מראי מקומות הערות וציונים, משפטים, דף ע״ו

אבד"ה בשעה שהקדימו ישראל: לקו"ת במדבר יג, ב.

בוהיתה נפש אדוני: שמואל-א כה, כט. ראה פי' הפסוק באוה"ת נ"ך כרך א ע' כט בשם מהרש"א.

גוזהו והיתה נפש אדוני . . ע"י היומין ולבושין דתומ"צ: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' לא.

דאבן במרגמה: ע"פ משלי כו, ח. וראה לעיל לח, ג. בסה"מ תרכ"ז ע' לג מציין לכאן.

הבמקור החיים: בסה"מ תרכ"ז ע' לט מציין ע"ז: ”ופי' במקור החיים היינו כמ"ש תרומה קמ"ב ב' הנ"ל וההיא נשמתא אתקשרת באא"ס והו"ע בינה שבה מאיר התגלות עתיק וכמ"ש בתו"א ע"פ לך לך בענין הוא דא עתיקא ולכן היא המאירה בגעה"ע, ובאגה"ק סי' כט ד"ה א"ח עט"ב פי' בצרור החיים היינו בבחי' כתר וצחצחות כו' וכדי להיות הנשמה עולה כ"כ למעלה זהו ע"י המצות והיינו כמ"ש בד"ה לבאר ענין שבת שבתון ובד"ה כי ביום הזה יכפר פי' הפסוק אני כברוש רענן" עכ"ל.

והשש שנים הם הזמן שית אלפי שני: ראה גם לקמן צו, א.

זשית אלפי שני: ראש השנה לא, א. סנהדרין צז, א. ראה לקו"ש חכ"א ע' 453.

חונתתי עשב: דברים יא, טו.

טכעדר הרחלים: שה"ש ו, ו.

יע"פ שיניך כעדר הרחלים: לקו"ת שה"ש לו, ד ואילך.

יאחנם בלא מצות: ראה ספרי בהעלותך יא, ה.

יבצדיקים אין להם מנוחה: ברכות בסופה.

יגשאין עוד עליי' למעלה הימנה: ראה ביאוה"ז להצ"צ פ' ויצא ע' קיב. ראה גם ד"ה מים רבים תרל"ו פרק עו. בסה"מ תר"מ ח"ב ע' תרצב: מסיום דואלה המשפטים משמע דקאי על אלף השביעי, ומסיום הביאור [עו, ג] משמע דקאי על ימוהמ"ש שיהי' כמצות רצונך. ע"ש.

ידבהמות הייתי עמך: תהלים עג, כב.

טוממ"ש ע"פ מים רבים: לעיל פ' תולדות.

טזיאמרו ליצחק כי אתה אבינו: שבת פט, ב.

יזרבקה של שלש שלש בקר: עירובין יז, ב. ראה לעיל יח, א. אוה"ת פ' קרח ע' תשטו.

יחיש ב' בחי' מדות: נתבאר שער האמונה לאדה"א פס"ח ואילך. שער היחוד פכ"ה.

יטכתר עליון: ת"ז תי' ע (קלה, ב).

כאוכם אוכם הוא: ב"פ אוכם, כן הובא גם בלקו"ת ביאור זאת חקת ס"ה.

כאואלה המשפטים: ראה אוה"ת משפטים ע' א'קכה.

כבוזרעתי את בית ישראל: ירמי' לא, כז.

כגבהמה בגימטריא ב"ן: בלקו"ת צו ח, ב מציין לכאן.

כדועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

כהעולם הכסא הוא עולם הבריאה: קטע מכאן מובא ביהל אור ע' שמג.

כוהגם שלגבי מטה נחשב הדעת גדול: בלקו"ת ויקרא ג, ד מציין לכאן.

כזאדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז.

כחאבל אדם דאצי' הוא בחי' אדמה לעליון: ”ר"ל ז"א הוא אדמה לעליון עתיק יומין" — אוה"ת בראשית כרך ה תתקנג, א. ראה אוה"ת ויקרא כרך ד ע' תתקסד.

כטאדמה לעליון: נסמן לעיל סט, ב.

לשאינו רק מהעלם אל הגילוי: פרדס שער טז. באוה"ת בלק ע' תתקפד, ובאוה"ת ענינים ע' רא ואילך שואל ”איך אצי' אינו רק מההעלם אל הגילוי והכתיב והחכ' מאין תמצא, ומבואר הפי' שהוא יש מאין וכמ"ש בתניא ח"ב פ"ט, וצ"ל הפי' דלגבי א"ס ממש הסוכ"ע החכמה הוא יש מאין . . אך מה שנק' אצי' ואדמה לעליון ר"ל לגבי א"ק שנק' ג"כ בשם א"ס בהשאלה לפי שהוא למעלה מהכלים דאצי' . . ולגבי בחי' א"ק נקרא אצי' אדמה לעליון שאינו רק מהעלם אל הגילוי" ע"ש.

לאגילוי א"ס ממש: עי' לקו"ת פ' ואתחנן פ"ב. מאמרי אדה"ז ענינים ע' קפב. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' רכז וז"ל: וצ"ע דלכאורה סותר למ"ש בד"ה ואתחנן פ"ב, ויש ליישב דמש"כ וכן מ"ש בביאור ואלה המשפטים זהו לפ"ד הפרדס שער עצמות וכלים, ומ"ש בד"ה ואתחנן זהו לפ"ד הר"מ מקראנטי הובא בפרדס שער המל' פ"א שאעפ"י שהפרדס השיג עליו עכ"ז לפי קבלת האריז"ל בענין הצמצום ומק"פ יש ליישב דבריו על נכון ושהע"ס שרשם מהרשימו שמשם שרש הכלים אמנם גם דעת הפרדס ושטתו יש ליישב ג"כ עכ"ל. ראה ג"כ ד"ה פקודא ליתן מחצית השקל לכ"ק אדה"ז (נדפס בקונטרס בפ"ע נ.י. תשכ"ג). ובביאוה"ז להצ"צ פ' לך לך ע' כט. ועמוד עג.
באוה"ת בראשית כרך ה תתקנג, א מוסיף ”(וע' בעבה"ק ח"א פ' בגד"ה ונת' במ"א)".

לבובא לידי גילוי בחכמה: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתקצח. ובאוה"ת ואתחנן ע' קכב.

לגבבריאה התחדשות יש מאין: ראה לקו"ת מסעי צה, א. סה"מ תקס"ג ע' רצג. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תסג. ביאוה"ז להצ"צ ע' כט. אוה"ת ענינים ע' קנח.

לדואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כו. באוה"ת ע' א'קכה יש כאן הגה"ה בענין בריאה יש מאין.

להעשב (ע"ב שי"ן: ת"ז תי' נא. ראה זח"א כה, ב.

לותלמוד בבריאה: נסמן לעיל יז, א.

לזקנין הוא באצי': ”דכמו הקנין הרי הוא אותו הדבר שהי' מקודם אלא שנעתק מרשות לרשות, כך הוא גם בכללות האצי' שאינו דבר חדש כ"א הוא רק גילוי ההעלם בלבד כידוע" — ד"ה נר חנוכה תש"כ.

לחכמאמר ברוך עושך: בנוסח קידוש לבנה.

לטברוך עושך . . ברוך קונך: ”כנוסח האריז"ל (כסדר ד' עולמות אבי"ע) — ובמס' סופרים (פ"ב ה"ב) לפנינו בשינוי סדר (בר"ת יעקב). וראה טאו"ח סו"ס תכו". — לקו"ש חל"ה ע' 41 הערה 21.
בענין ד' קנינים — ראה אוה"ת ענינים ע' צב.

מלעשות מלאכתו: בראשית לט, יא.

מאוהנה אצי' . . וזהו נשמה דאצילות: ראה ד"ה וספרתם בסה"מ תרס"ו ע' ריז.

מבאשר התהלכתי לפניו: בראשית כד, מ.

מגמשה הוא משמטה ראשונה: ראה לעיל נא ד. ושם נב, א.

מדכי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

מהונחנו מה: שמות טז, ז.

מוכדור הארץ . . בראשם למטה: ראה במאמרי אדה"ז תקס"ב ע' רצג. ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תרסט.

מזתלת חללין דגלגלתא: ראה לקמן פג ד שמציין לזח"ג רסב, א.

מחבעגולים סוכ"ע: באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצד כ' וז"ל: ”וע' בתו"א בביאור ואלה המשפטים מבואר עגולים הוא סוכ"ע ויושר הוא ממכ"ע, ועם היות ביושר יש ג"כ מקיפים, אך ההפרש בין מקיפים דיושר לבחי' העגולים היינו שהעגולים הם בחי' מקיף למקיף וכמו ערך הבית לגבי הלבוש" ע"ש בארוכה בענין עגולים ויושר. ובמאמרי אדה"ז תקס"ח ע' שיט ואילך. ראה אוה"ת תרומה ע' א'תסד. ועוד.

מטוכ"ז . . בחי' פנימיות: ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתא.

נשמשה משה לא פסיק טעמא: שמות ג, ד. זח"ג קפז, ב.

נאכי אברהם שבבריאה ושבאצילות אינם מסוג א': באוה"ת שמות ע' נט. ובסה"מ תר"ל ע' נו מציינים לאגה"ק סי' טו.

נבעיין בהרמ"ז פ' תרומה בדף קל"ד ב': ראה אוה"ת פ' שלח ע' תמד. סה"מ תר"ל ע' נז. וראה גם לקו"ת בלק עג, ב.

נגואברהם בא בימים יומין עלאין: בראשית כד, א. זח"א קכט, א. ראה לעיל טז, א ובמ"מ לשם. באוה"ת פ' פנחס ע' א'קצט ובאוה"ת שבועות ע' צא מציין לכאן. וראה לקו"ש חל"ב ע' 12 בפי' הבעש"ט.

נדכצרור אבן במרגמה: ראה לעיל לח, ג.

נהובשביעית יצא לחפשי: שמות כא, ב.

נוחנם בלא מצות: זח"ג קח, א.

נזיש מאן דאמר מצות בטלות לע"ל: נדה סא, ב. וראה אגה"ק סי' כו.

נחכמ"ש ביחזקאל: סי' מג.

נטויראו את אלקי ישראל: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ח ע' סד עם הגהות מהצ"צ. בבוך 1113 נה, א גוכתי"ק הצ"צ, בכותרת: תורת שבת פ' משפטים תקסחי"ת. כנראה מהדו"ק בלי כמה הגהות שנדפסו כאן. וכן יש שם הגהות שלא נדפסו כאן.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר (בשינויים) והגהות באוה"ת ע' א'רסו. א'רעו. כרך ח ע' ג'מו.
המאמר נזכר בלקו"ת ויקרא ב, ב. מטות פא, ג. סה"מ תרס"ט ע' קסז.

סויראו את אלקי ישראל: שמות כד, י.

סאתחת רגליו . . ועל דמות: יחזקאל א, כו. וכ"כ בלקח טוב ”ותחת רגליו זה כסא הכבוד", ראה תורה שלמה כאן אות פז (כרך יט ע' רסט).

סבואל אצילי בני ישראל: שמות כד, יא.

סגאין לו גוף: ראה פיוט ”יגדל".

סדאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

סהאתה הוא קודם שנברא: ראה לעיל לו, א. לח, ב.

סושמלך שמו נקרא עליהם: ע"פ פיוט אדון עולם.

סזאדם אתם: יחזקאל לד, לא. בבוך 1113 נוסף הגה"ה: (שהכהנים לוים וישראלים הם נגד ג' קווים שבבחי' ציור אדם כהנים חסד כו').

סחישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו. ראה בהנסמן לעיל נ, ב.

סטושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר: שמות כה, ח. כן הובא בלקו"ת ר"פ נשא. ועוד. ובכ"מ. עי' בראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. ובשל"ה שער האותיות אות ל. מס' תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א שכה, ב. שכו, ב. ועוד — לקו"ש ח"ג ע' 106.

עמכון לשבתך: שמות טו, יז.

עאשבא נחש על חוה: שבת קמו, א. זח"א קכו, א.

עבשבמ"ת פסקה זוהמתן . . ע"י חטא העגל . . חזרה הזוהמא: כ"ה בזח"א נה, ב. קכו, ב. שם ח"ג קצג, ב. ועוד, ומה דמשמע בשבת (קמו, א) ובע"ז (כב, ב) דלא חזרה וכן הוא בזח"ג (יד, ב) — מבואר בניצוצי אורות שם דלא כל הזוהמא חזרה, ועיין ג"כ חדא"ג מהרש"א יבמות קג, ב — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בפתח דבר לקונטרס קב (חה"פ תשי"ב).

עגשהגוף נקרא משכא דחויא: ראה תרגום יונתן בראשית ג, כא. וראה לעיל טז, ב. ולקמן קי, ד ובמ"מ לשם.

עדכי חלק ה' . . עמו: דברים לב, ט.

עהשהנשמה א"צ תקון לעצמה: תניא פל"ז מע"ח שער כו.

עוועצמותיך יחליץ: ישעי' נח, יא.

עזואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

עחונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

עטנודע בשערים בעלה: משלי לא, כג.

פבכל חד לפום מאי דמשער בלביה: זח"א קג, ב. תניא בהקדמה. ובארוכה בלקו"ת מסעי פה, ב.

פאויש נשמות שהן כלי לבחי' המדות: ”כמו חסד דרועא ימינא" — אוה"ת כאן ע' א'רסז. וראה שם בארוכה.