מראי מקומות הערות וציונים, שמות, דף מ״ט

אואלה שמות: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז פרשיות ע' ריט (רק ענין אחד).
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הגהות וכו' באוה"ת שמות ע' ז. כרך ז ע' ב'תעא. ב'תעה. ב'תפג. קיצור כרך ח ע' ב'תתכג. ב'תתל. ביאור על המאמר באוה"ת שמות ע' קח ואילך.
לכללות מאמר זה ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' פד ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' עו. ד"ה ואברהם זקן תרצ"ב. ד"ה ואלה שמות תש"כ. ד"ה ואלה שמות תשמ"ו. פלח הרמון שמות ע' א.

בואלה שמות: שמות א, א.

גואלה שמות . . יעקב ובניו: בראשית מו, ח.
באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תעה מביא קושיא זו בשם המגיד לב"י ר"פ שמות. וראה לקו"ש ח"ו ע' 4 הערה 16.

דוצ"ל למה הוכפל . . וגם להבין השינויים: בד"ה זה תשל"ג (הנחה בלתי מוגה) מדייק דמזה גופא מובן דאע"פ שבכללות הוכפל כאן אותו הענין שכבר נאמר בפ' ויגש . . שהרי שבגלוי הו"ע אחד עם הנאמר שם, עכ"ז בפרטיות ה"ה חלוקים בענינם, שהרי מתיבה אחת לומדים כמה ענינים בהלכה וכאן ישנם כמה שינוים מהנאמר בפרשת ויגש.

הענין בואם: בבוך 1052: סדר בואם.

ושכולל יעקב ג"כ בכלל בני ישראל: ראה באוה"ת כרך ז ע' ב'תעה בשם המגיד להב"י ר"פ שמות. וראה לקו"ש ח"ו ע' 4 הערה 16.

זלא יעקב יאמר עוד שמך: בראשית לב, כט.

חאיך נק' בני ישראל: ראה זח"ב ב, ב. כיון דכתיב בני ישראל מהו את יעקב ע"ש. באוה"ת פ' שמות ע' ז מציין ”וברבות ר"פ תולדות ישבו קושיא זו דיצחק ג"כ נקרא ישראל, ולכן נקרא יעקב בנ"י" עכ"ל.
ראה באוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתלג ב בענין הקושיא דכאן. ומפרש בפ' ויגש נק' בני ישראל בחייו, ובפ' שמות שהי' אחר שנסתלק נק' ישראל ע"ש.

טירד ירדנו: בראשית מג, כ.

יואנכי אעלך גם עלה: בראשית מו, ד.

יאעלה נעלה: במדבר יג, ל.

יבהיינו ב' עליות: באוה"ת בשלח ע' שנח מציין לכאן.
ראה לקו"ש חט"ז ע' 126. ובד"ה הבאים ישרש תשל"ח.

יגאעלה אתכם מעני מצרים: שמות ג, יז.

ידכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות: מיכה ז, טו.

טופנים בפנים דבר ה': דברים ה, ד.

טזוזה לך האות: שמות ג, יב.

יזכל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימית התורה: ראה ד"ה ואלה שמות תש"כ.

יחעין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

יטוימררו את חייהם: שמות א, יד.

כבעבודה קשה דא קושיא: זח"ג קנג, א. ובכ"מ. באוה"ת פ' שמות ע' ח הגירסא ”בעבודה קשה דא קושיא, בחומר דא ק"ו ובלבנים דא ליבון הלכתא ובכל עבודה בשדה דא ברייתא", וכ"ה בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' פח. ומציין על זה כ"ק אדמו"ר זי"ע שם ”כ"ה לנכון בכת"י, ולכאורה כן צריך לתקן בתו"א, ששם באו התיבות ובלבנים דא ליבון הלכתא שלא במקומם" עכ"ל. וכ"ה בלקו"ש חט"ו ע' 408 הערה 29.

כאלבון הלכתא: ראה לקו"ש ח"ו ע' 25 הערה 88 השייכות ד”לבון הלכתא" לב' הענינים דלבנים [א. סטרא דמסאבותא, ב. קשים וחזקים כאבנים] הוא — לפי שגם בלבון הלכתא ישנם שני הענינים שבעשיית לבנים: (א) בירור וליבון ההלכות הוא ע"י הסרת והתשת כח הקליפות המעלימים ומכסים על ההלכות (ראה אגה"ק סימן כו — קמד, ב ואילך), (ב) ע"י לבון ההלכות, מתחדשים גם ענינים חדשים (ראה אגה"ק שם. ד"ה אשריכם ישראל, וד"ה לך לך תרס"ז). עכ"ל שם.
בלקו"ת וזאת הברכה צו, ב. שה"ש לז, ג. מציין לכאן.

כבוהנה להבין: בבוך 1052 נוסף בגיליון בגוכתי"ק הצ"צ: ”ב. ענין עדי עד שמו הגדול". בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' פה יש ביאור בענין עדי עד.

כגצדיקים אין להם מנוחה: סוף ברכות. הגירסא שם: ת"ח. וכן הוא בלקו"ת במדבר יח, א. בהעלותך לג, ד.
וראה לקמן צח, ב בשם לקוטי הש"ס להאריז"ל.

כדלחזות בנועם ה': ראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב' תעה איך לבוא לבחי' זו.

כהמוטב דלידייני': חגיגה טו, ב. ראה לעיל ח, ד.
בבוך 1052 בגיליון בגוכתי"ק הצ"צ נוסף: ”ג. ענין שעבוד מלכיות תחת גיהנם".

כושאברהם בחר לו שעבוד גלות: ב"ר פ' מד.
באוה"ת חוקת ע' תשצד מציין לכאן.

כזלא יגורך רע כתיב: תהלים ה, ה.

כחמכור הברזל ממצרים: ואתחנן ד, כ.

כטאך הנה: בבוך 1052 בגיליון בגוכתי"ק הצ"צ: ”ד. א"א לנשמה להנות מזיו כ"א ע"י עסק התורה".

לשו"ה אך — נברא': שם בגוכתי"ק: ”מאין ליש".

לאוא"א לנפש לקבל הארת תענוג העליון . . שהוא אור תורה: באוה"ת במדבר כרך ה ע' א'תרעט מציין ע"ז: ”וכן נת' בלקו"ת ד"ה שיר השירים פ"ב שהתלבשות הארת שמו הגדול בהתורה זהו ענין רננא דאורייתא, ועיין עוד מענין זה דהתורה נק' עוטה אור כשלמה שהיא הממוצע בסידור בתחלתו בד"ה ועשו להם ציצית, ובהביאור שם בסופו גבי ושורש ענין התורה בפנימיות וחיצוניות כו', ועיין עוד מזה בלקו"ת סד"ה ביום השמע"צ כנישין תהא לכון" ע"ש.

לבעוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

לגונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

לדוכמ"ש בפרדס . . ערך עדן: מובא גם באוה"ת פ' תבוא ע' תתשה.

להעין לא ראתה: ישעי' סד, א. ראה ברכות לד, ב. נתבאר באוה"ת נ"ך כרך א ע' דש.

לואורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

לזשמו הגדול (שהוא בחי' כתר עליון: ע' לעיל מג, ג.

לחכל התורה היא שמותיו של הקב"ה: ראה רמב"ן על התורה בהקדמה. יונת אלם פכ"ט.
בלקו"ת שה"ש ג, א מציין לכאן.

לטוז"ש רז"ל: בבוך 1052 בגיליון בגוכתי"ק הצ"צ: ”ענין משניות וברייתות ומימרות ויובן ענין ליבון הלכת'". נתבאר בסה"מ תרכ"ז ע' פט.

מששים המה מלכות אלו ששים מסכתות: שה"ש ו, ח. שהש"ר שם.

מאושמונים פלגשים אלו הברייתות: ברבות שם אלו פ' פרשיות שבתו"כ וזהו כעין ברייתא — אוה"ת שמות ע' יב.

מבועלמות אין מספר אלו ההלכות: כ"כ ברע"מ פ' פנחס דרי"ו וכ"מ בשה"ש שם — אוה"ת שמות שם.

מגמתניתא מלכתא: כ"ה בכתובות (סא, ב) ובכ"מ. אבל בביצה כח, ב: מתניתין מלכתא ולכאורה כן צריך להגי' כאן, בתורה אור ובלקו"ת שה"ש ע"פ זה. וכן הוא לנכון בתורת חיים ד"ה ואלה שמות (ע' 26). כי בתלמוד בבלי מתניתא הוא כינוי לברייתא בניגוד למתניתין, משנה שלנו, הנאמר על משנה (ביצה שם. ועייג"כ תענית כא, א) — מהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע באוה"ת פ' שמות ע' יב.

מדאשה מזרעת אודם: נדה לא, א.

מהאשה כי תזריע וילדה: ויקרא יב, ב.

מוותזרני חיל: שמואל-ב כב, מ.

מזמלשון זורה את גורן: רות ג, ב.

מחבחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.

מטתלת שליטין אינון: זח"ב קנג, א. וראה ג"כ זח"א קלח, א. זהר חדש רות (פ, א). ראה ג"כ לעיל טו, ג. לקו"ת שה"ש לג, ד.

נוהאיתנים מוסדי ארץ: מיכה ו, ב.

נאאיתנים אותיות תנאים: זח"ב קי, ב. תיקוני זהר תי' כא (מג, סע"ב). ראה גם לקו"ת שה"ש ב, א.

נבשהם המיסדים את הארץ: בהמשך והחרים תרל"א ע' שטז: ”ופי' וענין מוסדי לכאורה הוא מלשון יסוד, כמו שעל היסוד עומד הבנין שהעיקר תלוי בו . . כן י"ל ענין פי' מוסדי ארץ שהם יסוד הארץ דתושבע"פ . . אין הפי' מוסדי מלשון יסוד כ"א מענין שהם המייסדים כל הבנין".

נגבחינת תורה שבעל פה: ראה לעיל בתו"א בתחילתו שתושבע"פ נקרא ארץ.

נדמשכיל לאיתן: תהלים פט, א. ראה לקו"ת ויקרא נב, ד בפ' משכיל.

נהמשכיל על דבר: משלי טז, כ.

נוולכן נק' מלכתא שיחוד המלך: באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'ריח ”שלכן המשנה נק' מלכתא ששים המה מלכות ששים מסכתות כמו יחוד המלך עם המלכה שמיוחדים ממש כו' יחוד מ"ד ומ"ן והיינו המשכות מ"ה בב"ן משא"כ עלמות הם מימרות שנק' עלמות שלא קיבלו עדיין אור שם מ"ה.

נזכי תנאים . . בירור ב' דמ"ה דח"ע: בד"ה מצה זו תר"מ סעי' ד מציין ע"ז וז"ל: ”ולכן הם הם המוסדי ארץ בחי' תושבע"פ מפני שהם איתנים איתן כמשמעו קשה בחי' ביטול דמ"ה דחכמה שלמעלה מן השכל כמ"ש במ"א, ולכן הם המוסדי ארץ כו'", עכ"ל ע"ש.

נחמשה קבל תורה מסיני: אבות א, א.

נטונחנו מה: שמות טז, ז.

סמן המים משיתהו: שמות ב, י.

סאאליהו בגימט' ב"ן: מאו"א א, קמא.

סבאלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב. וש"נ.

סגאין הגליות מתכנסות: ב"ב ח, א. ויק"ר ז. ראה לקו"ת בחוקותי מח, ד. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תלח. וראה בארוכה בתשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר זי"ע בקובץ ליובאוויטש שנה ראשונה חוברת ד, ביאור ע"פ נגלה.

סדגם כי יתנו בגוים: הושע ח, י.

סהבירור — והבדלה כו': בבוך 1052 נוסף: ”בין ישראל לעמים".

סואין ישראל נגאלין אלא בצדקה: רמב"ם הל' מ"ע רפ"י — הועתק בטויו"ד ר"ס רמז. וראה לקו"ש חט"ז ע' 594 בהערה.

סזצדקה תרומם: משלי יד, לד. נסמן לעיל א, ב.

סחואתם תלוקטו לאחד אחד: ישעי' כז, יב.

סטלמיהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א.

עכמשל הפלגש: באוה"ת פ' שמות ע' יח מציין לויקרא רבא פ"א.

עאשנשתכחו שלשת אלפים הלכות: תמורה טז, א.

עבמיכאל עומד ומקריב נשמות: תוס' מנחות קי, א. ובביאה"ז להצ"צ כרך א ע' רצז ”שהוא בחי' נשמות שאין יכולים לעלות מעצמם רק ע"י סיוע של מיכאל שהוא מלאך של חסד ואהבה", ע"ש. ובאוה"ת פ' שמות ע' יט: ”שיש נשמות גבוהות שהם נשמות כלליי' אשר בעלותם בבחי' מ"ן ונכללים ביסוד דנוק'" ע"ש.

עגועלמות אין מספר אלו הלכות: זח"ג רטז, א. ת"ז תי' כח. לעיל מט, ב.

עדגברא אגברא קא רמית: עירובין פב, א. וש"נ.

עהעד לא קבילת דכר: זח"ב לח, ב.

עותלמוד בבריאה: נסמן לעיל יז, א.

עזבתולות אחרי' רעותי': תהלים מה, טו.

עחענין ליבון הלכתא: בלקו"ת ברכה צו, ב. שה"ש לז, ג. מציין לכאן.

עטכו' — (שבה — שהיא בחי' גלוי כו': בבוך 1052 ליתא מכאן עד דף נ, א וביאור הענין.

פמ"ש בזהר . . לאתקנא רזא דשמיה: ראה לקמן סז, ד.
בלקו"ת מצורע כה, א. שה"ש ג, א. מציין לכמה מקומות בענין השם. בסה"מ תרלד ע' ק: ושם מקשה ענין אומרו רזא דשמי' והל"ל אתקנא שמיה ע"ש. קטע מכאן בסה"מ תרל"ג כרך ב ע' שנד.

פאהנה יש ז' שמות שאין נמחקין: ראה שבועות לה, א. בהנתבאר כאן ראה בארוכה באוה"ת פ' שמות כרך א ע' קג ואילך.

פבשם אל בחסד: ראה פרדס שער השמות פ"א ואילך.

פגדלאו מכל אינון מדות איהו כלל: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

פדעולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

פהוכידוע שאין ערוך השם של האדם: ראה סה"מ תקס"ג ח"א ע' חצר. סה"מ תקס"ח ע' רכז ובכ"מ.

פווכן שם אלקים בגבורה: ראה זח"א סד, ב. ובכ"מ.

פזוארא אל אברהם: שמות ו, ג.

פחכי לא יטוש ה' את עמו: שמואל-א יב, כב.

פטומה תעשה לשמך הגדול: יהושע ז, ט.

צתלת קשרין מתקשרין דא בדא: ראה זח"ג עג, א. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 113.

צאדהע"ה הי' מחבר תורה שלמעלה: זח"ג רכב, ב.

צבויעש דוד שם ופי' בזוה"ק: שמואל-ב ח, יג. זח"ג קיג, ב.

צגכמ"ש באגה"ק: סי' ה.

צדכרחל לפני גוזזי': ישעי' נג, ז.

צהי"ב שבטים הם כנגד י"ב צירופי הוי"ה . . כמ"ש במ"א: ראה בארוכה באור התורה בראשית ד"ה מחר חודש וביאוריו (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע באוה"ת שמות ע' כט).
וראה גם בפ' בא ע' רנד. רנה ובכ"מ. וראה קהלת יעקב ערך י"ב חדשים וי"ב שבטים.
בטור או"ח סו"ס תי"ז (הובא באוה"ת בראשית כז, ב): וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים. וראה אוה"ת בראשית שם ע"א. מטות ע' א'רפא (לקו"ש לפ' בשלח חכ"ו ע' 90. ולט"ו באב תשמ"ז הערה 64).

צושבכל חדש מאיר צירוף אחד מי"ב צירופי ה': ראה פרדס שער יג פ"ג. סידור האריז"ל כוונת ר"ח. משנת חסידים סדר מועד מסכת ניסן ואילך (בכוונת כל חודש) — לקו"ש לט"ו באב תשמ"ז הערה 65.

צזהראובני השמעוני: במדבר כו, ז.

צחע"פ אלה פקודי המשכן: לקו"ת פקודי צ, ג.

צטועמ"ש במ"א פ' תולדות: לעיל יז, ג.

קכמ"ש בלק"ת: להאריז"ל פ' וישב ד"ה כו' עתה נבאר.

קאאותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.