושה: בסה"מ תקס"ו ע' פא: ”לכאורה יפלא מאד איך יתכן למעלה ענין המלחמה של יעקב ושרו של עשו שהוא בחי' המלחמה בין סט' דקדושה לסט"א". וראה גם באוה"ת וישלח תתעה, א. כרך ז תתתל, ב.
יחמלחמה לה' בעמלק: שמות יז, טז.
יטוכנודע מן הפרדס: שער יז שער ירך יעקב. באוה"ת שם כרך ה מציין שער י"ז הוא שער ירך יעקב שהביא בשם הזהר וז"ל: והוא צולע על ירכו דא איהו נצח ישראל כו' דלא אתנבי מתמן בר נש עד דאתא שמואל נביאה ועל דא כתיב וגם נצח ישראל לא ישקר כדין אתתקן דרגא דא כו'.
בסה"מ תקס"ו שם ע' קכ: ”שפגם בחי' הנצח דקדושה שמשם אור הנבואה שופע למטה בנבואה כו' וע"כ לא היתה הנבואה בישראל".
כנצח ישראל לא ישקר: שמואל-א טו, כט.
כאלא כאברהם: ספרי דברים לב, ט. ראה לעיל יב, א. ענין זה לא נזכר בב' הנחות בסה"מ תקס"ו.
כבמותרי החסד: ראה לעיל כה, ב.
כגואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.
כדחיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו.
כהבלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.
כועת אשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.
כזכחשיכה כאורה: ראה באוה"ת פ' וישלח כרך ה תתעה, א.
כחשממית בידים תתפש: משלי ל, כה.
בלקו"ת פ' ראה לא, א. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רצב — מציינים לכאן.
כטואלה המלכים אשר מלכו: בראשית לו, לא. בסה"מ תקס"ו (הוצאה ראשונה) ע' פג מבאר ”שמאחר שלא הי' עדיין מלך בישראל הוא התיקון דאצי' לכך מלכו הז' מלכים קדמאין בארץ אדום שמשם ינקו פנימי' השפע עליונה מאחר ששם כחשיכה כאורה שוים כו'".
למלך אין באדום: מלכים-א כב, מח.
לאיאר ה' פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב. בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו מביא במקומו הפסוק ”יאר ה' פניו אליך".
לבתחילת הביטול . . כמו חב"ד: באוה"ת כאן תתעה, ב ”זה צ"ע דבאדם כשנמשך ההתפעלות באהוי"ר בלב חשוב יותר מאלו ההתבוננות רק במוחו ושכלו ולא נגע ללב וצ"ע בסש"ב פט"ז בענין מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" ע"ש.
לגשהם הם בחי' בטול ממש: באוה"ת נוסף: (ע' בסש"ב פל"ה בהג"ה).
לדואינן עצמות הבטול ממש: באוה"ת יש הג"ה לכאן.
להעד שנמשך . . מקום לעצמם: ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תלז.
לווקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.
לזאם תגביה כנשר: עובדי' ד. בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ו מקשה כאן: ”לכאורה מה שאמר כנשר דוקא, וגם איך ביכולתו להגביה א"ע כ"כ עצמו".
לקמן קב, ב. לקו"ת צו טז, ב מציינים לכאן.
באוה"ת וישלח כרך ה תתעג, א מציין לכאן. וגם מציין לכמה מקומות שמדבר מענין נשר.
לחשרוצים לינק מאא"ס ב"ה שלא ע"י הקדושה: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תרצד.
לטואם צדקת: איוב לה, ז.
מיעקב מובחר שבאבות: נסמן לעיל יז, ג.
מאוהאבות הן הן המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.
מבמשא"כ בחב"ד . . שאין בזה לעו"ז: ראה אוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה: ”ועיין בהרמ"ז ר"פ ויקהל, וצ"ע בת"א בד"ה ויאבק שאין קליפה רק נגד ז"ת ולא נגד ג"ר כו', מ"מ הרמ"ז ביאר שהוא נגד היכל הרצון".
בתורת שמואל תרכ"ט (בהוצאת תשנ"ב) ע' יב מציין ע"ז וז"ל: אך צ"ע מההגהות לד"ה תער השכירה מהרמ"ז שיש בעשי' לעו"ז גם נגד ע"י, ומההגהות לד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע מענין ד"מ נגעים שנגע היפך הענג, וי"ל כי רבינו ז"ל חולק בזה על הרמ"ז וצע"ג" עכ"ל שם. ועיין במ"מ בסה"מ תרכ"ט שם. [ד"ה תער השכירה נדפס באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפג. ובסה"מ הנחות — תרט"ז (נמצא בדפוס).
ומהגהות לד"ה קמיפלגי, ראה אוה"ת פ' תזריע ע'רנב, ושם כרך ב ע' תקכח].
מגוכמבואר מההיכלות . . בהיכל ק"ק: ראה באוה"ת על מגילת אסתר ע' ב'רסה דהיכל קדה"ק הוא כסה"כ שלמעלה, כמ"ש בע"ח, ומבואר ג"כ בסידור בדרוש שאחר עלינו לשבח המתחיל ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג. ולקמן ק, ד.
מדרק נגד ז"ת: באוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה: ”ולא נגד ג"ר דהיינו שאין בהם היכל נגד היכל ק"ק דקדושה" ע"ש.
מהבפ' קדש ולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.
מושפ' קדש היא בחי' חכמה: ראה לקמן פו, ג. פז, ב. צב, ד.
מזבמלחמת עמלק לא תשכח: דברים כה, יט.
מחחסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).
מטצרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה: פיוט בתפלת נעילה ע"פ ברכות כט, ב. ראה שיחת ש"פ תשא תשכ"ז.
נולתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א. וראה בהמשך מים רבים תרל"ו סעי' א ע' ב: ”פי' שאם הי' לו דעת חזק ונודע כי הדעת הו"ע ההתקשרות, וא"כ לא הי' נפרד וממילא לא הי' מתאוה תאוות כלל והסיבה למה יתאוה לדברים רבים מפני היותו נפרד כו'. וזהו ענין אומרו לתאוה יבקש נפרד שהוא היפך הדעת ולכן מרובים צרכיו אשר יתאוה להם" עכ"ל ע"ש. וראה בארוכה בתקס"ו ע' פו.
נאשיעקב הוא י' עקב: ראה קהלת יעקב ערך ישראל. ומסומן לעיל כה, ג.
נבהיינו הארת יסוד אבא: בלקו"ת בלק עב, ג מציין לכאן.
וזהו ענין התפלה שהוא המשכת הדעת שמבחי' יסוד אבא — לקו"ת בלק עא, ד.
נגובזה טעה הס"מ: ראה אוה"ת פ' בלק ע' א'יג.
נדבבחי' דכר דקליפה שכנגד ז"א: ראה באוה"ת פ' זכור ע' א'תשעה שזה נגד פי' הרמ"ז ר"פ ויקהל ע"ש.
נהההפרש שבין עפר לאבק שנז' בזוהר: ח"א קע, א. עפר דכל איבין נפקין מינה אבל אבק אינו מצמיח, וכן אפר אינו מצמיח בטוב, רק מעט מזעיר דאפר הוא מה דאשתאר מנורא — ד"ה זה יתנו תרנ"ח ע' קכח. ראה בסה"מ תקס"ו (הוצאה הראשונה) ע' פח. ובאוה"ת בראשית כרך ג תקכו, ב. אוה"ת חקת ע' תשעא. שה"ש כרך ב ע' תשיט ואילך. כרך ג ע' תתעא. ובאוה"ת לאיוב ע' תרנז שכאן מיירי בבירור שמלמעלה למטה ואז האבק הוא הפסולת שנדחה למטה, וכענין הוצאת הדשן מהקרבנות ע"ש. עיין באוה"ת וישלח כרך ז תתלא, ב.
ראה בסה"מ תרל"ט ע' נא.
בלקו"ת שמע"צ עט, ד. אוה"ת חקת כרך ג ע' תשס ואילך ע' תת. תתמ — מציינים לכאן.
נוהכל היה מן העפר: קהלת ג, כ.
נזומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן: במדבר ה, ז.
נחאני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.
נטאני אותיות אין: ראה מאו"א אות א סעי' ס.
סוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
סאדאשתאר מן נורא: זח"א קע, א.
סבכמשל העצים שדולקים באש . . ולא נשאר אלא יסוד העפר: ראה אגה"ק סי' טו (קכא, ב) ובליקוט פי' שם.
סגשלכן הוא כשר לכסוי הדם: חולין פח, ב. ובתוס' שם בד"ה מצינו.
סדהעלו אבק עד כה"כ: חולין צא, א. זח"א קע, א.
סהשגם בחי' אבק נתכלל למעלה: ראה לקו"ת תצא לט, ד. ר"ה סא, ד.
סולעולם ירגיז: ברכות ה, א. זח"א רב, א. זח"ג קיג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר השיחות תש"א ע' 59.
סזובמקום שבע"ת כו': נסמן לעיל כא, ג.
סחוהאבק . . עלה עד כסה"כ: ראה אוה"ת בשלח ע' תלו. תנג.
סטדמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב. ראה לעיל ט, ג. כ, ד לקמן לט, ג ”פי' יתיר על הכלי".
עוכמ"ש בזהר ע"פ בכל לבבך: זח"ב כו, ב. כז, א לאכללא שמאלא בימינא.
עאוהאבק הוא מל' דקליפה: בספר הערכים-חב"ד כרך א בערך אבק טור סג הערה 5 מציין שבלקו"ת תצא לט, ד מפורש שהוא ענין גקה"ט שלמטה מנוגה, ובאוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשיט מבאר שאבק הוא מל' דקליפת נוגה. וראה גם באוה"ת פ' ויצא תתמד, ב. וראה בספר החקירה צג, ב ערך אבק.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub