מראי מקומות הערות וציונים, חיי שרה, דף ט״ז

אלהבין ענין: נאמרה בשנת תקנ"ז, ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריז הערה 76. בכמה כת"י: שקלאוו וישלח תקנ"ז. בכת"י א': מברכין חשון תקנ"ז.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
אוה"ת בראשית כרך ד תשפה, ב. תתפה, א.
מאמר זה נזכר בלקו"ת ואתחנן ז, ב. שה"ש יח, ג. כב, ב.
באוה"ת ויחי שסו, א מציין ”בתו"א פ' חיי ענין ג"ע שבו גילוי הזיו בבחי' השגת המהות, משא"כ בעולמות בי"ע הרי עולם ל' העלם" ע"ש.
לכללות מאמר זה ראה בסה"מ תרכ"ח ע' נ ואילך. סה"מ תרל"ד ע' נט. סה"מ תרמ"ג ע' כ ואילך. ד"ה לך לך תרנ"ד ע' נ ואילך. ד"ה וטהר לבנו עזר"ת ע' כו. ד"ה ואברהם זקן תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 315 ובסה"מ מלוקט ח"א ע' רפט). פלח הרמון בראשית קטו, ג.

ביפה שעה אחת: אבות ד, יז.

גשמהם נעשו לבושין לנשמה: ראה אגה"ק סי' כט. אוה"ת בראשית כרך ד תשפז, א. סה"מ תש"א ד"ה זכרנו לחיים ע' 153.

דכמאמר הזהר ע"פ ואברהם זקן: ח"א רכד, א. וראה שם קכט, א הלשון ”יומין עילאין". וראה לקמן כ, ד. מו, ג. עה, ד. עט, ב. פב, א. לקו"ת שלח לח, ד. נא, ג. יוהכ"פ סט, א. שמע"צ פז, סע"ב. שה"ש טז, ג.

הדהנה ענין זיו השכינה . . השגת מהות: ראה באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקל, א. וראה גם באוה"ת דברים כרך ו ד"ה למען תירא ע' ב'רל, שכאן משמע שאפילו בעולם הבריאה אינו מושג המהות רק המציאות כ"א בג"ע מושג המהות, שלכאורה זה סותר למ"ש בלקו"ת פ' ואתחנן י, ב אופן התהוות בי"ע מבחי' מל'.
נזכר באוה"ת זכור ע' א'תשע.

וואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

זהתפשטות חיות . . אינו מושג ונראה: ”ע' בלקו"ת ד"ה ע"כ יאמרו המושלים אשר הנשמה אינו נראה" — הג"ה בתו"א על הגיליון.

חוהנה התפעלות החיות באברים: ”ע' לקו"ת ד"ה ונקדשתי סעי' א פי' תיבת התפעלות" הג"ה בגיליון תו"א.

טכדור השמים: בבוך תקצ"ה: כדור השמש.

ימ"מ החיות עצמו אינו בגדר מקום וגבול: ”ע' בתחלת ביאור שוש אשיש בלקו"ת" הג"ה בגיליון התו"א.

יאמכה"כ: ישעי' ו, ג.

יבשהוא רק זיו והתפשטות הארה בלבד: ”הנמשכת מאוא"ס ומתלבשת תוך כל העולמות להוותם ולהחיותם מאין ליש" — ד"ה עטרת תפארת תרמ"ז ע' לה.
מענין זיו השכינה — בלקו"ת האזינו עח, א מציין לכאן.

יגאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד. ”ואני הוא בחי' א"ס עצומ"ה שאינו נתפס בתוך מדה וגבול" — סה"מ תרמ"ז ע' לה.

ידשו"ה והענין — כנ"ל: ”כנזכר לקמן" — הג"ה בגיליון התו"א.

טובמקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 40. תש"ד ע' 210 בדיוק גי' זו. ראה לקמן לא, ד. ס, א.

טזשלגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

יזולתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.

יחאבל ענין עוה"ב . . בבחי' גילוי: ראה באוה"ת פ' ויצא כרך ד תשפח, א.

יטועתה צ"ל: קטע מכאן בסה"מ תרל"ד ע' נט.

כאיך תוכל הנשמה . . להשיג מהות ועצמות אלקות: ראה בסה"מ תרכ"ח ע' נד. סה"מ תרל"ד ע' נט.

כאכו' וא"כ איך תוכל להשיג מהות ועצמות אלקות: ”בכ"י מצאתי כו' לכן תוכל להיות בבחי' שכר ועונש שתוכל לעשות היפך הרצון כמ"ש נפש כי תחטא, וע' בלקו"ת ביאור שבתותי אות ב' וא"כ". הג"ה בגיליון תו"א מחסיד.

כבויבא משה בתוך הענן: שמות כד, יח. לקמן לג, א. בלקו"ת ויקרא ז, א. שמע"צ פז, ב. שה"ש מט, א מציין לכאן.
ראה אגה"ק סי' כט.

כגלחם אבירים . . כמו המלאכים: תהלים עח, כה. עפמ"ש בס' התמונה הובא בילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך עד, ג. ראה יומא עו, א (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"א ע' 154). בלקו"ש ח"ד ע' 1037 שוה"ג להערה 19 כ' וז"ל: במ"ש בדא"ח במקום א' שמשה רבינו ע"ה הי' ניזון ממזון רוחני, ובמקום שני מלחם אבירים לא ניזון, ה"ה מותיב לה והוא מפרק לה במכתבו, שבכל אחד מהנ"ל מבאר דיעה אחת אשר בש"ס (יומא עה, ב). ויותר נכון (כי בש"ס משמע דלרע"ק אכל איש — קאי על כל בנ"י) עפ"י הדיעה אשר בשמו"ר פמ"ז ה, ז שאלו ואלו דא"ח. ועואפ"ל לתווך בין הדעות — שנפק"מ במשה עצמו בין כשלומד מן הקב"ה או כששונה לעצמו, שאז הוא במדרי' מלאך, ודו"ק בתו"א ולקו"ת עכ"ל.
ראה לקמן עד, א. פט, א. קיג, ג. וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 19 ובהערה *36.

כדעוסק בתורה ובמצות נעשה לנשמתו לבושים: ראה בד"ה ואברהם זקן תשל"ז (נדפס בסה"מ מלוקט כרך ד ע' נה) הערה 27 שכ"ה גם בתו"א פ' משפטים עט, סע"ג. ובכ"מ. שבדרך כלל תורה ומצות הם בחי' לבושים אבל בפרטיות רק המצות הם לבושים (”ימים"), משא"כ התורה הו"ע ”זקן" ע"ש.
לקמן לג, א. מציין לכאן. וראה לקו"ת שלח לח, ד.

כהואורייתא וקוב"ה כולא חד: נסמן לקמן נז, ג.

כואורייתא מח"ע נפקת: זח"ב פה, א. וראה שם קכא, ב.

כזהקב"ה יושב ושונה כנגדו: ראה תדב"א רבה רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלה.

כחה' צלך: תהלים קכא, ה.

כטאני ה' אלקיכם: במדבר טו, מא.

לואפי' רשע גמור הוא ממשיך בנפשו האלקית: ”ראה פרדס שער הנשמות סוף פרק יא" הג"ה בגיליון תו"א.

לאולרשע אמר אלקים: תהלים נ, טז.

לבהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

לגנעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א מ"ז. וראה לעיל א, ב ובמ"מ לשם.

לדארץ נבראת תחלה: חגיגה יב, א.

להלשון אדמו"ר נ"ע בעצמו: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בלקו"ש חכ"א ע' 429 העיר בענין שינוי סגנון ותוכן כאן לסגנון התניא.
לקמן במפתח ענינים לכ"ק אדמו"ר זי"ע ערך ”לבוש" — ע"י תומ"צ, תפלה, ענינם ע"פ קבלה". באג"ק לכ"ק אדמו"ר זי"ע כרך ב ע' קב מציין שמאמר זה תוכנו ”קבלה".
להבין מה שנתבאר כאן — ראה מאמר כ"ק הצ"צ נדפס לקמן קלט, ג.

לופ' ויחי: זח"א רכד, א.

לזהנק' חשמל: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'ר.

לחוכמו הלחם . . בכוונות עיוה"כ: ראה אוה"ת פ' מטות בתחלתו.

לטכמ"ש בזוהר פקודי: ראה אוה"ת במדבר ע' צא ע"ש.

מבזוהר ויחי: ראה לקמן קלט, ג.

מאגעה"ע הוא מבריאה: בלקו"ת שה"ש ד"ה כי כאשר השמים מח, ד מציין לכאן. ראה אוה"ת תצוה ע' א'תשסט ובכרך ז ע' ב'תשעב. אוה"ת דברים כרך ו בד"ה למען תירא.

מבוהנה געה"ע הוא מבריאה . . ושרשן ממו"ס דא"א: מובא באוה"ת פ' חקת ע' תשפג ושם מציין לקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח.

מגיפה שעה אחת: אבות ד, יז.

מדובחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.

מהאשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.

מוובגלגולים פ"ב: ראה לקו"ת במדבר ב, ב שכ"ה גם בהרמ"ז ר"פ משפטים. (בלקו"ת שם מציין לפרק עשרים).

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org