מראי מקומות הערות וציונים, בראשית, דף ג׳

אתנה הודך על השמים: תהלים ח, ב.

באורייתא בלא דו"ר: ת"ז תי' י.

גכל הנקרא בשמי: ישעי' מג, ז.

דדאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב). וראה אגה"ק סי' כ ובהנסמן בליקוט פי' שם.

האצילות מלשון הפרשה: ראה פרדס שט"ז פ"א. לקמן יד, א. ד"ה החודש הזה תרס"ו ואילך.

וויאצל מן הרוח: במדבר יא, כה. במים רבים תרל"ו פרק עב מוסיף: שהוא בחי' גילוי הארה כו', ע"ש.

זחיוהי הם האורות: ראה אגה"ק סי' כ, ובד"ה מים רבים תרלו פרק קנא.

חוכמ"ש במ"א בענין האורות דאחליפו דוכתייהו: נתבאר בארוכה בלקו"ת ואתחנן יב, ד. סידור עם דא"ח קג, ג. סה"מ תקס"ז ע' רפה ואילך. ובשרש מצות התפלה קכ, א. אוה"ת בשלח ע' תקנז. המשך תער"ב ע' כ ואילך. ובספר הערכים-חב"ד כרך ד ע' רח. וראה באוה"ת בראשית כרך ו תתרמו, ב, בפי' תי' ”דוכתייהו".

טשע"י הכלים הם עולים בשם חכמה או חסד: שקריאת שם זה הוא על האור והכלי — אוה"ת בראשית כרך ו תתרמו, ב.

יאנת הוא חכים: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

יאוהוא המדע והוא הידוע: רמב"ם הל' יסוה"ת ב, י. וראה תניא פ"ב בהגהה. מצות האמנת אלקות פ"ד.

יבוכמאמר אליהו: ת"ז בהקדמה.

יגוצבא השמים: נחמי' ט, ו.

ידוהנה נודע עבודת המלאכים: ראה באוה"ת פ' יתרו ע' תשמח שצ"ע למה שכתוב לקמן פו, א. וראה בסידור שער הק"ש בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לתפלה.

טוארי' שאג: ע"פ עמוס ג, ח. ראה לקמן עו, ב.

טזולכן צ"ל עבודה תמה: ראה במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח בד"ה ועבדתם, ובאוה"ת פ' משפטים ד"ה ועבדתם ע' א'רכב.

יזלעשות ולתקן: ראה פרש"י לבראשית רבה יא, ז.

יחמלך בעל חנן בן עכבור: בראשית לו, לח.

יטבריאה רובו טוב: עץ חיים שער מ"ב פ"ד, שם שער מ"ז פ"ד. לקו"ת במדבר ג, ד. ובכ"מ (לקוטי שיחות ח"א ע' 52).

ככי בכה ארוץ: שמואל-ב כב, ל.

כאיתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, י.

כברוממות אל בגרונם: תהלים קמט, ו.

כגדאורייתא וקוב"ה כולא חד: נסמן לקמן נז, ג.

כדורמ"ח פקודין הם רמ"ח אברין: ראה ת"ז תי' ל.

כהאורייתא בלא דו"ר לא פרחא לעילא: ת"ז תי' י.

כומעלה אני עליהם כאלו עשאוני: זח"ג קיג, א. ראה ויק"ר לה, ז.

כזהמכסה שמים בעבים: תהלים קמז, ח.

כחבלע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

כטואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

להנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

לאכל הנשמות . . שנכללו באדה"ר: בהג"ה כת"י בתו"א על הגליון מציין לעיין בלקו"ת פ' צו בד"ה ואכלתם אכול.

לבאנת הוא חכים: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

לגצדיק ה' בכל דרכיו: תהלים קמה, יז.

לדמטי ולא מטי: ראה אוה"ת פ' תרומה ד"ה ויקחו לי ע' א'שנח.

להשכן יעמוד זרעכם ושמכם: ישעי' סו, כב.

לוויש מ"ד מצות בטילות לע"ל: נדה סא, ב. זח"ג קכד, ב. וע' באגה"ק סי' כו.

לזלהבין הטעם שנשתנה יצירת גוף האדם: הנחה אחרת בס' מאמרי אדה"ז פרשיות ע' טו. בהתחלה: וייצר ה' אלקים [נדפס מכת"י מעתיק מוגה בגוכתי"ק כ"ק הצ"צ] מבאר הענינים בארוכה.
ראה לעיל בציונים והערות לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ו תתרנא, א (מלקו"ת לג"פ כג, ד). חלק מהמאמר נמצא גם בסה"מ תרל"ג ע' רעא. בד"ה כל שמעשיו מרובים תרנ"ג ע' רכ ואילך. בסה"מ תרנ"ד ע' רנו ואילך. קונטרס ומעין מאמר טו. ראה ד"ה ויגש אליו יהודה תרס"ח (בהמשך תרס"ו ע' תצד).
המאמר נמצא בגוכתי"ק כ"ק הצ"צ משנת תקע"א-ב.
ד"ה זה נזכר לקמן מד, א. לקו"ת ראה לא, א. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תכג.

לחהצומח — ע"י מאמר ה': בתרס"ו שם נוסף: ”ולכן נברא גופם ונפשם כא'".

לטתדשא הארץ דשא . . עץ עושה פרי . . ויהי כן: בראשית א, יא. א, כד. א, כ. — בסדר זה הובא גם בספר המאמרים ת"ש ע' 61, ומציין ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע שם בהערה וי"ל דשינה סדר הפסוקים, כדי לסמוך מעשה ארץ זל"ז עכ"ל.

מוכמארז"ל בקומתן נבראו: ראה ר"ה יא, א. חולין ס, א. בתרס"ו שם ע' תצה מוסיף ”מפני שהכל נברא במאמר וכפי שבא הציווי בהמאמר באופן בריאת הנברא כן נתהווה מהמאמר כו'".

מאוייצר ה' אלקים את האדם: בראשית ב, ז.

מבשעה ראשונה צבר עפרו: סנהדרין לח, ב.

מגגלמי ראו עיניך: תהלים קלט, טז. בתרס"ו שם ע' תצה מוסיף ”גולם הי' מוטל אדה"ר מסוף העולם ועד סופו כו'". וראה בקונטרס ומעיין מאמר טו פרק א.

מדשהרי הגוף שלו נמוך במדרגה: בד"ה סמכוני תר"ס ע' פד ”הגם שבתו"א מבואר שגוף האדם למטה במדרי' מגופי הבע"ח שהן מבחי' צומח וגוף האדם הוא דומם כו' מ"מ הרי מצד הנפש הרי הנפש המדברת הוא גבוה הרבה מנפש החי ונפש הצומחת כו'" ע"ש.

מהבבחינת — עד שאח"כ ויפח באפיו כו': בראשית ב, ד. בתרס"ו שם מוסיף ”הרי שגופו לא נברא במאמר כמו גופות שארי הנבראים, ומ"ש נעשה אדם הרי לא נאמר יהי' אדם כמו יהי אור יהי רקיע או כמו תוצא הארץ כו', כ"א הוא כמו סיפור דברים שיהי' התהוות האדם באופן כך וכך כו' ונברא גופו עפר מן האדמה ולא הי' בו נפש החיונית כ"א נעשה מן העפר והי' גולם בלי שום חיות ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים כו' שזהו בחי' שפלות אל האדם לגבי שארי בע"ח, ומובן מזה שגופו הוא למטה במדריגה מגופות הבע"ח, דהרי גוף האדם הוא בבחי' דומם שהרי נעשה מעפר כנ"ל וגופי הבע"ח מאחר שנבראו יחד עם נפשם צ"ל שהם בערך זל"ז דאל"כ איך יתהווה יחד". וראה שם בארוכה. ראה במאמרי אדה"ז פרשיות ע' טז.

מומובחר בנבראים: בהגהת ר' אשר: הנבראים.

מזאחור וקדם: תהלים קלט, ה. וראה ב"ר פ"ח א'. ראה באוה"ת כרך ו תתרנא, ב. בתרס"ו שם ”דמצד הגוף הוא אחור למע"ב ולמטה מכולם כו', ומצד הנשמה הוא קדם למע"ב שקדום לכולם כו' הרי דנפש וגוף האדם ה"ה רחוקים ומובדלים זמ"ז לגמרי דנפשו הוא בתכלית העילוי ומצד גופו הוא שפל במדריגה מכולם כו', ובכדי שיתחברו שני דברים רחוקים כאלו על זה אמר ויפח באפיו נשמת חיים דהיינו דבכדי שנפש האדם שהיא בצלם אלקים יבוא ויתלבש בגוף חומרי השפל במדריגה בתכלית כו' מוכרח להיות ע"י מדריגה גבוה ביותר וזהו"ע הנפיחה בכח דמאן דנפח מתוכו ופנימיותו נפח מבחי' פנימיות ועצמות אוא"ס, דהיינו מבחי' שרשו ומקורו. . ." ע"ש עוד.

מחד' בחי' דצח"ם: ע' בד"ה חביב אדם בספר המאמרים תש"ג ע' 162. ראה תניא פל"ח.

מטשו"ה הוי"ה — שאין לו גידול: בתרנ"ד ע' רנז נוסף ”והוא נגד ה' אחרונה דשם הוי', וכמו אותיות שהן דוממין כו'".

נשו"ה הם — ועשבים: בתרנ"ד שם ”נגד וא"ו דשם הוי' שהמדות צומחין מקטנות לגדלות כו'".

נאשו"ה הם — החי' הרוחני': בתרנ"ד שם: ”נגד אות ה' ראשונה דשם הוי' דבינה הוא בחי' חי כמ"ש בחוה אם כל חי" ע"ש עוד.

נבהגוף שבו הוא בחי' צומח: נזכר בהמשך תער"ב סעי' קמה.

נגאבל הם סמוכים זה לזה: ראה לקו"ת קרח נב, ג. אוה"ת יתרו ע' א'ב.