מראי מקומות הערות וציונים, הוספות, ויחי, פרק ק״ג

ארמ"ח תיבין דק"ש . . רומחא: זח"ג רעב, א. ראה לקו"ת תצא לח, א.

ברבות מחשבות בלב איש: משלי יט, כא.

גכי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

דלהבין שורש כל הדברים: הנחת הר"מ בן אדה"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ע' פה. באוה"ת ויחי תכו, ב בשינויים ועם הגהות בכרך ו ע' תתרפו, א. והוספות בכרך ז תתסו, ב. סעי' א נמצא בד"ה ויקהל תרל"ד ע' קמה. סה"מ תרנ"ז ע' קלג. לסעיף א ראה גם אוה"ת פ' במדבר ע' מ ושם יש הגהות לכאן. (אוה"ת הנ"ל מיוסד על הנחה בסה"מ תקס"ג ע' פה).

הבכתבי האריז"ל: באוה"ת תכו, ב מציין לספר הגלגולים פרק כ.

ומבחי' האצי' שמאיר בבריאה: בסה"מ תקס"ג ע' פה ”(או בריא' שבאצילות)".

זוהוא מ"ש בזהר: ראה זח"א רמא, א. רנט, ב. ולעיל כח, א. לקו"ת בהעלותך לב, א.

חי"ב בקר שהים עומד עליהם: ע"פ מלכים-א ז, כה.

טשו"ה המדות — אמר התחת אלקים כו': באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, א יש כאן הג"ה ”(פי' שאינו מרכבה לבחי' מל' הנק' אלקים כשאר אחיו אלא אדרבה הוא בחי' יסוד שלמעלה מהמל')".

יהשבטים הוא מלשון המשכה: ראה אוה"ת בשלח ע' תטז.

יאכוכבא דשביט: ברכות נח, ב. קטע מכאן נמצא גם בד"ה מצה זו תרע"ג (בסה"מ תער"ב-עו ע' פ).

יבשו"ה הנמשכים — להאיר בבריא': באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, ב יש הגהה לכאן: שזהו כענין היכל קד"ק דבריאה שהארתו מן האצי' ע"ש.

יגוזהו ענין י"ב בקר . . וזהו ששם עלו: באוה"ת שם תתרפו, ב קטע זה בשינויים.

ידפי' הארות האצי' בחיבורם עם הבריאה: ראה יהל אור ע' קעו.

טושילוב אד' בהוי"ה: ראה מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ה. לקו"ת שבת שובה סה, ד. ראה לעיל מג, א. סה"מ תרס"ו ע' שנד. תער"ב ח"ב ע' תתקלא. תרמ"ג ע' לב. ד"ה מצה זו תרע"ג שם.

טזשו"ה הבריאה — בחי' מרכבה: בסה"מ תרל"ד נוסף ”בבחי' דביקות וחיבור".

יזוהיינו הארת האצי' בהיכל ק"ק: באוה"ת שם תתרפו, ב: (כידוע בענין סמיכת גאולה לתפלה ע' בפע"ח).

יחיוסיף ה' שנית ידו: ישעי' יא, יא.

יטוימלך בלע: בראשית לו, לב.

כא"כ שורשם מבחי' מלכות: ראה סידור ע' קלט, ד ואילך.

כאמשם מ"ה החדש דממצחא דא"ק: ראה ע"ח שער י שער התיקון פ"ב. בסידור שער המילה קלט, ד. אוה"ת פ' ויחי כרך ב שצב, א. כמצויין באוה"ת בראשית כרך ו תתרפו, ב. המשך תרע"ב ח"א פרק רסג ע' תקלג.
באוה"ת וישב כרך ו תתרפו, ב נוסף: ועמ"ש בסידור בדרוש המילה ע"פ למנצח על השמינית כו' [דף קלט, ד] וע' ג"כ ע"פ בן פורת יוסף משנת תקס"ה [קה"ת, תש"פ].

כבכי היה יפ"ת כידוע: באוה"ת וישב כרך ו תתרפו, ב מציין: ”(וע' בסידור ע"פ הדר הוא לכל חסידיו כו')".

כגצריך להקדים . . למעלה ענין י"ס הגנוזות כו' וד"ל: מובא באוה"ת ענינים ע' רפ בשם ”ונוסחא אחרינא מצאתי". ושם בע' רפא ”ולכאורה י"ל פי' זה ע"ד שיטה שני' דלעיל שהוא שיטת המגן דוד שהספירות הם כשתבחון אל פעולותיהם" ע"ש בארוכה בג' שיטות בענין הספירות.

כדשאנו מוצאי' בפרדס: שער הצחצחות. שער סדר האצילות פ"ד. ראה לקו"ת בהעלותך לו, א.

כהענין י"ס הגנוזות . . עד"מ קריאת שם לבד: ראה בדרך מצותיך מצות הלל קמט, א. אוה"ת פ' בהעלותך ע' תכא. אוה"ת סידור ע' רכ שמציין לכאן וכתב שזהו כפי' העה"ק בענין עד שלא נבה"ע היה הוא ושמו בלבד. וראה בספה"מ ה'תש"ח ע' 243 דשם מבאר דע"ס הגנוזות מכוון הוא להמשל דאבן החלמיש שמוציאין ממנו אש, שלא יש בו מציאות האש כלל, ובהערה שם כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע וז"ל: והנה בהוספות לתו"א ביאור לד"ה ואני נתתי פ"ב ובדרוש הלל שבס' טעהמ"צ להצ"צ מבאר דע"ס הגנוזות הם כמשל קריאת שם בלבד ולא כמשלים דשלהבת וחלמיש. אבל זה אינו ע"ד הנ"ל, כי, כמו דמוכח למעיין, שם מדבר במדרי' גבוהה יותר דע"ס הגנוזות, וכידוע דע"ס אלו הם ע"ס דע"י, ע"ס דעקודים ולמעלה מעלה עד אוא"ס ממש (עיין ביאור ואולם הנ"ל, דרוש ג' שיטות בסופו וד"ה כי עמך מקור תרס"ו בפרטיות. — בהמשך מים רבים שם [תרל"ו פרק סד] מונה גם ע"ס דא"א, וצ"ע). — ואף דהפרדס מבאר ע"ס הגנוזות באוא"ס ממש ובכ"ז מבארם במשל דאבן החלמיש — חולקין עליו בזה ועל פי מ"ש בע"ח, וכמשנ"ת בהוספות לתו"א דרוש ג' שיטות וד"ה כי עמך מקו"ח הנ"ל, עכ"ל. וראה שם גם מה שבכ"מ בדא"ח מביאין משל לאיזה ענין ואח"כ מבארין דאין המשל מכוון ומביאין משל אחר.
בענין אם שייך לקרוא בשם ספירה, ראה בסה"מ תרל"ה ע' מט מה שמביא מלשון הלקו"ת בהעלותך לו, א ומהנחת הר"פ ע' קסט. באוה"ת ואתחנן ע' שעז מציין לד"ה זה: בביאור ע"פ ואני נתתי לך שכם א' בענין ע"ס הגנוזות והמשכתן מההעלם אל הגילוי בע"ס דאצילות זהו ע"י השבחים והברכות.

כועד"מ קריאת שם לבד: ע' בלקו"ת פ' בהר סד"ה את שבתותי תשמרו מענין זה.

כזשו"ה לבד — וזהו שאמר: בבוך 24 נוסף: לבד (וביאור הדברים איך יקראו לאוא"ס העצמי בשם חכם הנה יובן עד"מ מקריאת שם חכם באדה"ת): וזהו שאמר.

כחשהאדם חכם בהעלם: ראה ד"ה כי עמך מקור חיים תרס"ו ע' קפד ואילך.

כטלעורר את כח העלם חכמה שבו אל הגילוי: ראה בארוכה בסה"מ תרס"ו ע' קפד. סה"מ תרס"ד ע' קנט.

לגם ההעלם נעשה באותו הפעם: בסה"מ תש"ט ד"ה מן המצר ע' יט וז"ל: ”וגם לא כדעת הפרדס שישנם בדקות כו' . . מן עצמות הפשוט דהכוונה דקודם הקריאה אינו גם בהעלם, וע"י הקריאה נעשה ההעלם כו'. וה"ז דומה . . קודם שיקראוהו (הכוונה דאי"ז רק שקודם שקוראין אותו בשמו (כלומר בפעם הראשון בעת שנותנים לו השם) הנה השם הוא רק בהעלם וע"י נתינת השם מגלים אותו מהעלם אל הגילוי, אין הענין כן, אלא שהוא בהעלם ובעומק כו'), משא"כ הרצון והחכמה כו' (דהכוונה דרצון וחכמה שהם כחות הנפש הרי קודם התגלותן ה"ה נמצאים בהעלם, ומ"מ ה"ה בקירוב יותר מכמו השם שהוא בהעלם ובעומק יותר, דהשם הוא בהעלם ובעומק יותר והכחות הם בקירוב יותר הנה מ"מ), וכשיקראוהו יפנה לקוראו עכ"ל, הכוונה דאחר שכבר ניתן לו השם וקוראין אותו בשמו (או גם בפעם הראשון שנותנים לו השם), הנה בקריאה זו בלבד שמזכירין את שמו הוא נפנה לקוראיו, והיינו שביאר כאן ב' הענינים שנת"ל בענין השם מה שאותיות השם הם מחיים אותו, וכן מה שנפנה לקוראיו בשמו שהם רחוקים בתכלית, הא' מה שהאותיות השם מחיים אותו הוא עיקר מהותו ממש, ומה שנפנה לקוראיו בשמו הוא מדרי' היותר אחרונה, והראי' שהרי יכול להיות גם ענין הסכמי כנ"ל, אלא להיות השם נפלא מעלתו במאוד מאד לכן הוא כולל ב' ענינים שהם רחוקים בתכלית, והא בהא תליא לפי שהשם הוא צנור של החיות והאור לכן כאשר קוראין בשמו אפילו בקריאה בלבד הוא נפנה בכל עצמותו אל הקורא אותו" עכ"ל.

לאכי א"ק בעצמותו הוא קדמות המאציל בעצמות אור א"ס ב"ה: באוה"ת בראשית תתרפז, ב: כי א"ק בפנימיותו הוא גילוי המאציל א"ס ב"ה.

לבומכללות ענין שמו נתהוו פרטי השמות: ראה בסה"מ תרס"ד ע' קסו בשולי העמוד.

לגמאריך אף לרשעים: באוה"ת בראשית תתריב, ב מציין לעירובין כב, א.

לדלהודיע כמה ארך אפים לפניו: אבות רפ"ה.

להכמ"ש בפרדס בערך אוי: מובא גם באוה"ת וילך ע' א'תנו.

לווינצלו: שמות יב, לו.