מראי מקומות הערות וציונים, משפטים, דף ע״ח

אשצירוף בשר של לה"ק: ראה בשיחת ש"פ משפטים תשמ"ט הערה 121: ”שרבינו הזקן נקט דוגמא מ”בשר" דוקא . . ולכאורה אי"ז נוגע לתוכן הענין המבואר . . ע"ד החילוק שבין לה"ק לשאר הלשונות — לרמז שבירור התחתון (ע' לשון) הוא באופן שחודר אפילו ב”בשר" עכ"ל.

בבפרדס שער האותיות ובשל"ה: פ"א. בשל"ה בתחלתו בחלק בית נאמן, בטעם שנקרא לשון הקדש. ראה אוה"ת וארא ע' קצח.

גר"ע הי' דורש על כל קוץ: מנחות כט, ב. ראה לעיל ו, ג. לקו"ת האזינו עג, ב.

דשו"ה רואים — להתעלות: בגוכתי"ק נוסף: עפ"י תנאי' הנ"ל שיהי' העסק במו"מ בקרירות וכפי הכרחי: וע"י מס"נ.

הגליף גליפו בטה"ע: זח"א טו, א. וראה בד"ה על שלשה דברים תרנ"א.

וועמ"ש במ"א בפי' השמים כסאי: ראה לעיל א, ב.

זמן המים משיתיהו: שמות ב, י.

חתורה צוה לנו משה: דברים לג, ד.

טונגש אל ה': יתרו כ, יח.

ידודי שלח ידו: שיר השירים ה, ד.

יאביאור ע"פ ותחת רגליו: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' ע עם הגהות הצ"צ.

יבשמל' דאצי' נעשה כתר לבריאה: ע"ח שער מו פ"ב. פ"ה. פ"ו. ועוד.

יגנה"י לבר מגופא: זח"א כא, ב.

ידבשתים יעופף: ישעי' ו, ב.

טווכמ"ש בזוהר פ' משפטים . . רישא דמלכא אתתקן בחו"ג: ”פי' איתתקן בבחי' גילוי אורות בכלים שהרי בידי' מתגלה הכל בבחי' פעולה והמשכה ממש מאין ליש" — סה"מ תקס"ח ע' עא.

טזברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.

יזמשא"כ בחי' נצח . . ונק' בחי' רגלים לבר מן גופא: ”כלומר מפני שנבדל יותר מן בחי' הארת המוחין שבראש נק' לבר מגופא" — סה"מ תקס"ח ע' עא.

יחנה"י דא"ק מסתיימין בעשי': לכאורה תמוה דהלא ידוע שיש פרסאות המפסקת — ראה בד"ה והי' אמונת עתיך תרנ"ב שבחי' א"ק להיותו בחי' אור כללי שממנו נמשך התהוות העשי' כמו האצי' ולזאת הוא נמשך בעולם העשי' ג"כ להוותו. ע"ש בארוכה.
בסה"מ תקס"ח ע' עב מציין הצ"צ ”עמ"ש בענין רגלי א"ק באג"ה בד"ה איהו וחיוהי גבי ואין זה אלא משום דרגלי א"ק מסתיימים בתחתית העשי' ותחת רגליו מאיר אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בלי הפסק רב ביניהם רק עיגולי א"ק לבדו" עכ"ל. ומשם יש להעיר להדרוש דכאן בענין ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". ראה גם אוה"ת ענינים ע' פט. סה"מ תרל"ח ע' תעח בהנחת כ"ק מהורש"ב.

יטוהפרצופים . . אנא אמלוך: ראה באוה"ת בראשית כרך ו תתרלה, ב בהביאור לד"ה השמים כסאי סעי' ד. לקו"ת לג"פ שם ח, ב. [ובסה"מ תרל"ח ע' רסו] שבמ"א מבואר שנה"י דא"א מתלבשים בבי"ע. ע"ש. ובאוה"ת בלק ע' תתקעג.

כענין א"ק הוא בחי' מחשבה אנא אמלוך: ראה ס' הערכים-חב"ד ערך אדם קדמון. וש"נ. אוה"ת ענינים ע' פז.

כאבד"ה למנצח על השמינית: בסידור שער המילה. וראה בלקו"ת פ' תזריע.

כבוהכלים בלתי בע"ג: ראה אגה"ק סי' כ. אוה"ת ענינים ע' רסג ואילך. ובד"ה והי' אמונת עתיך תרנ"ב בענין כלים דאצי'.

כגמשה שהי' מבחי' אצילות: ראה לקו"ש ח"ט ע' 204. וראה שם הערה 7.

כדיחזקאל לא ראה אלא בבריאה: ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט פ"ב. ובכ"מ מובא: יחזקאל ביצירה.

כההנה ידוע דמ"ה מברר וב"ן מתברר: בתקס"ח ע' עד מציין שכ"ה בע"ח בכמה דוכתי. באוה"ת בשלח ע' תרכה מציין ”(ע' בהביאור ע"פ מי מנה)".

כומ"ה . . הבטול בעצם . . וב"ן . . ביטול היש: באוה"ת בשלח ע' תרכה: ”(וע' מזה בסדור בדרוש בהמ"ז בענין ברכה והודאה)".
ענין שם מ"ה — מבואר בדא"ח בכ"מ שם מ"ה הוא בחכמה שעל שם זה נקרא חכמה כח מ"ה, וענין בחי' מ"ה הוא בחי' הביטול לאלקות שזה בא מצד החכמה שהוא בחי' מהות הביטול — ד"ה דרש ר' לוי בר סיסי תרל"א.

כזב"ן הוא בחי' ביטול היש: דהיינו מה שהוא יש ודבר מ"מ יתבטל לאין המהווה אותו — ד"ה דרש ר' לוי בר סיסי תרל"א.

כחומחנה מיכאל אהבה . . להיות ביטול בעצם: באוה"ת בשלח ע' תרכה: ”(ר"ל זהו בירור ב"ן וע' בד"ה ואלה שמות בענין מיכאל עומד ומקריב נשמות הצדיקים)".
בלקו"ת מטות פב, ג. מציין לכאן בענין אותיות דמ"ה וב"ן.

כטדבר המביאן לידי גילוי . . הוא בחי' האותיות: בהכרח שיהי' בו איזה כלי שיאחז בו האור והוא בחי' אותיות שבשכל שהם הנק' כלי שבהם מלובש האור — ד"ה דרש ר' לוי בר סיסי תרל"א.

לאותיות שם מ"ה נק' אבנים: בסה"מ תקס"ח ע' עה מציין לזח"ב קפז, ב. וראה ביאוה"ז לאדה"א נב, ד ואילך. וביאוה"ז להצ"צ ע' ערה ואילך.

לאאב"ן א' ב"ן: ראה מאו"א א, ד.

לבכי כארבע רוחות השמים פרשתי: זכרי' ב, י.

לגולא גלו ישראל: פסחים פז, ב. ראה תו"ח ר"פ חיי שרה. ביאוה"ז לאדה"א קלה, ד ואילך.

לדוכמו שמצינו בתנאים ואמוראים שדברו בגמרא בלשון ארמי: נת' בארוכה בשיחת ש"פ וישב תשמ"ח.
באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקה ”בא"י היו מדברים בלה"ק ובבבל בלשון ארמי'". וראה שם ע' תתקד שתרגום שהוא לשון ארמי הוא בק"נ, לכן קדוש הוא משאר לשונות של עו"ג.
בסה"מ תקס"ח ע' עו ”דברו בלשון ערבי ובלשון ארמי".

להשהוא ענין העלאת הלע"ז ללשון הקודש: ראה אגה"ק סי' כה (קמא, א). לקו"ת שה"ש יג, ד. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקד ואילך. ובשיחת ש"פ וישב שם.

לואמרו הבה נלבנה: בס' החקירה עא, א ”ואדמ"ו נ"ע פי' . . שזה הי' התיקון ע"י בחומר ובלבנים כו' ועי"ז נעשה בחי' לבנת הספיר". ע"ש.

לזלבנת הספיר אותיות של שם ב"ן . . ועצם השמים . . שם מ"ה: באוה"ת משפטים כרך ז ע' ב'תשלז מוסיף ע"ז ”(שהוא הביטול בעצם ולא ביטול היש ולכן נק' עצם השמים, ועמ"ש ע"פ זאת הפעם עצם מעצמי ובד"ה ויקחו לכם איש יעו"ש)". ועיין בביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' עג. ובאוה"ת חיי שרה קח, א, שמציין שצ"ע מכאן למ"ש בלקו"ת פ' בחוקותי מז, ג ”דבקשת משה הראני נא את כבודך פי' שיראה א"ס שלא בבחי' כלי והשיבו כי לא יראני כו' . . ואם ע"י הכלי רואי' עצם האור א"כ הרי הראה". ע"ש. ובס' החקירה עא, א מציין לכאן ”פי' דכעצם השמים הוא בחי' עליונה יותר מבחי' לבנת הספיר, ולדבריו י"ל דבחי' שמים אלו זהו ענין השמים כסאי". ע"ש.

לחועצם השמים הוא בחי' אותיות של שם מ"ה: בלקו"ת ויקרא נג, ב ”ועמ"ש בת"א פ' משפטים בפי' כעצם השמים לטהר שהם אותיות דתשב"כ ששרשם מטהירו עילאה כו'".

לטלפי פי' עמק המלך: עמק המלך שער א' שמבחי' הרשימו שנשאר אחר הצמצום ומקום פנוי נתהוו בחי' אותיות רל"א שערים פנים ואחור שנתגלה בטהירו עילאה.
בסה"מ תקס"ח ע' עח ”כי הורמנא דמלכא הוא בחי' רצון הפשוט הנק' רעוא דכל רעוין והוא בחי' מחשבה הקדומה דא"ק ושם גליף גליפו בחי' חקיקה תוך חקיקה דהיינו רק בחי' הארה דהארה להמשיך מבחי' טהירו עילאה כו' א"כ בחי' טהירו עילאה למעלה מבחי' א"ק" ע"ש. ראה ד"ה ציון במשפט תרס"ב ע' שסא. הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע לד"ה החלצו תרנ"ט פכ"ז.

מכמ"ש בזהר: ח"א טו, א. באוה"ת משפטים ע' ב'תשלז מציין ”ועמ"ש מענין גליף גליפו בטהירו עילאה בלקו"ת בביאור ע"פ זאת חוקת התורה".

מאולפי קבלת מהרח"ו: ראה ספר הערכים-חב"ד ערך אדם קדמון.
ראי' זו מקבלת מהרח"ו לא מובא בסה"מ תקס"ח.

מבלפי שנעוץ סופן בתחלתן: באוה"ת שם ע' ב'תשל"ז ”ר"ל שלכן ע"י עסק תושב"כ ותושבע"פ למטה שהם אותיות דמ"ה ואותיות דב"ן עי"ז נכללו הבירורים עד בחי' טהירו עילאה לפי שנעוץ סופן בתחלתן כו'". וראה באוה"ת ענינים ע' צ.

מגואל אצילי . . נדב ואביהוא: תרגום יונתן ב"ע. ראה זח"ב קכו, ב.

מדוע' זקנים: ראה רש"י ורמב"ן כאן.

מהומאצילי' קראתיך: ישעי' מא, ט.

מולא שלח ידו שלא זכו להשיג: ראה תרגום יונתן ב"ע ”איקר שכינתא".

מזכמ"ש בזהר: פ' משפטים קכב, א. ראה במאמרי אדה"ז תקס"ח ע' עא.

מחויחזו לשון תרגום: ראה לקו"ת ואתחנן ז, א. שער האמונה פכ"ה. ועוד. וראה זח"א (ס"ת) פח, סע"ב. לקו"ש חט"ז ע' 209.
במאמרי אדה"ז תקס"ח ע' עט מבאר הקושיא ”מה שאמר ויחזו בלשון תרגום [הוספת הצ"צ] ולא אמר וראו".
לסעיף זה — ראה באוה"ת פ' פינחס ע' א'עב ואילך.

מטכי שמש ומגן ה' אלקים: תהלים פד, יב.

נולע"ל מוציא חמה מנרתקה: זח"ג יז, א. נדרים ח, ב. ב"ר ו, י.

נאוכמ"ש בזהר ע"פ אני ישנה: זח"ג צה, א.

נברפ"ג דעירובין והמים כו': שם: והמים והמלח אינם מהמזונות אבל הם מוליכין המזון. וראה סה"מ תר"ל ע' יז. סה"מ תרנ"ה ע' לג.

נגלחם לא אכל ומים לא שתה: שמות לד, כד.

נדשהיה ניזון מבחי' אכילה ושתיה שבאצילות: מובא באוה"ת פ' פינחס ע' א'עג ומוסיף: ”והיינו כמ"ש במד"ר פ' כי תשא פמ"ז לחם לא אכל אבל לחמה של תורה אכל, מים לא שתה אבל מימיה של תורה שתה". וכ"ה באוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקפו.

נהאכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.

נוויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

נזתלת כליל גו תלת: ראה זח"ב נ, א.

נחלכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

נטועשו להם ציצית: במדבר טו, לח.

סשפכי כמים לבך: איכה ב, יט.

סאוע' בזהר ויקרא (דף ד' ע"א): ראה אוה"ת פ' פינחס ע' א'עג.

סבלא תהי' משכלה: המאמר נאמר בשבת משפטים ש"מ אדר תקנ"ז — ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריח.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות באוה"ת משפטים ע' א'רמח. א'רסב. ב'תשכט. ב'תשלב.
המאמר נזכר בלקו"ת במדבר ו, ג. אוה"ת פנחס ע' א'רא בענין השמים מספרים.

סגלא תהי' משכלה: שמות כג, כו.

סדיש למעלה בחי' ארץ החיים: באוה"ת נ"ך כרך א ע' תיד מוסיף ”שהיא מל' דאצי' . . כי ג' דברים נקראים חיים".

סהוחי בהם חיים אמיתיים: ראה לקו"ת תצא מ, ג. שה"ש ב, א. באוה"ת מג"א ע' ע' מא ואילך בפי' הפסוק. ובאוה"ת אחרי ע' עט. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תשכט.

סואם לא יהי' צמח האדמה ח"ו: באוה"ת שמות שם ע' ב'תשכט מציין ”וכמ"ש במד"ר פ' אחרי ר"פ כב ע"פ מלך לשדה נעבד אפילו הוא מלך ושליט מסוף העולם עד סופו לשדה נעבד עבדת ארעא או לא עבדת ארעא ולא כלום". ע"ש.

סזארץ החיים העליונה: בלקו"ת פינחס עט, ב מציין לכאן.

סחבארצות החיים: תהלים קטז, ט.

סט(ומ"ש . . במחשבה): בבוך 2061 נכתב בלא מוסגר. באוה"ת שם: עכ"ל הרי"ל.

עאין כח צמיחתה מצד עצמה: ראה אגה"ק סי' כ (קלב, א). ובלקו"ת פינחס עט, סע"ב.

עאכך החיים הרוחניים: מובא באוה"ת פ' שמות ע' פז.

עבאור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

עגועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

עדואינו שם התואר . . ורשע לא קאמר: בבוך 1174 נכתב זה בתוך סוגריים.

עהמדרגת צדיק אמיתי שנתבאר במ"א: באוה"ת משפטים ע' א'רנב: ”שנתבאר בלק"א". פ"א.

עוצדיק ורשע לא קאמר: ברכות ז, א. וראה בליקוט פי' — חיטריק לתניא פרק א.

עזזרוע בארץ החיים לצדיק: באוה"ת ע' ב'תשל (הנדפס מגוכתי"ק הצ"צ): ”זרוע בארץ לצדיק".

עחפי' להיות צדיק ומקושר בה' לדבקה בו: באוה"ת ע' ב'תשל: ”פי' לצדיק י"ל שזריעה אה"ר זו נמשך בארץ העליונה ע"י יוסף הצדיק ומשם נמשך לנפש האדם". ע"ש.

עטועבדתם את הוי' אלקיכם: שמות כג, כה.

פואם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

פאאלא הענין . . גילוי אלקותו ית' ממש: ראה אוה"ת שמות כרך ו ע' א'רלב.

פבואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org