RebbeHub
עב · EN
ספרייה

תורה אור, מראי מקומות הערות וציונים

מראי מקומות הערות וציונים, יתרו, דף ע״ב

אכח הפועל בנפעל: ראה לקמן צו, ג במ"מ.

בהדגש מורה על התחלה: באוה"ת נ"ך ירמי' ע' שנט מציין על זה ”והיינו כי ההתחלה הוא מבחי' מל' שהוא ראשית מלמטלמ"ע וגם בראשית ברא אלקים וארז"ל בתחילה עבמ"ח לברוא העולם במדה"ד", עכ"ל.

גכל התחלות קשות: תענית י, ב. זח"ב קפז, א.

דששם אין יניקה ואחיזה לסט"א כלל: ע' בסדור סד"ה הללוי' הללי נפשי גבי והרי ידוע שיש יניקה.

האלפי שנאן: הקטע מובא באוה"ת פ' בהעלותך ע' שפב. נ"ך כרך א ע' מו.

וא"ת שנאן אלא שאינן: ע"ז ג, ב.

זבז"א אין לו רק ט"ס: באוה"ת נ"ך שם מוסיף ”(כמש"ש בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר)".
”והנה אף שז"א אין לו רק ט"ס עכ"ז הרי המל' משלימתו לע"ס כמש"ש שהיא עשיראה דכולהו, וכמ"ש בזח"ג חקת ק"פ ע"ב גבי בגין דהיא שלומי אמוני ישראל, ובמק"מ שם ר"ל שמשלמת לכל ספירה וספירה". אוה"ת בהעלותך ע' שפב. ראה לקו"ת שה"ש יח, א.

חויש ט"ס מלמעלה למטה: ראה באוה"ת בראשית כרך ג דף תפג, ב. תפה, א. וענין ב' טיתי"ן אלו מבואר בת"ז תיקון י"ח. ע"ש.

טב' טיתי"ן דמט"ט: ראה באוה"ת ואתחנן ע' שכג.

יח"י ברכאן דצלותא: ראה זח"א כו, א. ראה לקמן קכב, ד.

יאמשא"כ במלכות הם רבותיים שהיא י"ס גמורות: ואפשר שכוונתו בזה לבאר מה שאיתא בע"ז שם ”שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן", היינו (כדפרש"י שם) שב' אלפים חסרים מרבותיים. ואינו מובן (כמו שהקשה בי"א לתהלים שם (ע' רלו)), דהול"ל ח"י אלפים ומה לו להזכיר רבותים ולומר אח"כ אלפי שנאן (היינו שאינן)? ועל זה מבאר, דהא דכתיב ”רבותים" (ורק אח"כ מוסיף ”אלפי שנאן" היינו שאינן) — כי המספר ח"י אלף הוא בז"א, משא"כ במלכות הם רבותיים. — ספר הערכים-חב"ד אותיות אות ט ע' תפה.

יבעל כל דבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.

יגביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

ידבטל שעתיד להחיות בו את המתים: שבת פח, ב. וש"נ. זח"ג רפח, א. שג, א.

טוונתתי גשמיכם בעתם: ויקרא כו, ד.

טזעד כל ימי הארץ זרע וקציר: בראשית ח, כב.

יזושמרתם וגו' אשר יעשה אתם: ויקרא יח, ה.

יחויחרד כל העם: שמות יט, טז.

יטורוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

כונק' בזהר: ת"ז בהקדמה.

כאואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום: בראשית לו, לא.

כבאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

כגאחור למע"ב: ברכות סא, א.

כדהאבות הן הם המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

כהז"א בעתיקא אחיד ותליא: זח"ג רצב, א. נסמן לעיל יט, ב.

כוולכך נא' . . רמה קרני: מובא באוה"ת ואתחנן ע' צב.

כזאבל בעתיקא: באוה"ת שם: אבל בבחי' עתיקא.

כחוגם . . כי לא אדם: שמואל-א טו, כט. ראה ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעי' ד לצד הערה 46 (סה"מ מלוקט כרך ב ע' רמב).
בענין שאול — בסה"מ תר"ן ע' שמ מציין לכאן.

כטכי מלכות דוד נלקחה ממקום עליון: קטע מכאן מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמט.

לשהיא מבחי': באוה"ת שם ליתא תיבות אלו.

לאשאול באחת ועלתה לו: יומא כב, ב.

לברמה קרני בה': שמואל-א ב, א.
לקמן קיד, א מציין לכאן.
לפי' קרן ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמט פי' קרן לשון עצמיות, ולשון קרן זווית שהוא אין ובטול.

לגשדוד שנמשח בקרן: מגילה יד, א. ראה לקו"ת שמיני יט, ב. וראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'עט שמציין לכאן.
לפי' קרן ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשמט.

לדוינחם ה' על הרעה: שמות לב, יד.

להרמה שהוא בחי' עתיקא: ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'פט.

לואך ההפרש שבין חיות הקדש: באוה"ת שה"ש ע' ז מציין לכאן.

לזוכנודע שיש שני מיני זיווגים: ראה ע"ח שער הנסירה רפ"ב. ופע"ח שער הק"ש פ"ה. לקו"ת נצבים מז, א. שה"ש כ, ב ואילך. אוה"ת פ' בשלח ע' תקטז.
באוה"ת ר"ה ע' א'שסה מציין לכאן וז"ל: ”דשם משמע [הכוונה לכאן] שהמלאכים ממשיכים יחוד חיצוניות דאו"א שהוא להחיות העולמות מאין ליש, וע"י עבודת הצדיקים נמשך יחוד פנימיות או"א כו', וכאן [באוה"ת ר"ה] מבואר שגם היחוד דחיות העולמות נמשך ע"י הצדיקים", ע"ש.

לחזווגייהו תדיר: ראה זח"ג רצ, ב.

לטתרין רעין דלא מתפרשין: זח"ג ד, א. וראה לעיל י, ב.

משהוא לקיום העולמות: ראה ע"ח שער הכללים פי"ג. ראה ד"ה חיב אדם לברך תרל"ח פרק א.

מאצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד.

מבזכור ושמור בדבור אחד נאמרו: ר"ה כז, א.

מגואביו שמר את הדבר: בראשית לז, יא.

מדעין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

מהוראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

מובמחשבה עליונה . . קול השופר כו': בבוך תקצ"ה (ריג, א) אין קטע זה, והסיום שם: במחשבה עליונה לגבי עצמיות בחי' כי לא אדם כנ"ל כך עינינו נשואות ומייחלות עד שיחנינו בבחי' עליונה כו' וד"ל.

מזלהבין . . האבות הן הן המרכבה: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ט ע' קסג. ובאחד מהכת"י רשום ”ביאור שני לדרוש דשבועות".
באוה"ת פ' וארא ע' רכב. ובפ' בהעלותך ע' שמא וביהל אור ע' תלט [כנראה הכוונה לכאן] מציין ”ביאור על פסוק זכור את יום השבת".
מאמר זה הובא ונתבאר בד"ה פדה בשלום תרל"ב (נדפס לראשונה בקונטרס בפ"ע בשנת תשכ"ה) ע' יב. ובהמשך מים רבים תרל"ו פרקים קיד-טו. ובדרושי חתונה להמהר"ש ע' קצט. סה"מ תרס"ג (הוצאת תשנ"ד) ע' קלב. סה"מ עזר"ת ע' צו.

מחהאבות הן הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. נסמן לעיל ד, ג.
וענין פי' מרכבה ראה אוה"ת פ' שמות ע' רכב. אוה"ת בהעלותך ע' שמא. סה"מ תרל"ה כרך ב ע' תב. המובאים לקמן.

מטלמה נקראו בבחי' מרכבה: באוה"ת פ' בהעלותך ע' שמא מבאר דהקושיא ”דבשלמא בחי' המרכבה דפני ארי' פני שור כו' שהם בבי"ע שפיר שייך לקרותו בשם מרכבה מטעם ששרשם מבחי' מלכים דתהו שנפלו בשבה"כ בעולם הבריאה וע"כ יש בכוחם להעלות בחי' אדם שעל הכסא כו', אבל האבות ששרשן מחג"ת דאצי' דאיהו וגרמוהי חד א"כ למה נק' בשם מרכבה" ע"ש.
קטע מכאן נמצא גם בסה"מ תרל"ה כרך ב ע' תב. במים רבים תרל"ו פרק קיד ואילך עם איזה הוספות, וז"ל שם: ולכאורה יפלא מהו שייך לומר על האבות שהם בחי' אדם כמ"ש [יהושע יד, טו] האדם הגדול בענקים שקאי על אברהם, והיתכן לומר עליו מרכבה שזהו יתכן רק בבהמות וחיות שהם מרכבה הנושאות את הכסא עם בחי' אדם שעלי' לפי כי שרשן הוא מבחי' התהו שקדם לתיקון כנ"ל ס"פ קיג [בהמשך מים רבים תרל"ו] גם בענין האופנים נגד השרפים וכ"ש בכלל בחיות ובהמות נגד האדם שהוא מבחי' התיקון כמ"ש [בראשית א, כו] נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהוא בחי' אדם דתיקון וכמ"ש בזהר [ראה זח"א כב, א] ויאמר אלקים ויאמר אבא לאימא שהם מפרצופי התיקון כנודע, ומה"ע שיהי' האבות בחי' מרכבה להעלות הרוכב כמו הסוס שנושא את הרוכב כו'. ע"ש עוד.
ראה ד"ה שלום רב תשל"ח סעי' ז הערה 61 (סה"מ מלוקט ח"ב ע' רג).

נהתכללות ג' קוין: וכ"ה באוה"ת פ' שמות ע' מד, ובסה"מ תרל"ב ע' יב. והעיר באוה"ת שם כ"ק אדמו"ר זי"ע: ”בכ"מ רגיל: שני קוין, וצ"ע".

נאוקו באמצע: אלא שהתדמותם היא רק לענין ההתחברות דקו האמצעי — מים רבים תרל"ו פרק קיד, ראה שם עוד.

נבוצ"ל הלא שם מ"ה . . אך באמת הא בהא תליא: ראה לקו"ת שה"ש לא, א.

נגבתמונת ג' קווין: במים רבים תרל"ו פרק קיד נוסף: המורה התפשטות בחי' מציאות שלכאורה זהו היפך בחי' הביטול.

נדחסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה בד"ה פתח אליהו.

נהועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.

נומחבר שני הפכים . . מבחי' עליונה: ראה אגה"ק סי' יב.

נזששם בטלים אלו השני הפכים: ראה לקו"ת מטות פז, ב. אוה"ת פ' וארא ע' קנ.

נחוהחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, י.

נטע"י חיות המרכבה: ע' באוה"ת פ' עקב ע' תקנ.

סולא יהיו ענפין מתפרדין: מובא באוה"ת פ' משפטים ע' א'קא.

סאוזהו ודמות פניהם . . הג' קוין והתכללותן: יחזקאל א, י. ראה ביאורי הזהר להצ"צ ע' תנח, ביאור ע"ז.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר