מראי מקומות הערות וציונים, לך לך, דף י״א

אענין לך לך: בס' הנחות הר"פ ע' ה בהתחלה: וילך למסעיו ממעלה למטה כו' עם איזה הגהות מהצ"צ. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי באוה"ת כרך ו תתרעב, א (הנדפס מלקו"ת לג"פ פב, א) עם הגהות מהצ"צ. גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר האמצעי בבוך 1025 קכז, ב. והוא משנת תקס"ז.
ראה לעיל ציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
עוד הגהות וקיצורים באוה"ת בכרך ד תרפה, א. תרפח, ב.

בבכמה מקומות מציינים לד"ה זה: בד"ה הנה אברם — לקו"ת שלח מה, ד. ואתחנן י, ג. ובכמה מקומות מציינים: בד"ה לך לך. בלקו"ת אמור לט, א מציין לכאן.
לכללות מאמר זה ראה מאמרי אדה"ז פרשיות כרך א ע' פ. ד"ה לך לך תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 295).

גממטה למעלה: ראה זח"א עח, א. ראה ד"ה לך לך תשמ"ו.

דוממעלה למטה: ראה זח"ג (בסתרי תורה) עז, א.

השכל הנעלם מכל רעיון: ראה סה"מ תרנ"ז ע' קסד. ד"ה לך לך תרצ"ד, שכל העמוק ביותר שמוסתר ונעלם לגמרי נק' שכל הנעלם מכל רעיון להיות שגם אפס קצהו אינו מושג כלל.
שהוא למעלה גם מבחי' חכמה, כי חכמה (עם היותה ראשית כל הכחות פנימיים) היא בחי' גילוי, משא"כ אב רם הוא שכל הנעלם מכל רעיון — ד"ה לך לך תשל"ח. וראה מאמרי אדה"א במדבר כרך א' ע' שי (במילואים למ"מ). ובד"ה ואברהם זקן תשל"ד (מהנחה בלתי מוגה) מבאר דענין שכל הנעלם מכל רעיון יש בו ב' נקודות מצד אחד הרי יש בו ההגדרה דשכל, אבל לאידך הרי הוא שכל באופן כזה שהוא נעלם מכל רעיון, ע"ש שמביא ראי' מסה"מ תרס"ו ע' פ.
באוה"ת תולדות כרך ד תרפה, א מביא זה בשם: ברע"מ. וראה באמרי בינה ח"ג פרק קמא: ובלשון הגאונים.

וא"ב ר"ם: ראה זח"א עט, ב. וראה גם תו"ח כאן פ, א. בהנחת הר"פ נוסף: חכים ולא בחכמה ידיעה.

זלהיות גילוי בבי"ע . . פתח האהל: כמ"ש בלקו"ת בדרוש עשי"ת ד"ה להבין פי' יג"מ מי כמוך כו' נושא עון ע"ש פ"ב . . זה נתחדש לאברהם וע' בלקו"ת להאריז"ל פ' לך לך נהנה מזיו השכינה וזהו גילוי החסדים, לזה נאמר והוא יושב פתח האוהל — מאמרי אדמו"ר הזקן הנחות הר"פ ע' ה'.

חחסד אתגלי בפומא דאמה: זח"ג קמב, א. וראה גם זח"ב לו, א. ובאוה"ת לך לך כרך ד תרפה, ב: ”ומ"ש כאן [בתו"א] דפי' חסד אתגלי בפומא דאמה היינו להיות גילוי ההשפעה בבחי' התקשרות" ע"ש שמציין לאגה"ק סד"ה להבין משל ומליצה. וראה באוה"ת שם תרפד, ב.
ענין זה לא נזכר בהנחת הר"פ. ושם יש הגה"ה מהצ"צ: ”אבל המשכת יחוד העליון זהו שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה כמ"ש בלקו"ת בדרוש עשי"ת ד"ה להבין פי' יג"מ מי כמוך כו' נושא עון ע"ש פ"ב פי' לשיקבה"ו זה נתחדש לאברהם. וע' בלקו"ת מהאריז"ל פ' לך לך נהנה מזיו השכינה זהו גילוי החסדים": לזה נאמר והוא יושב . . .
וראה בתו"ח כאן פ, ב בענין גם שקודם שבא אברהם לעולם נמשך סדר ההשתלשלות דאבי"ע.

טוהוא יושב פתח האוהל: בראשית יח, א.

יכי אב המון גוים: בראשית יז, ה.

יאויהי ערב ויהי בקר יום א': בראשית א, ה. בלקו"ת שלח מה, ד מציין לכאן.

יבלמה צדיקים דומים: פסחים ח, א.

יגשנכללים בבחי' בטול באבוקה: ראה לקו"ת ברכה צח, ב. בהנחת הר"פ נוסף: כשמקרבין נר לאבוקה בסמוך לה נסתלק השמן הנר ונכלל באבוקה, ככה ע"י מעשה הצדיקים נבררים הניצוצות מבי"ע ונכללים במל' דא"ס". ובהנחת כ"ק אדה"א הנדפס באוה"ת תתרעב, ב (מלקו"ת לג"פ) בארוכה יותר.

ידגלו לאדום: נסמן לעיל לדף ה, א.

טולא גלו אלא כדי שיתוסף עליהם גרים: פסחים פז, ב. זח"א רמד, א. בגוכתי"ק הנ"ל: ”שיתוספו", ותי' עליהם ליתא.

טזוהן הניצוצות: ראה לקמן קיז, ב. נתבאר בארוכה בביאוה"ז לאדה"א קלו, א.

יזונכללים כנר בפני אבוקה: בהנחת הר"פ: ”נמצא כשנקרא אברהם בה' התגלות אור בבחי' מל' פתח האוהל אז נעשה אב המון גוים כי המון גוים נעשה גרים ונכללים בבחי' מל' אור הגוים הנבלעים בבי"ע משבירת הכלים". וכן בהנחת אדה"א מדגיש ענין ”פתח האהל".

יחה' עילאה: ע' באוה"ת פ' נצבים ע' א'קד.

יטובזהר אי': זח"ג קעח, א. ראה לקמן פ, ב שמציין לכאן.

כמה שנתוסף לו ה': באוה"ת ויחי שפ, א מציין לכאן.

כאשהתגלות עתיק הוא בבינה: לקו"ת צו יא, א. במדבר יב, רע"ג. פ' עקב טו, ג. ר"ה נז, א מציין לכאן. ע' באוה"ת פ' חיי שרה קיט, ב. ובפ' ראה בתחלתו. ובדרושים ליוהכ"פ ע' א'תקצג ”כי התענוג אינו אלא כשמושג הדבר" וע"ש בעמוד א'תקצד. וראה בביאורי הזהר להצ"צ פ' אחרי עמוד שסד שלפעמים איתא להיפך דפנימי' אבא הוא פנימי' עתיק ע"ש. ראה ד"ה זה היום תר"ס ע' כב.
בגוכתי"ק ליתא תי' ”דא" ותי' ”עתיק".
באוה"ת כאן תתרעז, א יש הגה"ה שמציין להנחת הר"פ.

כבחכמה נק' עדן: ראה ת"ז תי' נד. פרדס בשעה"כ בערכו ומאו"א בערכו, וראה בתורת שלום ע' 159.

כגוהתענוג הוא למעלה מן החכמה: ראה בספר יצירה פ"ב מ"ד ”אין טובה למעלה מענג". ובאוה"ת בראשית כרך ג תקכג, ב מציין ע"ז לעיין באו"ת מהמגיד ר"פ לך לך שזה ע"ד אל יתהלל החכם כו' ע"ש.

כדבינה נקודה בהיכלא: זח"א ו, א. ת"ז תי' ה. ראה אגה"ק סי' ה (קז, א).

כהנקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כב.

כווהענין כנודע שלהיות התפשטות וירידת המדריגו': בהבא לקמן ראה בהמשך מצה זו תר"מ ע' קסה בשינויים והופות. וראה תו"ח לך לך פא, ב ואילך. אוה"ת לך לך (כרך ד ע' תרצ, ב ואילך. כרך ו ע' תתרעג, א ואילך). וראה המשך תרס"ו ע' עח ואילך. ד"ה מעין גנים תרצ"א (סה"מ קונטרסים ח"א ע' 404 ואילך) ובכ"מ. לקו"ש ח"א ע' 42 הערה 32.

כזולהבין זה היטב: מכאן עד סיום המאמר הוא מהנחת הר"פ ע' ו. בבוך 1135 לה, ב בגוכתי"ק כתב הצ"צ אחר המאמר שמכאן הוא הנחת הר"פ והוא ביאור. וגם בקטע זה יש הוספות מהצ"צ.

כחוידבר שלשת אלפים משל: מלכים-א ה, יב. ראה ד"ה על חומותיך תרל"ח ע' רמח.

כטשהחכם אף שיודע דבר חכמה בעצמו: ראה בארוכה באוה"ת מסעי ע' א'תלא.

להוא ע"י גילוי בחי' עליונה: בלקו"ת הוספות לויקרא נד, ג. בלק עה, ב מציין לכאן.

לאוכמבואר בפרדס: שער האותיות ס"פ יג. מכאן עד סיום הקטע — הגהת כ"ק הצ"צ. בהנחת הר"פ כאן מתי' ואף כאן, עד התחלת הקטע ”והנה להבין" ”וזהו ענין קוצו של י' העליון היינו י' חכמה אך שיתגלה בחי' בינה הוא ע"י הארת קוץ העליון על היו"ד הארת הכתר נתגלה קוץ התחתון באות ה' עילאה היינו בינה וזהו ויאמר ה' אל אברם ע"י בחי' כתר נעשה אברהם ה' עילאה בינה ומזה נשתלשל ונגלה החסדים עד ה' תתאה בחי' מל' ואז וילך למסעיו ממעלה למטה וממטה למעלה הנ"ל": והנה אמרו נובלות חכמה. מכאן עד סיום הקטע שונה מהנחת הר"פ ע"ש ע' ו.
בלקו"ת מטות פו, ב מציין לכאן. ושם מביא דעת הרח"ו: שקוץ התחתון הוא הדעת והיינו שהדעת מחבר חו"ב. ע"ש. וראה לקו"ת שלח מו, ב.

לבמלה' הנראה כו': ראה ביאור ע"ז באוה"ת פ' לך לך כרך ד תרפח, ב (מלקו"ת לג' פרשיות עט, ג). ספר המאמרים תש"ב ע' 100.

לגוהנה להבין זה בעבודה: קטע מכאן מובא בהמשך בד"ה מצה זו תר"מ פרק כד ע' קסה בשינויים.

לדנובלות חכמה של מעלה תורה: ב"ר יז, ז. מד, יז. וראה שם פמ"ד. מובא גם לקמן ע, א. ונתבאר בע"ח שער הכללים ספ"א. וע"פ חסידות בדרך מצותיך מ, ב. ראה אוה"ת ירמי' ע' שמ.
מובא בסה"מ תרל"ב כרך ב ע' תרכב.
בלקו"ת שה"ש ה, ד מציין לכאן.
קטע מובא בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תרכב.

להכאלו אוחז בחכמה העליונה: בהמשך מצה זו תר"מ ע' קסה נוסף: ועד"מ אותיות החקוקי' על האבן טוב מחמת רוב בהירות האבן טוב א"א לקרוא אותם, כ"א דוקא כשחותמים על השעוה אז יכולים לקרות אותם:

לווהנה המשכת . . אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

לזשתרי"ג מצות . . וז' . . תר"ך עמודי אור: פרדס שער ח' פ"ג.

לחוהוא מארחין לבנונית דגלגלתא: ראה זח"ג קכט, א.

לטהמלובשת בפ' קדש: ע' באוה"ת פ' ראה ע' תשנז.

מכמ"ש בזהר: ח"ב לח, ב.

מאולכן לא נאמר בתורה . . שהי' מאכיל אורחים כו' עד שבא לא"י: ראה אוה"ת לך לך כרך ד תרפב, א. כרך ו תתרעה, א. תתרעו, א. לקו"ש חט"ו ע' 160 הערה 28. כרך כה ע' 47 ואילך.

מבלא הי' ממשיך כלום: עיין אוה"ת בראשית כרך ד פ' לך לך תרפב, א סעי' ב' שצ"ל הטעם לזה. ובלקו"ש חט"ו ע' 84 הערה 13.

מגומל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה: נסמן לקמן לה, ד. קיג, ב.

מדא"ב ר"ם: בהמשך מצה זו תר"מ נוסף: בחי' שכל הנעלם מכל רעיון.

מהותורה שם בישראל: תהלים עח, ה. בהמשך מצה זו תר"מ שם נוסף: ”וע' במד"ר [ב"ר פס"ג ג] שכל האבות נק' ישראל ומביא פסוקי' ע"ז".

מואך לפ"ז: במאמרי אדמו"ר הזקן — הנחות הר"פ ז"ל ע' ז' נרשם ע"ז: ביאור. וכן באוה"ת כרך ו תתרעז, ב משמע שזהו ביאור.

מזמדוע לא זכו ישראל . . בגלות מצרים: בסה"מ תרס"ט ע קלט מציין לכאן.

מחקיים אברהם כל התורה: משנה סוף קידושין פב, א. וראה בארוכה בספר הערכים-חב"ד כרך א ע' כד.

מטכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

נבבחי' פנימית: עי' באוה"ת פ' ראה ע' תשנט, ד"ה אנכי תרצ"ט.

נאניתנה לו במתנה מצות מילה . . יקבלו התורה: להעיר מלקו"ת פ' תזריע בד"ה למנצח על השמינית פ"ב (כא, א) גבי ולכן הי' אברהם נביא גם קודם המילה וכו', וראה ביאורי הזהר לכ"ק הצ"צ ע' רנג.

נב(ועמ"ש . . מ"ש כאן): זהו הגהת הצ"צ, ונדפס גם בהנחות הר"פ ע' ז, אבל בכת"י 2062 (שהוא כת"י מעתיק מהנחת הר"פ) ליתא.

נגע"פ משה ידבר: לקמן סז, ד. וראה באוה"ת בראשית כרך ד תרפב, א.

נדהוא עשנו ולא אנחנו: תהלים ק, ג. ראה לקמן סח, ב. מובא בלקו"ת אמור לד, א ושם מציין ”וע"ד מ"ש באדר"ז דרצ"ב סע"ב ע"פ ולו נתכנו עלילות" ע"ש.

נהוביאור הענין: ע' יהל אור במילואים ע' תשב.

נווכשהיה אברם בן ע"ה היינו ז"פ עשר: מובא באוה"ת בראשית כרך ז תתשעד, א.

נזרישא דעשו בעטפוי דיצחק: תרגום יונתן בן עוזיאל בראשית נ, יג. וראה לקמן כ, ב.

נחמעורבים הם עם זהב: כן הוא בכ"מ, ולכאורה צ"ל: כסף שהרי הוא מדריגת אברהם — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בהנחות הר"פ ז"ל ע' קצב לעמוד ח'.

נטולוט בגי' מ"ה: מאו"א ל, כז. וביאיר נתיב שם מציין לכמה מקומות בכתבי האריז"ל.

סמואב חכ' דקליפה: לקו"ת להאריז"ל פ' וירא. מאו"א אות מ' סעיף פה. וראה גם לקו"ת חקת סו, ג.

סאהוא לשון נועם: לקו"ת להאריז"ל פ' וירא.

סבויאהל אברם עד מקום שכם: בראשית יב, ו.