אאבל יעקב העלה מ"ן לבחי' המקיף דתהו: בלקו"ת שלח נא, א כנראה שמציין לכאן ”שהמשכתם היה כמו בתורה שלמעלה (ועמ"ש קצת כעין זה ע"פ וישלח יעקב)". מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרנה. ומציין גם לקו"ת חקת ס, א.
בוכמארז"ל גבי חזיר שעתיד לחזור וליטהר: ראה של"ה פ' חיי שרה. מדרש תלפיות ענף חזיר בשם רבינו בחיי. ס' הקנה. לקו"ת ד"ה וכל בניך ס"ג. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בהמשך מים רבים תרל"ו ע' פד. ובכ"מ. סה"ש תנש"א ח"א ע' 162 ובמ"מ לשם.
גי' גמלים מגמלי אדוניו: בראשית כד, י.
דכגמול עלי אמו: תהלים קלא, ב.
הויקם בלילה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' צ. צד.
וויקם בלילה הוא: בראשית לב, כג.
זיחוד ברכה וקדושה: ראה לקו"ת ברכה צג, ד.
חבעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע ב, כד.
טופי' הנהר הוא בחי' בינה: פ' אמור צח, ב. ראה לקמן עה, ד.
יונהר יצא מעדן: בראשית ב, י.
יאושרש האבות הוא מעבר הנהר . . ונשפלו . . בז"א דאצילות: וכ"כ בדרך מצותיך פב, ב ”אבל עבר הנהר היינו מה שלמעלה מחו"ב דאצילות והוא בחי' המקיפים שלמעלה מהשתלשלות" ע"ש.
ראה סה"מ תרל"ט ח"א בהנחת כ"ק מהורש"ב ע' קעז.
יבוע' בזהר פ' אמור: צח, ב: ”בעבר הנהר ישבו ואפיק לון מגו נהרא עילאה כל הנהר ההוא דאשתמודע". ע"כ. מובא גם לקמן עה, ד ובמ"מ. וראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' ה ע"פ זה וז"ל: ”וא"כ מפרשו על ונהר יוצא מעדן בינה דאצי'".
בענין עבר הנהר ברוב הדרושים מציין הצ"צ ללקו"ת פ' בחוקותי דרוש הראשון מה, א.
יגויותר יעקב לבדו: בראשית לב, כו.
ידדיעקב הוא בחי' תפארת: זהר חדש תשא (מד, ב). נתבאר באוה"ת ויחי תתקצג, ב.
טובזהר פ' תרומה . . קע"ו ע"א: ראה באוה"ת תרומה ע' א'תתקלב שמפרש פי' ”בריח". וראה שם ע' א'תתקיז וע' א'תתקיח ואילך.
וענין ”מן הקצה אל הקצה" באוה"ת ויחי שפה, ב.
טזובע"כ אתה חי: אבות ד, כב.
יזד' שנכנסו לפרדס: חגיגה יד, ב. ראה לקו"ת שלח מ, ד. ואתחנן ח, ב. שה"ש לו, ב מציינים לכאן. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקכז שמציין לכאן. וראה שם ע' תקמא.
נזכר בד"ה וכל העם רואים בסה"מ תרמ"ז ע' צד.
יחרק ר"ע נכנס בשלום: כגירסת העין יעקב שם. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
יטעזה כמות האהבה: שה"ש ח, ו.
כהיינו בחי' הרצוא ושוב במדה ומזיגה נכונה: ראה באוה"ת אחרי כרך ב ע' תקמא: ”ששרש נשמת ר"ע היתה במעלה ומדרגה גדולה לקבל הגילוי". וראה במאמרי אדה"ז — ענינים ע' תו: ”ר"ע יצא בשלום מפני שירידתו היתה בקו האמצעי".
כאולכן הי' ר"ע מקור כל התורה שבע"פ: ראה לקו"ש חכ"ב ע' 140.
כבסתם משנה ר"מ: סנהדרין פו, א.
כגמימינו אש דת למו: דברים לג, ב.
כדלהמשיך אא"ס למטה דוקא בתומ"צ: ראה ד"ה כתוב באוה"ח בסה"מ אתהלך לאזניא (ס"ע לג), ובארוכה ד"ה וכל הלבבות באוה"ת אחרי (כךר ב ע' תקלח). ד"ה אחרי מות תרמ"ט. לקו"ש ח"ג ע' 988 ואילך. לקו"ש חכ"ב ע' 140.
כהויבא לו יין: בראשית כז, כה.
כוופי' בזהר: זח"ג קפט, א.
כזדיעקב הוא שלימו דאבהן: זח"א קעא, ב. וראה לעיל יז, ג.
כחלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.
כטויקח מן הבא בידו: ב' הנחות אחרות נדפסו בסה"מ תקס"ה ע' ס. ראה ברשימות המאמרים שבסה"מ תקס"ב ח"ב בסופו הערה 39. ספר השיחות קיץ ת"ש ע' 50.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' מט, חלק מהמאמר עם הוספות וקיצורים שם (הוצאת תש"ס) ע' נג ואילך.
לויקח מן הבא בידו: בראשית לב, טו.
לאוהבל הביא גם הוא מבכורות צאנו: בראשית ד, ד.
לבשהי' קרבן מנחה: ירושלמי מגילה פ"א הי"א.
לגתפלה שכנגד קרבנות: ברכות כו, ב.
לדבתשובת אמונת שמואל: להרב אהרן שמואל ב"ר ישראל קאידנובר, נדפס לפעם הראשונה בפפא"מ שנת תמ"ג. השאלה למה קורין תפלת מנחה מנחה, ומבאר.
להאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
לוולמת"ב: ת"ז בהקדמה.
לזכי ממך הכל: דה"א כט, יד.
לחוהכל הוא בזיו וההארה כו': בסה"מ תרכ"ז ע' נה יש הגה"ה לכאן.
לטהשתלשלות. השתלשלות: באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפה השתלשלות, האחד השתלשלות. ע"ש הגהות על קטע זה.
מויובן זה בעבודת ה': ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תשצא.
מאוחיי החיים של כל העולמות: באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסח וז"ל: ”(נ"ב לכאורה חיים חו"ב וחיי החיים כתר, וצ"ע, עכ"ה)", עכ"ל. בענין הצ"ע ראה גם אוה"ת כי תשא ע' א'תתסז.
מבלפי מזגה ותכונתה: באוה"ת דברים כרך ו שם וז"ל: ”(נ"ב ע' בד"ה שמאלו תחת לראשי בפ' כי תשא שזהו האהבה דבכל לבבך, עכ"ה)", עכ"ל.
מגכי אני ה' לא שניתי . . ולהתכלל באחד ממש: באוה"ת שם וז"ל: ”(נ"ב, והגם שצ"ל איך אפשר שהנפש תכלל בבחי' אני ה' לא שניתי שהוא אור א"ס שלמעלה מחיי החיים, מיהו במ"א בדרוש המילויים כתבתי [אולי הכוונה להנדפס באוה"ת-ענינים ע' רמ ואילך] שי"ל ע"ד ענין המילויים של השמות ועמ"ש בד"ה תקעו בחדש, דרוש השני פ"ב, וע' בסש"ב פי"ט הגם שתהי' אין ואפס כו' ע"ש, עכ"ה)", עכ"ל.
מדוהנה כתיב: ראה אוה"ת פ' בראשית יד, א.
מהפני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י. ראה תו"א לקמן צג, ג. לקו"ת שה"ש ט, ד. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' נ.
מוואעפ"כ למטה בעוה"ז . . חי' טמאה: ראה אוה"ת וירא צג, ב. וארא ע' קסד. נ"ך ע' תסו. כרך ב ע' א'נז. מובא באוה"ת ואתחנן ע' תו. סה"מ תרכ"ז ע' נ. וראה גם בלקו"ת שה"ש ט, ד.
מזכי אדרבה: באוה"ת פ' בראשית יד, א: כי הנה אדרבה.
ראה ביאור התירוץ בביאוה"ז לאדה"א כז, רע"ד. ובאוה"ת בלק ע' א'מז.
מחכמ"ש במ"א: לעיל בפ' תולדות ד"ה ראה ריח בני. וראה באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפו.
מטרם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.
נויעקב יו"ד עקב: נסמן לעיל כא, א.
קטע מכאן מובא באוה"ת פ' כי תצא ע' תתעא.
נאשיו"ד היא הארה מצומצמת: באוה"ת תבוא ע' תתרעב נוסף ”(ע"ד לעולם ילמד אדם לתלמידו בדרך קצרה, בבה"ז פ' אחרי דע"ט ע"ב)". ראה באוה"ת פ' ראה ע' תשפה.
נבדקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.
נגע"י צפור המדברת: בלקו"ת במדבר כ, א מביא זה וכמ"ש בלקו"א בשם המגיד נ"ע, וראה במ"מ לשם. המשל הזה מובא גם בלקו"ת שה"ש לז, א. וראה בד"ה אם בחקתי תרמ"ג ע' קלג.
קטע מכאן מובא בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רצד. תרכ"ט (הוצאת קה"ת תשנ"ב) ע' ג.
נדלב מלכים אין חקר: משלי כה, ג.
נהומי שאינו אוכל ג' ימים: בסה"מ תרכ"ט שם מביא מגמרא שבועות כה. ונדרים טו, א מענין שבועה שלא אישן ג' ימים.
נוח' חכמה ומזל הח' נוצר חסד: ”ואולי י"ל שבמ"ש אדה"ז ”מזל הח' נוצר חסד", מוסיף רמז בר"ת ד”מנחה", מזל נוצר חסד" (או מזל נוצר שהוא מזל הח')" — סה"ש תשמ"ח כרך ב ע' 521.
נזומזל הח' נוצר חסד: ראה זח"ג רפט, ד. ע"ח שער הכללים פ"ה. וראה גם לקמן מח, ד. סט, א. לקו"ת צו טו, ג. ובכ"מ.
נחאז אהפך אל עמים: צפני' ג, ט. באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקג מציין לכאן: גבי יעקב ועשו שהי' התגלות בחי' כתר.
נטדהע"ה אמר הודיעו בעמים עלילותיו: דה"א טז, ח. תהלים קה, א.
סהבו לה' משפחות עמים כו' ויאמרו הגוים כו': תהלים צו, ז-י. דה"א טז, כח. לא.
סאיעקב י' עקב: נסמן לעיל כא, א. ובאוה"ת תצא ע' תתעו מציין לכאן.
סבויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.
סגואתם קרויים אדם: יבמות סא, א. זח"א כ, ב. זח"ב כה, ב.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub