מראי מקומות הערות וציונים, בשלח, דף ס״א

אויהי בשלח פרעה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ב ע' קמה.
ביאור נדפס שם ע' קנ. שם בכרך ב ע' תרפג הביאור בשלימות.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בארוכה באוה"ת בשלח ע' שנג. המאמר עם הגהות בכרך ז ע' ב'תרנא. קיצורים בסוף סה"מ תקס"ב ח"א ע' רצב. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קטז ביאור על מאמר זה. מיוסד על הביאור דסה"מ תקס"ב הנ"ל. וד"ה ופרעה הקריב בסה"מ תרל"ג חלק א ע' קכה מיוסד על ביאור מאמר זה דתקס"ב. פלח הרמון שמות ע' קיח.
חלק מהמאמר מובא באוה"ת פ' ואתחנן ע' ריב.
ראה ד"ה ויהי בשלח בסה"מ תרכ"ז ע' קטז.
ד"ה זה נזכר בלקו"ת נשא כז, ב. ואתחנן יא, ד. שבת שובה סה, ב.

בבגלות מצרים: בבוך 1064, 1118, 1824: בימי הגלות. בבוך 1034 נוסף בגליון תי': בזמן [ואולי תי' זו בגוכי"ק הצ"צ].

גוזרעתיה לי בארץ: הושע ב, כה. ראה גם לקמן קיז, ב ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תכט רשימות ע"פ זה. ושם סעי' ב שלפרש"י מבואר דהזריעה היא בזמן הגלות, ומהרש"א בפסחים כ' יש משמעות מהגמרא דהזריעה היא בא"י לע"ל.
בלקו"ת נשא כז, ב. ואתחנן יא, ד מציין לכאן.

דשו"ה לי — זורע: בבוך 1824: אדם זורע.

הואמרו רז"ל: פסחים פז, ב.

וזורע כור: וכ"ה בסה"מ תרכ"ז ס"ע קט. ובתו"ח כאן ובאוה"ת ואתחנן ע' רסג ”קב". ובגמרא פסחים פז, ב. ובאוה"ת בשלח ע' שנג: ”סאה". ראה קובץ יו"ד שבט ע' פג. לקו"ש ח"ד ע' 1269. לקו"ש חל"ו ע' 82. סה"ש תש"נ כרך א ע' 275.

זמוציא כמה כורים: בגמרא הגי' ”להכניס".

חקדש ישראל לה' ראשית תבואתה: ירמי' ב, ג. באוה"ת כאן ע' ב'תרנא הג"ה ארוכה.

טוימלא כבוד ה' את כל הארץ: במדבר יד, כא.

יונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

יאברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם: תהלים קו, מח.

יבמעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא: ”וכן פי' בזח"א ויצא דקנ"ג ע"ב ודקנ"ח ע"ב ור"פ וארא דכ"ב ע"א" — אוה"ת פ' בשלח ע' שנו.

יגוצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

ידכי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

טוובאו במערות צורים: ישעי' ב, יט.

טזואנכי נטעתיך שורק . . זמורה של גפן: ירמי' ב, כא. ראה פי' הפסוק באוה"ת בשלח ע' שנח ”ופרש"י זמורה של גפן". שורק ”בחי' הודאה". וראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' שכח.
בלקו"ת ש"ש סה, ב מציין לכאן.

יזוכמאמר רז"ל ע"פ והנה גפן לפני: ב"ר פח, ה.

יחשקליפה קדמה לפרי: ראה לקו"ת להאריז"ל ס"פ וישלח. אוה"ת בראשית ה, א. ובאוה"ת כאן ע' ב'תרנג.

יטואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום: בראשית לו, לא.

כולא שהקליפה . . קדמה לפרי: בבוך 1118: כו' וכן עשו נקרא בנו הגדול ויעקב בנו הקטן. ולא עשו ממש נק' ח"ו בנו הגדול.
באוה"ת בשלח ע' שס נוסף: (צ"ל כי קדמה שמע שני ענינים הא' קדימה בזמן ע"ד שהמשל קודם לנמשל והקש להחטים, הב' קדימה מעלה ע"ד מעלת הבכור שקדם בזמן א"כ שרשו גבוה יותר ג"כ, וכידוע שעשו שרשו מעולם התהו שגבוה באמת מעולם התיקון . . ועל זה ולא שהקליפה ממש ח"ו גבהה מהפרי). ע"כ.

כאשנפלו שמה בשבירת הכלים: באוה"ת פ' ואתחנן ע' רסג כ' שמכאן משמע שכח הצומח להצמיח הזריעה נמשך ממה שנפל בשבה"כ בבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים ע"ש.

כבמבחי' עוה"ב וישראל: בבוך אדה"ז 633 הגי': מבחי' יעקב וישראל.

כגואורייתא דנפקא מחכמה: זח"ב קכא, א.

כדביאור הענין דתנן עשרה דורות: באוה"ת מג"א ע' ער מציין לכאן שבקטע מבאר כ"ק אדה"ז ”שיש שני מיני המשכות הא' מבחי' ארך אפים ורב חסד שלמעלה מהצמצום, והב' מה שנמשך מאוא"ס ב'ה ע"י ע"ס להתגלות ע"פ מדותיו . . שהיא בחי' צמצום ומדה וגבול לגבי ארך אפים ורב חסד". ע"ש.

כהעשרה דורות מאדם עד נח: אבות ה, ב. ראה גם קונטרס ומעיין מאמר ח ואילך. בלקו"ש ח"ט ע' 71 הערה 5.

כולהודיע כמה ארך אפים לפניו: ראה באוה"ת כי תבוא ע' תתרלו.
בסה"מ תר"ן ע' שנ מציין לכאן.

כזשו"ה הדורות — עכו"ם: בבוך 1824: אומות המכעיסין.

כחואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

כטשו"ה את כולם: בבוך 1824 נוסף: אעפ"כ שאין להם תורה ומצות.

לוקרו לי' אלקא דאלקייא: מנחות קי, א.

לאולכן יש להם עושר וכבוד: קטע מכאן מובא בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קכ.

לבשו"ה אלהי — שנפל בקליפות בשבירת הכלים: בסה"מ תרכ"ז שם נוסף: ”(וזה ממקום גבוה)". ותי' ”כידוע ליודעי חן" ליתא שם.

לגוימנע מרשעים אורם: איוב לח, טו. וראה באוה"ת פ' וישלח (כרך ה) תתפו, א דהיינו אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה (חגיגה יב, א). וראה סה"מ תרכ"ט (הוצאה חדשה) ע' ס. תרל"ב ח"ב ע' תנח.
באוה"ת נ"ך כרך א ע' יג מציין לכאן ”בת"א . . ע"פ וימנע . . משמע שערך התיקון לגבי התהו כמו חכמה לגבי כתר הנק' ארך אפים כו' ע"ש". ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג תצא, ב.

לדשו"ה כ"א — אמר נבל בלבו אין אלקים: תהלים יד, א. ליתא בבוך 1824.

להמשא"כ בסטרא דקדושה: בבוך 1824, 633 הגי': משא"כ ישראל.

לווכן התורה יש לה מדה: באוה"ת בראשית כרך ד תקו, א דלכאורה זה כדעת הגמרא בעירובין כא, א. ע"ש שיש סתים וגליא בתורה. עיין בהמשך תרס"ו בד"ה שובה ישראל ע' ה.

לזשו"ה בחינת — וכן: בבוך 1824: ולכן.

לחארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

לטשיש לה מדה: ראה בסה"מ תרכ"ט הנ"ל ע' סב שזהו ע"פ מארז"ל בערובין כא, א ע"ש.

מאם בחקתי תלכו: ויקרא כו, ג.

מאולכן נק' יעקב הקטן: ראה אוה"ת בראשית ה, א.

מבהנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך: מלכים-א ח, כז.

מגשו"ה נאמר — פי' אפילו: בבוך 1824: פי' להיות אפי'.

מדממדרגה למדרגה להתלבש: בבוך 1824, 633 נוסף: בע' שרים.

מהואת רוח הטומאה: זכרי' יג, ב.

מוגלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א. בבוך אדה"ז הנ"ל נוסף: ”פי' כשישראל גולים למקום האומות ומקבלים השפע מהם" הנה ניצוץ.

מזגלו לבבל: בבוך 1825: גלו לאדום.

מחממשלת קליפת נוגה: בבוך אדה"ז הנ"ל הגי': ממשל השר ההוא.

מטאין לך עשב: נסמן לעיל ח, ד.

נשאינן יכולין לעלות כו' כמ"ש במ"א: ראה תניא פרק ו.

נאוידעו מצרים כי אני ה': שמות יד, יח.

נבותקח רבקה את בגדי עשו: בראשית כז, טו.

נגממשלת קליפת נוגה: בבוך אדה"ז 633 הגי': הנתונים תחת ממשלת השרים.

נדאם ישראל עושין תשובה נגאלין: סנהדרין צז, ב.

נהאליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

נותחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

נזבחי' מסירת הנפש: וכ"כ בלקו"ת פ' נצבים בד"ה כי קרוב אליך הדבר.

נחמה לי קטלא כולה: ב"ק סה, א וש"נ. ראה אוה"ת מטות ע' א'ערה.

נטצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד. נסמן לעיל א, ב.

סוירם קרן לעמו: תהלים קמח, יד.

סאאדלעיל — והוא בחי' סוכ"ע: בד"ה זאת חנוכת המזבח תר"מ ס"כ נוסף: (על ארץ ושמים, על היינו סוכ"ע). ע' באוה"ת בראשית שא, ב.

סבבמקום שבעלי תשובה עומדין: נסמן לעיל כא, ג.

סגולכן בזמן שבהמ"ק הי' קיים לא היו מאריכין כ"כ בתפלה כמו עכשיו: פע"ח ש"א פ"ז. מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתקסד.

סדתקנו תיקון חצות: בבוך אדה"ז 633 נוסף: איך נשיר את שיר ה' על אדמות נכר.

סהאין עומדין להתפלל: ברכות ל, ב.

סושיהא מיצר ודואג על בחי' ראש: ראה אוה"ת מארז"ל ע' יג ואילך. ובע' יח כ': וצ"ל מאחר שביאר [כאן בתו"א] שיניקת החיצונים שמקבלים מבחי' ורב חסד שלמעלה מהצמצום א"כ שם אין שייך גלות ח"ו וא"כ מהו ענין כובד ראש, אבל לפי מה שנתבאר [באוה"ת שם] שגם משם נמשך ע"י ז"א ומל' ר"ל שנמשך שפע המותרות זו ביסוד ומיסוד למל', אתי שפיר ענין כובד ראש הוא על ירידת המל' להשפיע לחיצונים, ע"ש.

סזשו"ה קודם — אבל לשאר: בבוך 1824: אבל אנחנו.

סחתחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

סטשאמרו רז"ל על ר"ע: סוף מכות.

עשו"ה רז"ל — כרך של רומי: בבוך 1824: גדלות רומי.

עאאם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

עבורצון אותיות צנור: מקדש מלך לזח"ב קנו, א. מאו"א אות צ בסופו. ראה גם לקמן סט, ב ובמ"מ לשם.
בענין צנור ורצון ראה בד"ה ה' יחתו מריבו תרפ"ט סעי' ט ע' 10 ואילך.

עגוממשיכין שפע וחיות אלקי דרך צנור: בענין הצינור ראה סידור ד"ה עשה לך חרבות צורים. ביאוה"ז לאדה"א יט, ב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשה ואילך.

עדפרעה אמר לא ידעתי את ה': שמות ה, ב.

עהשנתעלו בחי' נצוצי אלקים: ראה אוה"ת נ"ך שופטים ע' יד.

עוופרעה הקריב ואמרו רז"ל: שמו"ר כא, ה.

עזפלשתים לשון מבוי המפולש: משנה עירובין ספ"ט. ראה אוה"ת בשלח ע' שסז. אוה"ת תולדות תתח, א. לקו"ש חט"ו ע' 119.

עחשאמרו רז"ל ע"פ ובמושב לצים: ע"ז יט, א.

עטבקדושה — בחי' פלשתים שבקדושה: ראה באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'קנח.

פופלשתים שבקליפה הם הלצים: ע"ז יט, א. ראה גם לקו"ת פ' ואתחנן ה, א. לקו"ש חט"ו ע' 119.

פאלא יוכל לעמוד בקשרי המלחמה: בסה"מ תרכ"ז ע' קכ נוסף: (וכשעומד בנסיון עי"ז מעלה הניצוץ, משא"כ כשלא יוכל לעמוד ח"ו). ויסוג אחור ושבו מצרימה (ועמ"ש בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו אחרי דייקא [לקו"ת תבוא מב, סע"ג] כי מנסה ה' כו', וזהו לכתך אחרי במדבר).

פבשום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

פגשו"ה כמ"ש — התורה מיוסד: בבוך 1824: התורה שבע"פ מיוסדים.

פדשארז"ל ע"פ התורה והמצוה: ברכות ה, א. וראה אבן עזרא במקומו (שמות כד, יב).

פהראשית — כמ"ש במ"א: ראה תניא רפמ"א.

פווהנה אמרז"ל הרוצה לקבל עליו עומ"ש . . ציצית ותפילין: ”כן הוא בפע"ח ובסידור האריז"ל בתחלתו, ואולי מיוסד על זח"ג קכ, ב. ולהעיר אשר אדה"ז בשולחנו (ס"ב ס"ח מהדו"ק) הביא לשון הש"ס (ברכות טו, א) בהשמטת [תי'] ציצית. ואולי יש לקשר ב' דיעות הנ"ל עם ענין דציצית בלילה ושינה בט"ק. וראה פס"ד להצ"צ לאו"ח סי' ב. ב"ח ופרישה או"ח סוס"ב" — לקו"ש חל"ג ע' 273.

פזפי' שמתחלה: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'קפג.

פחדמתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. וראה לעיל מט, ב.

פטודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

צואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

צאוחטאתי נגדי תמיד: תהלים נא, ה.

צבוירא ישראל את היד הגדולה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' קמג. ד"ה זה במאמרי אדה"א — הנחות תקע"ז ע' נא מיוסד על מאמר זה.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות באוה"ת בשלח ע' תלא. ראה פלח הרמון שמות ע' קמג.

צגוירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

צדויקרא ה' ה': שמות לד, ו.

צהיש ב' בחי' שמות הוי"ה: ראה לקמן פג, ג. פד, א. לקו"ת חוקת נג, ב. תצא בד"ה ולא אבה ובהביאור. ובאוה"ת נ"ך ע' תקכו. בפ' יתרו ע' תתקי. בפ' תצוה ע' א'תשיא. דרושים לשבועות ע' רח. תצא ע' תתקכא. ובפ' כי תשא ע' ב'סז.
באוה"ת יתרו ע' תתקי מציין לכאן.

צושם ה' דלתתא המהוה כל העולמות מאין ליש: באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'סז כ' וענין שם הוי' זה י"ל יו"ד אצי' ה' בריאה ו"ה יצירה ועשי' כמ"ש הרמ"ז פ' תרומה קל"ד ע"פ ויקחו לי תרומה ע"ש. וראה בלקו"ת מסעי צה, ב. באוה"ת שבועות ע' רח מוסיף: והוא הנק' בזהר וע"ח ז"א דאצי'.

צזולהבין לשון מאין ליש . . היינו ע"י צמצום: באוה"ת פ' תצוה ע' א'תשדמ מציין על זה ”דמובן מה שנק' מאין לפי שנתהווה על ידי צמצום, שנמשכו רק ע"י י' כו' ובד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו פי' ולכן נק' הבריאה יש מאין דהיינו מבחי' שהוא כאין ואפס וכלא חשיב שאינו מבחי' עצמותו ומהותו כלל רק בחי' זיו והארה ממנו ית' והוא בחי' מלכות כו' ע"ש" עכ"ל. וראה באוה"ת שבועות ע' רח שמציין על זה: ולכן נק' מאין ליש שמקור התהוות הוא מבחי' אין והארה בעלמא, וכענין המבואר ג"כ בד"ה את שבתותי בפי' בורא קדושים ישתבח שמך . . ועמ"ש ג"כ בפי' הנ"ל דמאין ליש בד"ה אחרי, ועמ"ש בד"ה להבין פי' וענין יג"מ כי שם הוי' זהו מקור להתהוות בחי' עלמין משא"כ מהו"ע ית' לא שייך כלל לומר מקור לבחי' עלמין, ע"ש בארוכה.

צחוהלא כתיב כי ממך הכל: ראה גם לקו"ת פ' ראה יט, ג. כו, ד.

צטממך הכל: דה"א כט, יד.

קכי הוא צוה ונבראו . . יהללו את שם ה': תהלים קמח, ה.

קאונבראו לשון נפעל: ור"ל כי היו"ד של שם זהו ענין והחכמה מאין תמצא ג"כ בבחי' יש מאין כו' — אוה"ת בשלח כרך ח ע' ב'תתקע.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org