מראי מקומות הערות וציונים, ויחי, דף מ״ה

איהודה אתה: המאמר הוא משנת תקס"ו — ראה ברשימת המאמרים בסה"מ שם הערה 7. ובכת"י 2067 יא, ב נרשם: פ' ויחי תקס"ז. ובבוך 2223 נה, א: שנת תקסו לפ"ק בלאדי.
הנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ח"א.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות וביאורי וקיצורי הצ"צ אוה"ת בראשית כרך ה תתקצז, א ואילך. תתרה, ב. כרך ו תתשלח. ד"ה זה: ראה בסה"מ תרפ"ח. בסה"מ חורף תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 347). וראה שם בסיום המאמר הרמז בזה שהתחלת הסדרה בתו"א היא בהפסוק יהודא אתה. ד"ה יהודא אתה תשמ"ו.
ד"ה יהודא אתה במאמרי אדה"א בראשית ע' תצז וע' תקל מיוסדים על מאמר זה.
ראה סה"מ פר"ת ע' ריז.

ביהודה אתה יודוך אחיך: בראשית מט, ח.

גהנה יהודה נק': ראה במילואים ליהל אור ע' תרלד. ועיין מענין הודאה בסידור בד"ה מזמור לתודה. ובדרוש ל"ג בעומר. וראה גם בלקו"ת פ' עקב בדרוש ברהמ"ז בענין ברכת הארץ שמתחלת בהודאה נודה לך. ובלקוטי שיחות לפ' וישב ח"ו ע' 195 הערה 77.

דהפעם אודה: בראשית כט, לה.

השו"ה נק' הפעם — חוצב: בבוך 633 ליתא תי' זו.

וככה יעשה איוב: איוב א, ה.

זשו"ה יהודה — ויהי' פי': בבוך 414: [פי'.

חשו"ה ההוה — נכתב בתוס' . . הדל"ת): בבוך 414. 633 ליתא.

טשו"ה אודה — הם הגורמים לבחי': בבוך 633: הם ממשיכים בחי'.

ישו"ה יהודה: בבוך 414: יהודה].

יא(ובנחמי' י"א) נכתב יהודה בסגול תחת הדל"ת: בבוך 1824: בתוסף ה' יהודה. וכ"ה במאמרי אדה"א בראשית ע' תצז ושם ”והוא מ"ש בד"ה תיבת יהודה בחולם על הוי"ו". וראה בהנסמן לשם.

יב(ובנחמי' יא) נכתב יהודה בסגול: וכ"ה בשערי אורה כ, ב. מציין לפסוק זה. אבל במאמרי אדה"א בראשית ע' תצז ובעוד מקומות (ראה במ"מ לאדה"א שם) מצויין: ”בד"ה תי' יהודה בחולם". ע"ש. להעיר שבהנחת ר' משה בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' רה ליתא כל הענין.

יגשו"ה הגורמים — לבחי': בבוך 414 ליתא.

ידראובן . . האהבה: ראה ד"ה יהודה אתה תרפ"ח. ספר המאמרים תש"ח ע' 155.

טופני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

טזאריה אותיות ראיה: ראה ת"ז תי' ע.

יזדגל מחנה ראובן תימנה: במדבר ב, י. ראה זח"ג קיח, ב.

יחכבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם: הושע ט, י. ראה באוה"ת ויחי תתקצח, א.

יטכי ראה ה' וגו' כי עתה: בראשית כט, לב. ראה באוה"ת ויחי תתקצח, א.

כגנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א — ע"פ גי' העין יעקב. וראה במאמרי אדה"א בראשית ע' תצט הביאור.

כאאלף אלפים ורבו רבבן: דניאל ז, י.

כבלך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

כגנכספה וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

כדואמתות שם יחיד הוא שהוא לבדו הוא: בבוך 414. 633 ליתא.

כהואמתות שם יחיד . . וענין אחד: ראה לקמן נה, ב. ובמאמרי אדה"א בראשית ע' תק.

כומי לי בשמים: תהלים עג, כה.

כזבכל לבבך וארז"ל בשני יצריך: דברים ו, ה. ברכות נד, א.

כחשו"ה האהבה — כי התשובה . . במי שיש בידו: בבוך 414: כי בחי' בעל תשובה אינה: במי שיש.

כטכי התשובה אינו דוקא במי שיש בידו עבירות ח"ו: ראה לקו"ת בלק עה, ב. שבת שובה סו, ג. לקו"ש ליקוט אלול תשל"ט הערה 12.

לצרורה בצרור החיים: ע"פ שמואל-א כה, כט.

לאשו"ה בהתלבשותה — זמן ומקום: בבוך 414: מקום וזמן.

לבויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

לגצר לו המקום: ע"פ ישעי' מט, כ.
בבוך 633: צר לי המקום.

לדאשר הוצאתי אתכם מאמ"צ: במדבר טו, מא.

להשו"ה לה' —: בבוך 414 נוסף: ממש.

לובמקום שבע"ת כו': נסמן לעיל כב, ג.

לזוכדאי' בזהר: ח"א קכט, ב. קצט, ב. ראה לעיל כו, ד. ועוד.

לחשו"ה ונפש הבהמית — ואתהפכא: בבוך 633: להתהפכא.

לטכי ראה ה' בעניי: בראשית כט, לב.

מואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

מאראובן שהוא ענין בחי' פ' ראשונה שבק"ש: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתפו שמכאן משמע דק"ש הוא רק הכנה לשמ"ע, והרי ק"ש מדאורייתא וגם יחוד חו"ב ושמו"ע יחוד ת"ת ומל' ע"ש שמפרש דק"ש הוא יחוד חו"ב בשביל להחיות העולמות בלי התחדשות, אבל יחוד ת"ת ומל' הוא להוליד נשמות חדשות ע"ש בארוכה. וראה גם באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'נג.

מבפ' ראשונה שבק"ש . . ופ' שני' שבק"ש: ראה בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קמג.

מגה' שמעתי שמעך יראתי: חבקוק ג, ב. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תקמה בפי' הפסוק.

מדוירא העם וינועו: שמות כ, יח.

מהאם רץ לבך שוב לאחד: ספר יצירה פ"א מ"ח. ”והענין של בחי' השוב הזה הוא בחי' הריחוק שמתרחק ומשפיל א"ע מאד, והוא בחי' שמאל דוחה דהיינו שמדחה א"ע ומשפיל א"ע ביותר להיות עומד בריחוק מקום דוקא" — מאמרי אדה"א בראשית ע' תקד. וראה שם ע' תקמד.
וכ"ה באוה"ת ויחי תתשלט, א, אבל בבוך 414: שוב כו'.

מוהשמרו לכם פן יפתה: דברים יא, טז.

מזכי שמע ה' כי שנואה אנכי: בראשית כט, לג.

מחנבזה בעיניו נמאס: תהלים טז, ד.

מט(ובזה יובן . . כלול מאהבה . . וש"פ ויחי): קטע זה ליתא בבוך 414. 633. 1824 (מאמרי אדה"ז). הוספת הצ"צ.

נע"פ אלה מסעי: לקו"ת שם צ, א. ובאוה"ת שם.

נאע"פ ויחי: צ"ע לאיזה מאמר הכוונה.

נבילוה אישי אלי: בראשית כט, לד.

נגימינא ושמאלא ובינייהו כלה: פיוט אזמר לשבחין (זמירות ליל שבת).

נדמי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.

נהשלכן נמשלה התורה למים: ראה לעיל יז, ד.

נואך הנה כל ג' בחי': ראה אוה"ת פ' יתרו ע' תתקצא.

נזמכלל שהיא עדיין אינה כלולה ומיוחדת: ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' רכג.

נח(בשמים . . כלא ממש חשיבי): קטע זה נמצא כאן גם באוה"ת ויחי תתשלט, ב. אבל בבוך 414. 633. 1824 (מאמרי אדה"ז) נמצא לקמן קודם תי' ”והן הן בחינות".
בבוך 633 הקטע: ועד"ז שאר הבחי' . . ממש הסוכ"ע: נרשם בצד הגליון — בכת"י הסופר עצמו — אבל באוה"ת כרך ו תתשלט, ב כמו בהנדפס.

נטאבל בחי' יהודה שהוא בחי' הודאה: ראה לקו"ש חל"ה ע' 196 הערה 36.

סבלחש ובחשאי: ע' מענין בחשאי בלקו"ת בד"ה האזינו הראשון ספ"ד.

סאשכדי להיות בחי' זו שהוא בחי' יהודה . . כאילו הוא לנוכח: קטע מכאן מובא באוה"ת פ' שמות כרך ח ע' ג'נה עם הגהות ושם מוסיף: ”(ר"ל שיהי' הביטול במוחו באמת כאלו המלך מ"ה הקב"ה הוא לנוכח ממש)".

סבשו"ה כאילו — יודוך אחיך: בבוך 633 נוסף: דהיינו.

סגראובן שמעון ולוי: באוה"ת חנוכה כרך ה תתקלח, ב מבאר ”שהן ק"ש אמת ויציב".

סד(ובמנחה . . קודם התפלה): וכ"ה בבוך 633 ובלי מוסגר. באוה"ת בראשית כרך ו תתשלט, ב. אבל בבוך 1824 נמצא קטע זה לקמן אחר תי' ”וזהו ענין נעוץ תחלתן בסופן והמ"י".

סה(וע' במ"א . . ביטול ממש): בכת"י ליתא.

סווע' במ"א ע"פ ולשרקה: ראה לקמן מז, א.

סזאם לא שויתי ודוממתי: תהלים קלא, ב.

סחואחר האש קול דממה דקה . . תמן קאתי מלכא: מלכים-א יט, יב. ת"ז תי' ה.

סט(בחי' פנים . . וכאלו כפאו וכו'): בכת"י ליתא. ונמצא באוה'ת ויחי תתשמ, א.

עכמאן דשדי בתר כתפי': ראה תניא פכ"ב.

עאוכאלו כפאו וכו': ע"פ לשון הגמ' נדרים כ, ב.

עבא"ת ידך אלא יודי"ך: ת"ז בהקדמה.

עגוירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

עדלפי שהוא בחי' הודאה וביטול בבחי' סוכ"ע: באוה"ת סדור ע' רנא הקשה איך זה נק' יהודה דההודאה היא כשאינו משיגו ע"ש.

עהכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

עואך עיקר הגורם לכל . . כי הנה ההשתחוואה: בבוך 633: אך עיקר השתחוואה הוא בחי' המשכה וזהו ענין ההשתחוואה: שבשמו"ע.

עז(ע' ר"פ . . ליל): בכת"י ובאוה"ת ויחי תתשמ, ב (שנדפס מגוכתי"ק הצ"צ קודם הדפסת התו"א) ליתא.

עחישתחוו לך בני אביך: בראשית מט, ח.

עטדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

פשמע בני מוסר אביך: משלי א, ח.

פאמוסר אביך זו תושב"כ: אגה"ק סי' כ"ט ע"פ זח"ב רעו, ב.

פבביאור על הנ"ל: באוה"ת ויחי תתשמ, ב (נדפס מגוכתי"ק הצ"צ).
הנחת ר' משה בן אדה"ז והנחת מהרי"ל נדפס בסה"מ תקס"ו ח"א.

פגהנה השבטים: ראה אוה"ת שמות ע' ה. בבוך 1824: שבטים.

פדע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים: לעיל כח, ג.
באוה"ת ויחי תתשמ, ב: וכמ"ש במ"א ע'פ ששם עלו שבטים שבטי י"ה כו'.

פהשו"ה דנוקבא — (וכמש"ל . . למטה): באוה"ת שמות ע' ה נמצא הגה"ה אחרת. בבוך 1824 ליתא הגה"ה.

פוהן י"ב גבולי אלכסון: ראה לקו"ת צו יז, א.

פזוהנה באתערותא דלתתא . . וענין ראי': בבוך 1828 בשינוי: ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ע"י ראובן ראיי' פני ארי' ראיתי את אבותיכם התקרבות ממשיך מלמעלה ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי וימינו תחבקני ושמיעה אם שמוע תשמעו מעורר מלמעלה כך כי שמע ה': וענין ראיה.
הנוסח מבוך 1824 נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ו ח"א.

פחראיה אותיות אריה: זח"ג רלד, א. ת"ז תי' ע (קכב, א). וראה גם לקמן עא, ד.
בלקו"ת שמע"צ צא, ג מציין לכאן.

פטשו"ה נמשך — אל הימין: באוה"ת שם: ”(ארי' אותיות ראי', ועמ"ש מענין ארי' בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה)". [לעיל כז, ג]. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'נו ואילך.