מראי מקומות הערות וציונים, כי תשא, דף פ״ו

אקרוב ה' לכל קוראיו: תהלים קמה, יח.

בושפת אמת תכון לעד . . ועד ארגיעה: משלי יב, יט. ראה לקו"ת בהר מ, א. מאמרי אדה"ז תקס"ו ח"ב ע' תרמה.
ארגיעה יש בו ב' פי' האחד לשון בקוע או מחץ כמו רוגע הים ויהמו רגליו, ישעי' נ"א טו, פרש"י לשון עורי רגע באיוב סי' ז' ה', והתרגום פי' דנזיף בימא, וגבי עורי רגע פרש"י נקמט, ובמ"צ פי' נתבקע כמו רגעי ארץ תלים סי' ל"ה, ועד"ז פי' ועד ארגיעה לשון שקע ונזוף בו ויתכסי'. — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקצו.

גוהנה בחי' ראי' חושיית: קטע מכאן נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקיט.

דוה' עליהם יראה ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד. נתבאר באוה"ת כי תשא ע' א'תתנח.

השממתינים לומ' קדוש עד שישראל אומרים למטה: חולין צא, ב.

ואך הנה המלאכים: ראה לעיל ג, א גבי והנה נודע עבודת המלאכים.

זשהם אינם תופסים . . הדיבור והפעולה למטה: נעתק באוה"ת יתרו ע' תשמח עם הגהות. ובע' תשסג.

חותקרא שם ה': בראשית טז, יג. באוה"ת יתרו ע' תשמח יש הג"ה: (הג"ה, וכ"מ במד"ר פ' בראשית פ"ך דכ"ג ע"ב והכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה, רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם ר' אידי אמר ע"י מלאך, וכ"ה עוד במד"ר פ' לך לך ס"פ מ"ה דנ"א ע"א ובפ' וירא ס"פ מ"ח ובפ' תולדות פס"ג דר"ט ע"ד, עכ"ה).
בארוכה בלקו"ת במדבר יא, א. אגה"ק סי' כה.

טוהוא המלאך שדיבר עמה: ראה ב"ר פ"כ. ראה בסה"מ תרס"ח ע' קעח שכ' שלפ"ז מה שהמלאכים נק' אלקים הוא ע"ש אלקים דהיינו בחי' החיות האלקי שבהם שזהו כל מציאותם כו'. ע"ש.

יויאמר שוב אשוב אליך: בראשית יח, י.

יאכאלו אמר הקב"ה בכבודו ובעצמו: באוה"ת יתרו ע' תשמח יש הג"ה: ”(כ"כ רש"י שם וז"ל לא בישרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום אמר לו כן כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה, בפ' לך לך י"ז יו"ד, והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אף כאן בשליחותו של מקום אמר לו כן, מד"ר)".

יבחיות אלקות המדבר בהם . . והפעולה למטה: באוה"ת יתרו שם יש הג"ה. ”ולכאורה צ"ע בזה ממ"ש בת"א פ' בראשית בהביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים ושם דף ה' עמוד ד' [=ג, א], גבי והנה נודע עבודת המלאכים כו' איהו וגרמוהי חד, משא"כ עולמות בי"ע כו' עכ"ל. וממ"ש בפ' בא בד"ה בעצם היום הזה ושם ד"ק ע"א [=ס, ב] משא"כ בבי"ע אין הגילוי כלל בהכלים כו', ועיין מענין המלאכים בסידור שער הק"ש בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לתפלה, ולפ"ז הוא ע"ד שאמר משה ונתתי עשב שהקשו ע"ז דהל"ל ונתן ה' אלא היינו משום ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ועיין מזה בלק"ת פ' ואתחנן סד"ה ואהבת את.
קיצור. בת"א פ' תשא פי' מה שהמלאך נק' בשם אלקים זהו מפני גודל ביטולו אליו ית' ואינו תופס מקום נגד חיות אלקות המדבר בהם ואינם רק מעבר שעל ידיהם יומשך הדיבור והפעולה למטה". ע"כ. וראה שם ע' תשסג.
בביאוה"ז להצ"צ — כרך ב ע' תתקנו מציין וז"ל ”וצ"ע בת"א פ' תשא בד"ה שמאלו תחת לראשי דף קמ"ג ע"ב במ"ש בענין המלאכים שאין תופסים מקום נגד חיות האלקות המדבר בהם, וצ"ל בשעה שהמלאך הוא שליח מהקב"ה אז מתעלה ע"ד איהו וגרמוהי חד כמ"ש בת"א פ' בא בפי' הוי' צבאות בד"ה בעצם היום הזה, משא"כ בשעה שאינו שליח, וכן נת' החילוק באגה"ק קרוב לסופו". עכ"ל. והוא בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנט, א). וראה באוה"ת יתרו ע' תשסג. ובפ' תשא ע' א'תתעד ”ולכאורה קשה דהא דוקא באצי' איהו וגרמוהי חד דהיינו שגם הכלים הם אלקות ממש משא"כ עולמות בי"ע הוא בבחי' פירוד טורי דפרודא". ע"ש. ובאוה"ת יתרו ע' תשמח ”ולכאורה צ"ע בזה ממ"ש בתו"א פ' בראשית בהביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים . . גבי והנה נודע עבודת המלאכים כו' איהו וגרמוהי חד. משא"כ עולמות בי"ע כו' עכ"ל. וממ"ש בפ' בא בד"ה בעצם היום הזה ושם . . משא"כ בבי"ע אין הגילוי כלל בהכלים כו', ועיין מענין המלאכים בסידור שער הק"ש בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לתפלה". ע"ש.
ראה באוה"ת עקב ע' תקצו. תקצט.

יגוקרא זה אל זה ואמר קדוש: ישעי' ו, ג.

ידוהנה הארה והמשכה . . כך הנה הארה והמשכה .ֿ. והיא בחי' רגל לעיקר האור של מעלה: באוה"ת פ' שמות ע' לו מציין לכאן.

טובנים אתם לה' אלקיכם: דברים יד, א.

טזוברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.

יזקרוב ה' לנשברי לב: תהלים לד, יט.

יחזבחי אלקים רוח נשברה: תהלים נא, יט.

יטגדולה תשובה: יומא פו, ב.

כויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

כאהיוצר יחד לבם: תהלים לג, טו.

כבוזו היא עבודת ניצוץ הנשמה: בלקו"ת ויקרא ג, ד. מציין לכאן.

כגופרעה הקריב . . שהקריב את לבם של ישראל: שמות יד, י. תנחומא שם.

כדוהנה טוב זה מלאך החיים: ב"ר ט, ט. ילקוט שמעוני בראשית רמז טז. זח"א יד, א. זח"ב סח, ב. ועוד. ראה גם לעיל ט, א. סט, ד. לקו"ת בחוקותי מז, ג בשם מדרש. וראה שם נשא כח, ג.

כהשע"י בחי' שמאל דוחה . . ומתנשא בבחי' עבודת הראש: באוה"ת פ' בשלח ע' תסג כתב ע"ז וז"ל: ”ויש לפרש גם כן להפך שעל ידי הרמת ראש שהוא ענין ההתבוננות במוחו ותבונתו אחדות ה' עי"ז אח"כ יהי' משפיל א"ע ע"ד לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר וזהו השמאל דוחה". עכ"ל, ע"ש.

כוהנזכר בלקו"א: פרק נ.

כזפ' ראשונה קדש . . רמז לחכמה: ראה לעיל כו, ב.

כחוהר סיני . . שירדה שנאה להעכו"ם: שבת פט, ב.

כטמימינו אש דת למו: דברים לג, ב.

לכהמס דונג מפני אש: תהלים סח, ג.

לאצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד. נסמן לעיל א, ב.

לביאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

לגונתנו איש כפר נפשו: שמות ל, יב.

לדע"פ שאו את ראש כו' לגלגלתם: זה הוספה מכ"ק הצ"צ, ובבוך 1824 ליתא. ראה לקו"ת במדבר א, ב.

להזה יתנו: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות באוה"ת ע' א'תתקיט. ביאור שם ע' א'תתקכח.

לוזה יתנו כל העובר על הפקודים: שמות ל, יג.

לזנודע בשערים בעלה: משלי לא, כג.

לחולכל חד לפום שיעורא דילי': בתניא בהקדמה מציין זח"א קג, ב. ראה שם קכט, ב. וראה לקו"ת מסעי פה, ב.

לטשהם ד' שערים . . כנגד ד' אותיות הוי"ה ב"ה: מובא באוה"ת פ' שופטים ע' תתכח ”שבהן ועל ידן נודע קוב"ה לישראל", ושם מבאר מה שאהוי"ר נקרא שערים ע"ש.

משמע ישראל: דברים ו, ד.

מאאחד לשון צווי: באוה"ת פ' שופטים ע' תתכז מוסיף כ"ק אדמו"ר הצ"צ וז"ל ”והיינו האהבה הבאה ע"י נש"ב לפום מה דמשער בליבי', והב' לשון עתיד שתבא האהבה ממילא הוא אה"ר. . .".

מבשתבא האהבה ממילא: ראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' שצג. ובספר הערכים-חב"ד ערך אהבת ה' בהערה 489 שמציין מאוה"ת ויחי כרך ב שסו, א שהאהבה שבכאן היא אה"ר המסותרת ע"ש.

מגואף שנראה לנו העולמות ליש הוא שקר גמור: ”אך ע"פ השכל קשה ליישבו שהרי נראה מציאות העולם יש ונפרד והאיך יתיישב שהוא שקר גמור. ועוד אם נאמר שכוונתו שאין שום מציאות כלל, א"כ מהו שכתב בראשית ברא הלא לא נברא כלל כ"א שנדמה לנו וה"ה כמיותר בתורה ח"ו" — סה"מ תרל"ב ע' ערה ע'ש בארוכה. סה"מ תרצ"ז ע' 227.

מדכידוע כי שמש ומגן כו': ראה תניא ח"ב פ"ד.

מהבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

מוומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

מזועמ"ש ע"פ כאשר דברת לאמר בפ' שלח: לקו"ת שלח לט, ג ואילך.

מחדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

מטוזהו כל העושה מצוה אחת כהלכתה: אולי הכוונה לסוטה ג, ב ”כל העושה מצוה אחת בעוה"ז, מקדמתו והולכת לפניו בעולם הבא".

נודבר זה חובה על כל אדם: ראה אגה"ק סי' יח (קכו, ב) והשנית היא. נזכר בלקו"ת שה"ש יט, א.

נאלשון סחור סחור: ע"ז יז, א.

נבארבע מאות שקל כסף בחי' ד' מאות עלמין דכסופין: בראשית כג, טו. זח"א (תוספתא) קכג, ב.

נגלפקודיהם לשון וה' פקד את שרה: באוה"ת ע' א'תתקכו: לפקודיהם בחי' עלמין (צ"ל עלמין דכסופין) לשון וה' פקד את שרה.

נדוה' פקד את שרה: בראשית כא, א.

נהונתנו איש כפר נפשו: שמות ל, יב.

נוושם פ"ב: בלקו"ת שם מג, א.

נזתחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

נחעבדו את ה' בשמחה: תהלים ק, ב.

נטשמחו צדיקים בה': תהלים צז, יב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org