מראי מקומות הערות וציונים, וארא, דף נ״ז

אחי ה' אשר עמדתי לפניו: מלכים-ב ה, טז. וכ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 13 מציין ע"ז ”מדבר בנשמתו קודם שירדה למטה שלכן אומר אשר עמדתי ולא אשר אני עומד (זח"ג סח, ב. וראה ג"כ שם ח"א רלג, ב)".

בוכמאמר פרעה: וכ"ה בלקו"ת שה"ש כ רע"א. ועוד. וראה בלקו"ש חכ"א ע' 40 הערה 33.

גלי יאורי ואני עשיתיני: יחזקאל כט, ג. ראה בלקו"ש חכ"א ע' 40 הערה 32.
בסה"מ תקס"ה ע' קפט מביא כאן משל מהנשמה המלובשת בגוף, ע"ש.

דדקרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.

הונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י. ראה בסה"מ תקס"ה ע' קפט שד' ראשים המה הד' נהרות הם ארבע גליות ע"ש.

וונהר יוצא מעדן . . היא המשכה והארה הנמשכת מח"ע דאצי': באוה"ת נ"ך כרך א ע' שצא מציין לכאן ”ועיין בתו"א פ' וארא בד"ה . . בענין נהר היוצא מעדן מאצי' איך שבבי"ע נפרד לד' ראשים שהם מצרים ובבל כו', וזה ע"ד דפי' בת"ז בהקדמה דף ז' סע"א מט"ט בדיוקנא דצדיק יסוד עלמא כו' והאי איהו על נהר כבר מאי כבר דא מט"ט דאיהו רכב לעמודא דאמצעיתא כו'".

זכך אין דומים הנהרות . . פישון נילוס . . יותר ממה שנפלו לבבל כו': ”וכעד"ז שאר הנהרות אינם דומים זל"ז וכפי מספר הניצוצי' כך נמדד זמן הגלות, ולכך במצרים הי' צ"ל רד"ו שנה כדלעיל בענין וינצלו כו' שבמשך זמן זה ליקטו וביררו כל הניצוצים שנפלו בהם" — אוה"ת כרך ז ע' ב'תרז.

חוידעו מצרים כי אני ה': שמות ז, ה.

טויודע בם את אנשי סוכות: שופטים ח, טז.

יסוס ורוכבו: שמות טו, א.

יאויאמן העם וישמעו: שמות ד, לא.

יבכוכבא דשביט: ברכות נח, ב.

יגהתנים הגדול: יחזקאל כט, ג.

ידרגלי' יורדות כו': משלי ה, ה.

טוומלכותו בכל משלה: תהלים קד, יט.

טזלכן אמר לבנ"י: הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ג ע' קו.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות באוה"ת פ' וארא ע' קעא ואילך. שם ע' רלז, וע' רמ. הנחה אחרת (נדפס מגוכתי"ק הצ"צ) כרך ז ע' ב'תקצז.
לכללות מאמר זה ראה לכן אמור במאמרי אדה"א פ' וארא בהרחב הביאור. ד"ה אני ישנה תרל"ד ע' קס. פלח הרמון שמות ע' סו.

יזלכן אמר לבני ישראל: שמות ו, ו.

יחמזכירין יצ"מ בלילות: ברכות יב, ב ועוד.

יטפי' גם בלילות: באוה"ת פ' בא ע' רסד מציין ע"ז ”הזכרת יצי"מ בלילה אפ"ל ע"ד יחו"ת".

כבלילות: לשון רבים. ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשמא. ובאוה"ת וארא כרך ז ע' ב'תקצח ”ואף שהרבה נסים גדולי' היו שנעשו לישראל ואעפ"כ אין החיוב להזכירם פעמיים בכל יום זולת הנס דיצ"מ דוקא שחייבי' להזכירו פעמיים בכל יום".

כאבכל דור ודור . . בכל יום: פסחים קטז, ב. ראה תניא רפמ"ז. לקו"ת פ' אמור ד"ה וספרתם.

כבשו"ה ולעומת — מצרים בקדושה: באוה"ת פ' וארא ע' רמ כ' שמצרים דקדושה ”י"ל שרשו שם אלקים שמשם שרש הכלים המגבילים".

כגמה יפית: שה"ש ז, ז.

כדעבדו את ה' בשמחה: תהלים ק, ב. ראה אוה"ת תבוא ע' תתשו ואילך.
באוה"ת כרך ז ע' ב'תקצח נוסף ”וכן תחת אשר לא עבדת בשמחה ובטוב לבב כו' וענין שמחה זו הוא ע"ד מ"ש" אם הבנים.

כהאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

כוכי אם לבינה תקרא: משלי ב, ג.

כזשו"ה וכדכתיב — אור א"ס ב"ה למטה: באוה"ת פ' בא ע' רסה נוסף ”ר"ל ע"י תומ"צ".

כחלהיות חדוות ה' היא מעוזו: ע"פ נחמי' ח, י. באוה"ת בא ע' רסה נמצא קיצור מהדרוש ”כנס"י אהבה בתענוגים, ובנפש זהו שמחת הנפש בהוי' עושה על ידי אקב"ו".

כטתחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

למרב כל כו', דהיינו: בבוך באב' 82 נוסף בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ: מרב כל, פי' יותר מרב כל דהיינו.

לאדהיינו בחי' כל התענוגים הרוחניים ג"ע עליון וג"ע תחתון: מובא באוה"ת בראשית כרך ד תשפו, ב.

לבמחמת שיתבונן: בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: כמה גדול ורב כח ועוז יקר תפארת קדושת אור א"ס ב"ה המלובש בעבודתו בקיום המצות כי הנה כתי': כי נשגב.

לגכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג. בלקו"ת ואתחנן ד, ב מציין לכאן.

לדפי' ששמו הוא מדת מלכותו: ראה לקמן עט, ב. ובספר המאמרים תש"א ע' יא.

להמלך שמו נקרא: פיוט אדון עולם.

לועוזר וכו': בגוכתי"ק הנ"ל: עוזר ומושיע כו'.

לזושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

לחמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

לטשיקרא — שמו מלך עליהם: ראה אוה"ת בא ע' רסה.

מויש שמברכין בעל . . בלמ"ד: ראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' תלב סעיף ד.

מאבמצותיו ממש: בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע להיות המשכות אור א"ס ב"ה.

מבהקב"ה מניח תפילין, הקב"ה מתפלל: ברכות ו, א. ראה לעיל לד, ד.

מגאני מדבר בצדקה: ישעי' סג, א.

מדדאורייתא וקוב"ה כולא חד: מובא בתניא פ"ד ר"פ כ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. לקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב אליך. ולהעיר ג"כ מתיקונים תי' ו ותי' כה — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 66. ובסה"מ תש"ח ע' 114.

מהזיו והוד: בגוכתי"ק הנ"ל: והודו.

מובי"ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

מזובזהר איתא דבמחשבה אחת ברא את העולם: זח"ב כ, א.

מחהיוצר יחד לבם: תהלים לג, טו.

מטכולם נסקרים בסקירה אחת: ר"ה יח, א.

נואמרו רז"ל כולם . . וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת ראה כה, א.

נאשאין כל העולמות כדאי לו: באוה"ת בא ע' רסז קיצור.

נבעבדו את ה' . . הרי הן בבחי' עיבור: מובא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרד.

נגאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט. בגוכתי"ק הנ"ל נוסף: בבחי' לידה.

נדוהנה המעכב . . אל גילוי הלב: מובא בביאוה"ז לצ"צ כרך א ע' תקמו.

נהמצר הגרון שהוא האמצעי בין מוחין שבראש ללב: נתבאר בד"ה קול דודי תרמ"ג ע' קיט.

נוכעצמות בבטן המליאה: ע"פ קהלת יא, ה.

נזבכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך: ברכות כח, ב. כט, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ד ה"א.

נחוהגאולה נק' בשם לידה: ראה לעיל נה, א.

נטכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

סהרינו חלנו מפניך ה': בגוכתי"ק הנ"ל: ”הרינו חלנו כו' מפניך ה'", ואולי הכוונה לישעי' כו, יז, יח.

סאהוא כדי . . ב"ה: בגוכתי"ק הנ"ל: הוא צער מניעות וגלוי אור הוי' ב"ה להיות בבחי' לידה.

סבותשליך במצולות . . חטאתם: מיכה ז, יט.

סגכל הקורא בתורה: ראה תדב"א רפי"ח.

סדוהבאתי אתכם אל הארץ: שמות ו, ח.

סהכי הנה כתיב אל ארץ טובה ורחבה: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ד ע' קפח.

סואל ארץ טובה ורחבה: שמות ג, ח.

סזוא"י זו היא בחי' תושבע"פ: ע' באוה"ת פ' ראה ע' תשמג שמציין על זה שבזהר פ' אחרי סח, א משמע צבי הוא יסוד ע"ש. וראה ברשימות על שה"ש ע' נה.

סחמארז"ל ע"פ ארץ צבי: כתובות קיב, א.

סטשכל התורה היא ספורי מעשיות: במאמרי אדה"א שמות ע' סח כ' ”ובפרט בס' בראשית שמספר בתולדות הדורות עד אברהם ובעניני' של מלחמות המלכים וסיפורי האבות ואף בעבדי אבות . . ."

עדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א.

עאולחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב.