מראי מקומות הערות וציונים, יתרו, דף ע״ד

אולהבין זה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תרלז, ועוד ביאור שם ע' תרנז ורשום ”ביאור לתורה דחג השבועות הנ"ל שבת פ' שלח לך". קטע מובא באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רחצ. בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קסז מיוסד על מאמר זה.

באחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

גכי על כל מוצא פי הוי"ה: דברים ח, ג.

דפי — כמ"ש במ"א: ראה לעיל סה, ד. לקו"ת עקב יד, א. מטות פא, ב. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תשנג ואילך.

הכמ"ש באור ענין זה במ"א: ראה לעיל טו, ג-ד. סה, ד. בהמשך מים רבים תרל"ו שם נמצא במקומו: ולא מפני תאוות לבו וצרכי תענוגי גופו הגשמי: מ"מ.

ובלא המאכל: בסה"מ תרל"ו נוסף: היינו אם לא היה מצטרך לו כלל.

זלא אכל איש זה משה: וכ"ה בלקו"ת במדבר ז, ב. ראה לעיל טז, א. ובהנסמן שם מלקוטי שיחות ח"ד ע' 1037. וראה לקמן פט, א.

חתנה הודך על השמים: תהלים ח, ב.

טולא היו יכולין לקבל הארת אוא"ס ב"ה: בהמשך מים רבים תרל"ו בסוף פרק קסז נמצא קיצור להמבואר מתחילת הקטע: קיצור. בכדי להבין למה נתלבשו המצות בדצ"ח גשמי', יבאר איך כי שורש דצ"ח הם הגבה מאד נעלה ממדבר, ועכ"ז נפל בשב"כ ונתגשם תחת ממשלת ק"נ, ולכן לא אכל משה בהר אפי' מן שהוא לחם שמה"ש ניזונים, לפי שהיה צריך לקבל תורה שגבוה ממה"ש שביקשו ולא ניתן להם התורה, ולכן גם בימי האבות לא נזדכך דצ"ח שיהיו כלים להשראת עצמיות אוא"ס, ע"כ.

ישמצרים הוא כור הברזל: ”כמ"ש (ירמי' יא, ד) ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל" — ד"ה הבאים ישרש תשמ"ח (סה"מ מלוקט ח"ד ע' קכז) הערה 20. וראה לקמן קיח, ב.

יאבהמשך תרל"ו שם נוסף: כמ"ש בפ' ואתחנן ד, כ ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים.

יבמצרף לכסף וכור לזהב: משלי יז, ג.

יגהגו סיגים מכסף: משלי כה, ד.

ידהמפריד הסיגים: ראה אגה"ק סי' יב.

טוויתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, י.

טזחצי אכלה וגו' חיצי כלים: דברים לב, כג. סוטה ט, א.

יזחיצי כלים: בהמשך תרל"ו הנ"ל נוסף כאן: כי יזדכך הטוב שבהם ויתפרדו מן הרע, והרע שהם החיצים פועלים הרע יהיו כלים ונאבדים אחרי גמר פעולתם: וכמשל העלוקה.

יחוכמשל עלוקה: ראה ע"ז יב, ב. וראה גם לעיל ה, ד.

יטגם את העולם נתן בלבם: קהלת ג, יא. באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רחצ מוסיף ”וכמ"ש בתניא ח"א פל"ז".

כקושיות המבוארים בספרים: ע"פ עם לבן גרתי בראשית לב, ה. ובלבוש האורה תירץ דהי' להם דין גיורות. נתבאר בארוכה בשיחת ש"פ תולדות וש"פ מקץ תשכ"ח. וראה רמב"ן בפירושו על התורה בראשית כו, ה. ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' צד.

כאועמרם נשא דודתו: ראה ברמב"ן ובשו"ת הרשב"א הנ"ל. וע' בלקח טוב שמות ו, כ דודתו מן האב. ראה סנהדרין נח, ב שבן נח מותר בקרובותיו מן האב ולא מן האם. ובארוכה בשיחת ש"פ שמות תשכ"ח.

כבוכמו שהי' מצרים . . לזכך מצותיו: מובא באוה"ת מקץ כרך ה תתקעה, א. ע"ש.

כגהמצות אינן בטלות לימות המשיח: ראה אגה"ק סי' כו.

כדומלאה הארץ דעה: ישעי' יא, ט.

כהלזכך מצותיו: באוה"ת מקץ תתקעה, א: לזכך מדותיו.

כובבחי' אש ומים . . וזהו בחי' קול השופר: ראה אוה"ת יתרו ע' תקכב.

כזעושה שלום במרומיו . . והם בטלים ונכללים בו: איוב כה, ב. בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרמז כתב: ”וצ"ל שזהו למעלה מבחי' מטולמ"ט וגם אפשר דזה"ע אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום שזהו למעלה מבחי' תורה ששמענו מפי משה כי ע"ז נאמר אחת דיבר אלקים כו', וע' בת"א פ' יתרו גבי וזהו זכור ושמור בדבור אחד נאמרו שהוא מלמעלה מבחי' המשכה והעלאה כ"א מבחי' שלמעלה מעליות וירידות מנוחה לחיי העולמים. ובמ"א נתבאר שבחי' זו הוא ע"י גילוי המקיף והעיגול שלמעלה מהחלל והקו"ח שעי"ז יהי' בחי' מנוחה הנ"ל שלמעלה מעליות וירידות א"כ י"ל שזהו ענין עושה שלום כו'", עכ"ל. וע' בד"ה פקודא ליתן מחצית השקל בביאוה"ז לצ"צ אות ב', ובאוה"ת בהגהות למאמר זה מציין ”כענין מ"ש בתו"א פ' נח בד"ה הן עם אחד בענין עקודים שע"ס עקודים היו בכלי אחד בלי שום התחלקות ומשם שרש המשכת השלום והתכללות באצי'", עכ"ל.

כחמן המצר קראתי: תהלים קיח, ה.

כטכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

לי"ה עלאין . . י"ה תתאין: בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' פו מציין לכאן: ”ענני במרחב י"ה שפי' שם על חכמה תתאה".
בלקו"ת נצבים מח, ג מציין לכאן.

לאחכמה תתאה יו"ד בראש יו"ד בסוף: ראה אוה"ת בשלח כרך ז ע' ב'תרעה. נ"ך ע' רח בענין זה. ובסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תפט.

לבותחת הרקיע כנפיהם ישרות: יחזקאל א, כג.

לגעפיפתם . . גם בחי' השוב: ראה אוה"ת תרומה ע' א'תקיז.

לדוהיא — שבטל ונכלל: ראה ד"ה חייב אדם לברך תרל"ח ע' לט.

להאו יחזיק במעוזי . . שלום בפמליא של מעלה ושל מטה: ישעי' כז, ה. סנהדרין צט, ב.

לומההעלם אל הגילוי נק' בשם קול: ראה לקו"ת נשא כט, סע"א ואילך, ועוד.

לזזוכה לתורה שניתנה בה' קולות: ברכות ו, ב. ע"ד החקירה והקבלה בקולות הנ"ל בפרט — ראה מו"נ ח"ב פל"ג. עבוה"ק ח"ד פל"א (שהקשה עליו). ועוד. אוה"ת יתרו ע' תתקנח ואילך (לקו"ש ח"ו ע' 108 הערה 8).

לחהם ה' פעמים מים: באוה"ת פ' יתרו ע' תתקס מביא ראי' ”ונלע"ד ראי' לד' אדמ"ו נ"ע דה' קולות הם ה"פ מים מהפסוק קול ה' על המים, הרי מבואר ומפורש שבחי' קול הוא על המים". ע"ש בארוכה.

לטרואים את הנשמע: ראה רש"י יתרו כ, טו. וראה לקו"ש כרך ו ע' 120 בהערה בדיוק לשון המכילתא.

מואת ההר עשן: הנחת כ"ק אדהאמ"צ בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תרמב, ורשום ”חג השבועות".
עם הגהות באוה"ת פ' יתרו ע' תתקצד.

מאשנאחז האור בדבר גשמי: ראה יומא כא, ב דדוקא אש שלנו הוא אש אוכלת.

מבהנה העם . . קאי על ערב רב: בתו"א דפוס לעמבערג שנת תור"ה ז, א נדפס קטע זה בתור הגה"ה.

מגקאי על ערב רב . . ויעמדו מרחוק: ראה לקו"ת פ' במדבר ד, ב בסוף העמוד.
ענין ערב רב, ראה מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רמז. שלה. נביאים ע' קסד. אוה"ת נ"ך כרך ג ד"ה וכל בניך.

מדאבל ערב רב לא הי' בהם כח והתפעלות: ראה סה"מ תקס"ה.

מהשמתפעלים מהליכת הגלגלים: ראה אוה"ת תשא ע' א'תתקפו.

מואלהים אשר ילכו בפנינו: תשא לב, א.

מזשאלמלא ניתן רשות לעין: ברכות ו, א.

מחאלמלא מכרזי עלך ברקיע כו': ראה פסחים קיב, ב.

מטדקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.

נמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

נאממשלה — וזהו ומברכים: מובא באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתפא. וראה בסהמ"צ להצ"צ מצות מחצית השקל סה, א.
בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תרמו מפרש הקושיא ”לכאורה אינו מובן לשון ברכה ורבוי בעצמות אור א"ס ב"ה דכלום הוא צריך להגדלה ורבוי מאחר שהוא בחי' א"ס כו' כידוע".

נבוכל היושב ושונה: תדב"א רבה רפי"ח.

נגודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org