מראי מקומות הערות וציונים, מגילת אסתר, דף צ״ה

אצעק לבם אל ה': איכה ב, יח.

בויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

גבהמות הייתי עמך: תהלים עג, כב.

דלא יום ולא לילה: זכרי' יד, ז.

המלחמה לה' מדור דור: שמות יז, טז.

והחתי והאמורי והפריזי: שמות ג, ח.

זחוצפה . . מלכותא בלא תגא: סנהדרין קה, א.

חהנק' משכא דחויא: ראה לקמן קי, ד ובמ"מ לשם. ולעיל טז ב. עו, ד.

טדהיינו המלאכים: ומה שזה נק' נפילה יובן ע"פ מ"ש בד"ה כנשר יעיר שדוקא בזמן הגלות מקבלת על ידי המלאכים — אוה"ת פ' כי תצא ע' תתרכו.

ישרפים עומדים ממעל: ישעי' ו, ב.

יאקרשים עומדים: ראה תרומה כו, טו.

יבה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

יגחייב אינש: משנת תקס"ד. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור רפא, א. באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תסג ובסה"מ תרל"ד ע' פא מציין למאמר זה: ”מוגה מרבינו הג' נ"ע זי"ע".
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' חצר מצויין ”לתו"א ד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון". לד"ה זה ראה בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קסח וראה גם סה"מ תרנ"ו ע' תלח וע' תרלג.

ידלפני המאמר כתוב על גיליון ת"א מחסיד: מה שיש להבין בענינים הנזכרים בזה התורה ובפרט הפ' כי חלק ה' עמו.

טוחייב אינש לבסומי בפוריא: מגילה ז, ב. בש"ס שלנו הגירסא מיחייב, אבל במאור הקטן על הרי"ף, שער הכוונות בסופו, של"ה פ' תצוה ובכל דרושי דא"ח שראיתי הל' הוא חייב איניש וכן הוא ג"כ בא"ח (הובא בב"י סי' תרצה), שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב, סי' יעבץ ועוד (הערת כ"ק אדמו"ר בספר המאמרים תש"ח ע' קז).

טזכי יד על כס י"ה: שמות יז, טז.

יזשאין השם שלם: תנחומא ס"פ תצא. רש"י שמות יז, טז.

יחראשית גוים עמלק: במדבר כד, כ. ראה באוה"ת פ' בלק ע' א'נג עה"פ.

יטשיש בבחי' עמלק בחי' ראשית ובחינת אחרית: ראה ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק תר"פ ע' רעח וע' רפז. ד"ה והיה כאשר ירים משה תש"ל.

כאני ראשון ואני אחרון: ישעי' מה, ו.

כאומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.

כבמלשון רע לשמים ורע לבריות: קידושין מ, א.

כגשו"ה וסבוב — נאמר: בבוך 1824 נוסף: לא הביט ביעקב: ולא.

כדולא ראה עמל בישראל: במדבר כג, כא.
בענין עמל — ראה סה"מ תרל"ג ע' קסט. תרס"ט ע' ריב. עת"ר ע' קצה.

כהכי חלק ה' עמו: דברים לב, ט.

כואברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

כזוכל העם רואים את הקולות . . וירא העם וינעו: שמות כ, יח.

כחואימתך לא תבעתני: איוב יג, כא. וכן הוא בלקו"ת קרח נד, א. אבל בפסוק: ”אל".

כטליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. (בקרא לבית יעקב. אבל כן מובא גם בתניא פל"ב וראה בהערות ותיקונים שם).

למרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב.

לאוהנה ג' מדות: קטע מכאן ביהל אור ע' תקפג.

לבולא ירע לבבך: דברים טו, י.

לגתחת אשר לא עבדת בשמחה: דברים כח, מז.

לדכמארז"ל וכן לדבר הלכה: שבת ל, ב.

להמימינו אש דת למו: דברים לג, ב.

לושום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

לזאברהם הוליד את יצחק: בראשית כה, יט.

לחארי' דאשא דאכיל קורבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א.

לטובחי' דעת הוא קו הממוצע: מובא באוה"ת שמות כרך ח ע' ג'נג.

מות' בסופן: באוה"ת שמות כרך ח ע' ג'נג מוסיף ע"ז במוסגר: ”(ע' במדרש וישלח פ' פ"א שזהו ע"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים)".

מאתתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ. ראה לעיל לו, ג.

מבוהנה כל הו' מדות: ראה אוה"ת תרומה ע' תקיד ואילך. וראה גם סה"מ תרל"ג ח"א ע' קנד.

מגוצורת הה' הוא ג' קוין: בלקו"ת שמות ח, ג. אוה"ת תרומה ע' א'תקיד. אוה"ת ענינים ע' קטז.

מדשני קוין מחוברים . . מחשבה דיבור: באוה"ת פ' ואתחנן ע' קמה מציין ע"ז ”היינו מחוברין דוקא שהמחשבה מתלבשת בהדיבור וא"א לדיבור מבלי מחשבה כו' אבל עכ"ז אין הדיבור מתהווה מן המחשבה כ"א מהבל הלב וה' מוצאות הפה ומהנפש עצמה ע' באג"ה ד"ה ויעש דוד" עכ"ל. וראה גם אוה"ת פ' ויחי שפ, ב. סידור עם דא"ח רפב, א. המשך באתי לגני השי"ת פ"ח.

מהאף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

מווכמ"ש במ"א: לקו"ת ר"פ בלק.

מזשצריך להמשיך בחי' הוי"ו לבחי' הה"א: באוה"ת חיי שרה שפ, א מציין לכאן.

מחאלף פלא: ראה אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשנז.

מטויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

נבמחשבה אחת ברא את העולם: זח"ב כ, א.

נאנקודה בהיכלא: על גיליון תו"א מחסיד נרשם: אותיות ו"ה נזכר מעבר לגוף, ואותיות י"ה תמצא בכאן בתיבות נקודה בהיכלא, ועיין בסידור בד"ה חייב אינש כו', עי' . . .

נבאין אדם עובר עבירה: סוטה ג, א. זח"א קכא, א.

נגשאין השם שלם: תנחומא ס"פ תצא. רש"י ס"פ בשלח.

נדאיזהו חכם הרואה את הנולד מאין כו': תמיד לב, א. תניא פמ"ג.

נהומי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.

נוהאומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

נזוירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

נחולכל היד החזקה: דברים לד, יב.

נטולכן אומרים . . סלח לנו: נתבאר בלקו"ת פ' בהעלותך ל, ב ובכ"מ. וראה גם ספה"מ תער"ב ח"ג ע' א'שמג.

סכי חטאנו: ולא אשר חטאנו נתבאר בלקו"ת ר"ה נד, ב.

סאפשעים אלו המרדים: יומא לו, ב.

סבובני ישראל יוצאים ביד רמה: בשלח יד, ח.

סגתשובה קדמה . . ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו.

סדבנשמותיהם של צדיקים נמלך: רות רבה ב, ג.
בבוך 1824: נמלך בנשמות של צדיקים.

סהמשרש נחש . . יצא צפע: ישעי' יד, כט.

סומשרש . . עמלק יצא . . המן: ראה מס' סופרים פי"ג ה"ו.

סזויקח המן את הלבוש ואת הסוס: אסתר ו, יא.

סחשו"ה ואת הסוס — הנה אמרו רז"ל: קטע מכאן מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תסג.

סטשמי עם י"ה שס"ה: זח"א כד, א. רנג, א. זח"ג רעח, ב. ת"ז בהקדמה.

עאמרו רז"ל . . אלא זיו והארה בעלמא: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תסג ומוסיף: פי' דאף שהל"ת הוא רק ענין מניעה מלעשות הדבר הרע המכסה ומסתיר על גילוי אוא"ס ב"ה, משא"כ מ"ע שהוא קום ועשה טוב הוא ממש המשכת גילוי האור, מ"מ גדול כח המל"ת יותר, משום שהוא הסרת הכיסוי המסתיר על עיקר האור. ע"ש.

עאשו"ה שהוא — ולכן: בבוך 1824: ולכך.

עבמהר קח את הלבוש ואת הסוס: אסתר ו, י.

עגזכו אחישנה לא זכו בעתה: סנהדרין צח, א. זח"א קיז, ב.

עדבלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

עהואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

עופורים ויוהכ"פ הוא בחינה אחת: ראה ביהל אור ע' קיד ”כמו ביוהכ"פ ויהפוך כו' כן בפורים הפכת כו' ועיקר הגילוי לע"ל אז אהפוך". וראה לעיל צד, ב ”שנתהפך לב אחשורוש" ע"ש.

עזיום כפורים פירושו כמו פורים: ת"ז תי' כא (נז, ב). וראה באוה"ת מג"א ע' ב'שיז.

עח(יום . . פורים): המוסגר נמצא גם בבוך 1824 שנכתב בשנת תקס"ט.

עטשבימי אחשורוש: שבת פח, א. שבועות לט, א.