מראי מקומות הערות וציונים, ויחי, דף מ״ז

אעיר פרא אדם יולד: איוב יא, יב.

באימתי נקרא גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ג ה, א. ועייג"כ זח"ב רלה, א. זהר חדש תשא מד, א. חקת נא, ד. וראה לעיל י, ב ובמ"מ לשם.

גכסו הרים צלה: תהלים פ, יא.

דה' צלך: שם קכא, ה.

הוהשור"ק — יש בו ג"כ ג' נקודות: ראה אוה"ת יתרו ע' שכט.

ואלא שהוא בבחינת הודאה: ראה אוה"ת נ"ך ע' שכט.

זכלומר שיודע שהוא רחוק: בלקו"ת מסעי צ, ד מציין לכאן.

חבנים אתם: דברים יד, א.

טברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב. ראה לקמן עח, ב.

יחכלילי עינים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה כרך א ע' קסז. והנחה אחרת בתו"א לעמבערג ג, ג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תלג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. [המאמר באוה"ת ויחי שסה, ב הוא לשון התו"א עם הגהות].
קיצורים באוה"ת כרך ו תתשמא, ב. וראה כרך ז תתתעה, ב. פלח הרמון בראשית קכז, ד.
בלקו"ת שה"ש לו, א ד"ה הסבי עיניך מציין כמה פעמים לד"ה זה.
בסה"מ תרס"ט ע' קיז מציין לד"ה זה.

יאחכלילי עינים מיין: בראשית מט, יב.

יבהנה גבי כתיב יין המשמח: בבוך 414: הנה כתיב יין המשמח.

יגתירושי המשמח אלקים: ס' שופטים ט, יג.
בבוך 633 מתחיל: הנה כתיב יין המשמח אלקים.

ידנכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח, א. זח"ג לט, א. בלקו"ת ויקרא ג, ד מציין לכאן.

טושו"ה אמרו — כי בתורה: וכ"ה באוה"ת ויחי שסה, ב. אבל בבוך 414: כי הנה בתורה.

טזלכו שברו ואכלו: ישעי' נה, א. ראה ביאור הפסוק בלקו"ת שמע"צ פד, ג שקאי על תורה.

יזיש ב' אהבות: ראה תניא פ' מד. תורת שלום שיחת שמח"ת תרס"ח ע' 87. מכ' כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע נדפס בסוף קונטרס העבודה.

יחשו"ה האהבה — איך שהוא ית': בבוך 414 ליתא תי' אלו.

יטשו"ה מחדש — בכל יום: בבוך 633: ליתא.

כמלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

כאשו"ה כי — עליונים ותחתונים: בבוך 633 ליתא.

כבואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

כגברוך ה' אלקי ישראל: קו, מח.

כדשו"ה ולהרחיב — בשבחו: בבוך 633: בפסוקי שבחו.

כהבקרב איש ולב עמוק: ע"פ תהלים סד, ז.

כושמע לשון הבנה: נסמן לעיל א, א. לח, ב.

כזאחד ז' רקיעים: שו"ע או"ח סס"א ס"ו.

כחואהבת הוא מלשון רצון: מלשון אבה. ראה ספר החקירה לכ"ק הצ"צ (הוצאת תשס"ג) צא, א ודף קמז, ב בערך אבה. לקו"ת בהעלותך כט, ד. ראה כג, א. שה"ש ז, א. לג, ד.

כטבכל לבבך בשני יצריך: דברים ו, ה. ברכות נד, א.

למי לי בשמים: תהלים עג, כה.
באוה"ת ויחי כרך ו תתשמא, ב נוסף קיצור:
(נת' ענין אה"ע שהיא האהבה הנלקח' מהעולמו' כשיתבונן איך שחיות כל העולמו' רק מבחי' מל' והוא ית' קדוש ומובדל וכו' שעי"ז יעקור רצונו מהבלי העולם ועמך לא חפצתי). ע"כ.

לאואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

לבבתניא ס"פ מ"ג . . י"ט: ראה לקו"ת במדבר ט, ד.
בתו"א דפוס א' נדפס ההגהה באותיות רגילות. בבוך 414. 633 ליתא ההגהה.

לגוהנה ההפרש: באוה"ת פנחס ע' א'קנז מביא קטע מכאן, ומהביאור דלקמן.
בלקו"ת במדבר ט, ד. בלק סח, ב מציין לכאן. וראה בהנסמן לעיל מז, א.

לדממקור חוצבה: באוה"ת שם נוסף ”כי חלק ה' ממש עמו ואני ה' לא שניתי כתיב כו'" לכן.

להאין בזה לעומת זה: הכוונה לאהבה דבחי' יחידה, הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ לקו"ת תצא לז, ג. וראה בספר הערכים-חב"ד כרך א' ערך אהבה מסותרת במילואים הערה 380 מהביאור באוה"ת דברים ע' לג.

לוכיצד תהי' אה"ר זו: ראה לקו"ת שה"ש ד"ה צאינה וראינה (השני).

לזשאה"ר אין לה הפסק: בסה"מ תרמ"א ע' קלג: בתו"א ד"ה חכלילי כ' שאה"ר אין לה הפסק, ובד"ה ועשית ציץ [=פג, ג] שאה"ר יש לה הפסק אחר התפילה, אך אהבה רבה זו שהיא אהבה בתענוגים שאפ"ל שהכהן יכול להמשיך זה מחמת שזהו כנהא ברעו"ד כמ"ש רבינו ז"ל, אך ע"י הציץ שעשה משה י"ל שודאי נמשך כי משה גם מדחה בחי' הלעו"ז דעמלק, וע"י שהי' נושא תמיד הציץ בודאי לא היה הפסק, ע"כ.

לחכמארז"ל ערבים עלי ד"ס: נסמן לקמן נב, ד.

לטשו"ה יין — על האהבה: בבוך 414: על אור האהבה.

מוירא אלקים את האור כי טוב: בראשית א, ד.

מאכי טוב לגנוז בתורה: בלקו"ת במדבר יח, ד: גנזו לצדיקים והיכן גנזו היינו בתורה וע' בזהר פ' תרומה דקמ"ט א'. וראה חגיגה יב, א (לצדיקים לעתיד לבא). דגל מחנה אפרים פ' בראשית בשם הבעש"ט. וראה סה"מ תרפ"ד ע' רנ בהערה.

מבפותח את ידיך: תהלים קמה, טז.
בלקו"ת מסעי צה, א מציין לכאן. וראה לקמן בסוף הביאור מח, ד.

מגשו"ה פותח — להיות גילוי: בבוך 414: להיות המשכת גילוי.

מדששואלים את האדם קבעת עתים לתורה: שבת ל, א. בבוך וישב — ויחי גוכתי"ק הצ"צ ובבוך 414 נוסף: שאפי' מי שא"א לו לעסוק בתורה תמיד מ"מ יקבע עתים לתורה.

מהלידי ודברת בם: באוה"ת ויחי שם נוסף קיצור:
(נת' ענין אה"ר שהיא אהבה המסותרת ומושרשת בנפשו מצד מקור חוצבה כי חלק ה' עמו ולזאת תכסוף למקורה שהוא א"ס ב"ה עצמו שאינו בגדר עלמין כלל, ונמצא אהבה זו נלקח' מצד עצמות אא"ס ולא מצד ביטול העלמין ולכן נק' אה"ר שאינה מתיישבת בלב ואין לה לעומת זה ויציאתה לא הגלוי הוא ע"י עסק התורה שהיא רצון העליון ועי"ז מתגלה אה"ר זו שהיא בחי' רצה"ע שבנפשו). ע"כ.

מווע' באגה"ק ד"ה איתא רפ"ד דמגלה: סי' כט. וכן בכמה מקומות מציין הצ"צ כן לד"ה זה, ולא מסמן לד"ה אחעט"ב.

מזעיני תמיד אל ה': תהלים כה, טו.

מחהנה עין ה' אל יראיו: תהלים לג, יח.
בבוך 414. 633 נוסף אחר תי' יראיו: ובאתעדל"ת והנה עיני תמיד אל ה' אתעדל"ע עין ה' אל יריאיו: והוא בחי'.

מטלאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"ב מז, ב.

נוצ"ע בתניא פמ"ג: ראה אוה"ת ויחי כרך ב שסח, ב. שלכאורה המבואר בתו"א כאן דאהבה בתענוגים היא למעלה מאה"ר, סותר למ"ש בתניא פ' מג שאה"ר היא אהבה בתענוגים ע"ש. וראה יהל אור ע' תיח.

נאעיניך יונים: שה"ש א, טו.

נבוכמ"ש בזהר: זח"ג פד, א. ראה תו"ח מקץ ריג, א שמפרש: ”שזהו נגד רצון ה' האמיתי שחפץ להיות לו דירה בתחתונים בתו"מ ולא בהעלאה והתכללות הנפש למעלה בשלהובא כו' שע"ז אמר הסבי עיניך כו')". ראה סה"מ תרמ"ט ע' רנח.

נגבמ"א ע"פ עיניך יונים: ראה לקו"ת שה"ש יד, ב.

נדוע"פ הראיני את מראיך: אולי הכוונה להנדפס במאמרי אדה"ז כתובים כרך ב ע' קכ.

נהפירוש אדמומית העינים: באוה"ת כאן שסט, א מביא בשם המגיד נ"ע כי יש ב' מיני אדמומית א' הוא גבורה והב' הוא מיין שהוא שמחה. מובא באוה"ת נ"ך ע' שי.

נואז תתענג כו' וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יד. יג. וראה לעיל טו, ג.

נזמי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א. וראה בספר הערכים-חב"ד כרך א ערך אהבה מסותרת הערה 349.

נחכל חיך הטועם אומר לי לי: כתובות קיא, ב. ראה לקמן מח, ב. תו"ח רמג, א. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תצט. תקיב.
בלקו"ת במדבר יא, ג מציין לכאן.

נטשיתגלה בחי' חיך . . בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות: נעתק באוה"ת פ' ויחי שעה, א. ומשם נראה שכאן הלשון מתוקן או הוספה ע"י הצ"צ. אבל נמצא בבוך 633 כמו שנדפס כאן.

סהמוסגר: (פי' חיך . . בתענוגים): ליתא בבוך 414. 633. בבוך 414 אחר תי' המעלות נוסף: עד אין קץ.
באוה"ת ויחי שם בסוף העמוד:
אחותי רעייתי, לק"א פמ"ג.
(נת' פי' חכלילי עינים הוא תוקף האהבה בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי' תענוג עצום, והכל בא ע'י יינה של תורה כנ"ל שנכנס יין יצא סוד, ואהבה זו שבתענוגים גדולה מאה"ר ואה"ע הנ"ל וזהו חך הטועם מתיקות ותענוג הנ"ל אומר לי לי שנכללי' בו ב' אהבות דלעיל אה"ע ואה"ר וזהו בשבת אז תתענג על ה').

סאשו"ה שינים — מעשיו ודבוריו ומחשבותיו: בבוך 633: מעשיו ומחשבותיו.

סבכל חד לפום מאי דמשער בלבי': תניא בהקדמה לקו"ת במדבר א, א — שמציין לזח"א קג, ב. וראה גם זח"א קכט, ב.

סגולהיות מייגע עצמו: באוה"ת ויחי שם נוסף:
וע"ל בביאור ע"פ אסרי לגפן דענין ל"ב שיניים הם ל"ב נתיבות שנמשכים מהחכמה לברר מעשיו כו' וע' במ"א בענין מרגלים ששלח יהושע וששלח משה שהוא בעבודה קרוב לענין זה כי מרגלי' דיהושע לרגל יריחו הוא בחי' מארי דחושבנא במודו"מ שמהם נעשו לבושי' לנפש הנק' יריחו, ודמשה היינו לברר המדות עצמן, וה"ע בחי' שיניים שמבררי' וטוחני' המודו"מ והמדות כו'). ע"כ.

סדשצריך לדקדק ולפשפש כו': בבוך 633 נוסף: ”וכ"ז הוא בחי' שינים, אך כ"ז הוא עדיין בחי' קטנות השכל מאחר שצריך לדקדק ולהיות מייגע עצמו כו'". ואולי זה השמטת הדפוס במילים הדומות.

סה(שהאברים . . הרי רמ"ח): מוסגר זה ליתא בבוך 633.

סורוחצות בחלב: בלקו"ת ואתחנן ד, ג מציין לכאן.

סזעד רום המעלות: באוה"ת ויחי שם:
(נת' ענין שיניים שטוחנות ומבררות המודו"מ שלו לשקול דרכיו ולפלס מעגלותיו וכן בבירורי המדות אהוי"ר שתהי' האהבה אמיתי' כו' לייגע א"ע כו'. והחלב של תורה מגדיל המדות שיהיו בגדלות המוחין ומזה יומשך ליבון השיניים שיהי' בהם בהירות בבירורי המדות בעילוי אחר עילוי שלא ביגיעה כו').
קיצור. יש בחי' אה"ע ואה"ר, אה"ע היא האהבה הנלקח' מהתבוננות בביטול העולמות לגבי הבורא ית' שחיותן וקיומן רק מבחי' שם כבוד מלכותו וכו' ויומשך מזה שיעקור רצונו מהבלי עולם ולא יהי' לו רצון בלתי לה' לבדו. ואה"ר היא המוסתרת ומושרשת בנפשו מצד כי היא חלק אלוה ממעל והיא נלקחת מצד עצמות אור א"ס ב"ה שאין העלמין ערוך אליו כלל ואין שייך אפי' כטפה מהים כו' ולפיכך אין לאהבה זו בחי' לעומת זה כלל כי לא נמצא דוגמתה בעניני עוה"ז. והנה יציאתה אל הגילוי הוא ע"י שנכנס יינה של תורה בנפש שעי"ז יצא סוד שהיא אה"ר לגילוי לפי שהתורה היא בחי' גילוי רצה"ע וכתי' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון וגילוי רצה"ע שבנפש הוא האה"ר הנ"ל. וזהו חכלילי עיניים הוא תוקף האהבה בתענוגים בחי' עיני תמיד אל ה' לאסתכלא ביקרא דמלכא והיא למעלה גם מאה"ר הנ"ל ובחי' זו מתגלה בשבת וקראת לשבת עונג וזהו ענין גילוי חך הטועם את היין הנ"ל שאור לי לי שנכללי' בזה אה"ר ואה"ע. ולבן שיניים היינו הטוחנות ומפררות המודו"מ שלו לשקול דרכיו כו' וכן בירורי המדות כו' הוא מחלב שמגדיל האיברים וכך חלב התורה מגדיל אהוי"ר ומזה יומשך ליבון השיניים שיהי' הבירור בהמדות בעילוי אחר עילוי שיהי' בהם לבנוני' ובהירות. ע"כ.

סחביאור על הנ"ל: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קסז.
בלקו"ת חקת סו, ב מציין לביאור זה בענין ב' אהבות אהבת עולם ואהבה רבה הבאה מלמעלה.

סטולכו שברו בלוא כסף: ישעי' נה, א.

עוכמ"ש בזוהר: ראה זח"א יח, ב. ריז סע"א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org