מראי מקומות הערות וציונים, בשלח, דף ס״ג

אאדון הנפלאות המחדש בטובו . . מעשה בראשית: ברכת יוצר. ראה גם לקו"ת אחרי כה, ג ואילך. יהל אור ע' עא.

בשמראשית ההשתלשלות . . הוא בטובו: ראה לקו"ת ואתחנן ב, ב ובהביאור שם. אוה"ת פ' יתרו ע' תתקנא. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרמ. באוה"ת סידור ע' קיח מצויין ”מענין ובטובו מחדש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה ובלקו"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון פ"ב. ומ"ש בהגהות לד"ה אשירה".

גטוב ה' לכל: תהלים קמה, ט.

דכמ"ש עשה פלא: שמות טו, יא.

הכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

ואם רץ לבך שוב לאחד: ת"ז בהקדמה (ז, א). ראה לעיל יח, ב. מה, ב. לקמן עג, ד.

זולכך היא בבחי' שוב: ראה באוה"ת בשלח ע' תקכב ואילך בענין רו"ש.

חקי"ס קודם מ"ת: ראה ד"ה והחרים תשי"ג.

טהפך ים ליבשה: נתבאר בד"ה ויהי ביום השמיני תשל"ה (ע' 365) דבקי"ס נעשה החיבור דים ויבשה בב' אופנים, מה שים נעשה יבשה ויבשה נעשה ים, וכ"ה במ"ת שאז היה ביטול הגזירה עליונים ירדו לתחתונים, ע"ש.

יכמאמר רבותינו ז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים: חולין קכז, א. ראה לקו"ת שמיני יח, ג.

יאשהים הוא . . שהמים מכסים ואינם נראים: בבוך 1052 סג, א כל זה הוא במוסגר.

יב(לאפוקי . .): המוסגר נמצא גם בכת"י שנכתבו בחיי כ"ק אדה"ז.

יגהרהור דלאו כדבור דמי: ברכות כ, ב.

ידדאבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא. ראה גם לקמן קיא, ב.

טוכל חד לפום שיעורא דיליה: בתניא בהקדמה מציין לזח"א קג, ב. וראה שם קכט, ב.

טזכך הוא לענין שאר מצות . . למעלה מעלה מהשגת הנפש: ראה אוה"ת פ' וירא צ, א, ביאור ע"ז.

יזושמרו דרך ה': בראשית יח, יט.

יחוביאור זה: בבוך 1052 מציין שכאן מתחיל סעי' ב.

יטפירוש דרך ומבוא: ראה אוה"ת פ' וירא צד, א. יתרו ע' תתמב. כי תשא ע' ב'מו. וראה גם באוה"ת שה"ש ע' תרפ שבדרך יש ב' פי' הא' מה שמפרש כאן דרך והמשכה להיות שם הוי' והיינו המשכה מעצמיות אוא"ס באצי' והפי' הב' דרך ה' שיומשך מאצי' לבי"ע.

כשם הוי"ה יו"ד חכמה: באוה"ת פ' יתרו ע' תתמב מציין על זה: ”ע' סד"ה ואתחנן בפי' אל הוי'". וראה בלקו"ת שם ג, א. שבת שובה סה, ב. יהל אור ע"פ חנון ורחום ע' תרעה. ובהמשך זאת חנוכת המזבח תר"מ פרק כ.

כאבמקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה לעיל במ"מ טז, א. באוה"ת יתרו ע' תתמב: ”ר"ל שההמשכה בבחי' גדולה זהו ענוה והשפלה".

כבכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

כגאני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

כדכמשל השם שאינו מערך ומהות העצמית: באוה"ת ואתחנן ע' שנט מוסיף ע"ז: ”וכמו שכתוב מזה בלקו"ת בביאור על פסוק שובה ישראל בד"ה איתא במשנת חסידים פרק ב".

כהועד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. ראה גם לקמן סח, ד. עט, ב. פז, ב. צט, ב. ובכ"מ.
ראה אוה"ת ענינים ע' קעה.

כופי' בלבד בבחי' העלם: באוה"ת שם: ”והיינו כמ"ש בתו"א שם בד"ה וירא ישראל בענין שיש ב' שמות ה' וכו'" ע"ש עוד.
בסה"מ תר"ס ע' קמ: ”שהי' האור כלול בעצמותו כו' (דכללות האוא"ס שלפה"צ שהי' ממלא מקום החלל הוא בחי' אור הכלול בעצמותו כו')".

כזאפילו בערך אדם שמרחם על הזבוב . . משא"כ לא"ס ב"ה: משל זה מובא גם באוה"ת האזינו ע' א'תרס. וראה בהמ"מ למאמרי אדה"א במדבר כרך ג ע' תתצא.

כחחנון ורחום ה': תהלים קמה, ח.

כטלהיות ה': באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקעא מציין לכאן ומוסיף ”וכדפי' בלקו"ת סד"ה ואתחנן . . ספ"ד [ג, א] שכדי להיות הוי' שהוא צמצום והתפשטות כו' כ"ז הוא מחמת שהוא חנון ורחום".

לי"ג מכילין דרחמי . . כמ"ש במ"א: ראה לעיל מא, ג.

לאבצדקה ומשפט שהן דרך כלל כל מצות התורה: ראה סה"מ תרמ"ג ע' מו. תרמ"ח ע' רא. תרפ"ט ע' 90. בד"ה העושה סוכתו תחת האילן תשכ"ה סעי' ג' — מציין לכאן.

לבמשפט וצדקה ביעקב אתה עשית: תהלים צט, ד.

לגאך הנה בצדקה: ראה אוה"ת נ"ך ע' רפד.

לדשממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

להלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט. וראה לעיל יב, א. כח, ב.

לויאר ה' . . ישא ה': במדבר ו כה-כו.

לזבחי' משפט שעושה האדם: ראה יהל אור ע' שסז.

לחארז"ל חייך קודמין: בבא מציעא סב, א. ראה מאמרי אדה"א שמות קסו ואילך. וראה גם סה"מ תרל"ח ד"ה אם כסף תלוה סעיף ב. אוה"ת משפטים ע' א'קנב.

לטרמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

מלעשות את כל דברי התורה הזאת: דברים לב, מו.

מאושמרתם ועשיתם אותם: ויקרא כ, לז.

מבאתם כתיב: ויק"ר פל"ה, ז.

מגוצדיק יסוד עולם: משלי י, כה.

מדראה בצדיקים: ראה יומא לח, ב.

מהשנעשית בחינת בעל תשובה . . כמ"ש במ"א: ראה לקו"ת בלק עג, א ואילך.

מוובמקום שבעלי תשובה עומדים: נסמן לעיל כב, ג.

מזאין עומדים להתפלל: ברכות ל, ב.

מחוזהו אשירה: בבוך 1052 סעי' ג.

מטענין שירה . . אדון הנפלאות: ראה באוה"ת פ' שלח ע' תסו.

נצהבו פניו: נסמן לעיל כג, ג.

נאגיאות היא בחי' נפלאות וגאה גאה בחי' אדון הנפלאות: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשמז.

נבואתם תחרישון . . מה תצעק אלי: שמות יד, יד-טו.

נגמלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות: ראה גם יהל אור ע' קיד. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רלה. כרך ב ע' תשעח.

נדיש בו שני פירושים לשון התרוממות והעלאה: ראה לקו"ת אחרי כט, ב.

נהוכרמך לא תזמר: ויקרא כה, ד.

נוואמר ביום ההוא: ישעי' כה, מ.

נזקוינו — פי' קוינו מלשון קוין: ראה גם לקו"ת קרח נה, א.

נחאמרו צדיק כי טוב: ישעי' ג, י.

נטטוב ה' לכל: תהלים קמה, ט.

סלסוסתי ברכבי פרעה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' מ, רק חלק קטן.
עוד הנחה במאמרי אדה"ז כתובים כרך ב (הוצאה שני') ע' קיז. עוד הנחה בהנחת הר"פ ע' יג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
הג"ה באוה"ת בשלח ע' תקעז.
ראה מאמרי אדה"ז כתובים כרך ב ע' ע. והנחת הר"פ בס' הנחות הר"פ ע' ח.
בבוך 1113 גוכתי"ק הצ"צ נמצאים קיצורים וכנראה שהם שייכים לד"ה לסוסתי.
ב. אותיו' נקבות וזכרים תפלה ותורה מכה"כ גלוי סובב (אך התורה משל הקדמוני וגלוי א"ס בתורה ע"י אותיו' ואתא מרבבו' קדש לכן תרכב על סוסיך אך תחלה צ"ל תפלה העלא' כו').
ג. זלעו"ז — לכן הולך לפניהם כו' (ע"י התקשרו' בתפלה מתבטלי' המ"ז אותיו' נוקבין וכן ע"י עסק התורה דוכרין דקדושה מתבטלי' הרהורי' רעי') — כי י' חבל נחלתו וע"י עליי' שרש נש"י ממילא מתעלי' כו'.
ד. כמ"כ בכל יום יצ"מ מהתקשרו' הבלי עולם השכל מלך ושריו וושט ורידין תאוו'. ויצ"מ ק"ש ע"י התבוננו' פד"ז הריבוי קדושי' נמשכי' רק משמך לא כח הפועל בנפעל לא שניתי המרומם לבדו והמתנשא מימות עולם. אלקי' חיים ומלך עולם. ומ"מ בלי גבול הקדושי' כו' לכן צעק לבי לצאת מגבול ק"ש מאדך סוסי' נוקבין ומזה והא"ש לאהבה אייתי רוח והחיות רו"ש ונתתי מטר יושב ושונה כנגדו ודברת הנהגה מלכתא אשר אנכי כו' וזהו אני כו'.

סאלסוסתי ברכבי פרעה: שה"ש א, ט.

סבוה' הולך לפניהם: שמות יג, כא.

סגויסע מלאך האלקים: שמות יד, יט.

סדאותיות נקראו סוסים: ראה בס' הנחות הר"פ ע' א בשם הה"מ.

סהשו"ה האדם — הסוס מוליך את האדם למקום רחוק: בהנחת הר"פ ע' ח מביא המשל ”ד"מ הר גבוה ונישא אשר האדם לבדו לא יוכל לילך והסוס נושא אותו לשם כמו"כ אותי' הם מרכב לגבי השכל".

סושו"ה שאין השכל — להשיג כלל: בבוך 1824 נוסף: ”(והנה יש שני מיני אותיות אותיות זכרים ואותיות נקבות והיינו סוסים זכרים וסו' נקבות)". בהנחת הר"פ ע' ט מוסיף אחר הענין להשיג כלל ”וכמבואר לעיל ג"כ מזה בזהר פ' ויחי קצת באריכות מקור ושרש האותיות מאד נעלה ולבעבור זה אותי' נק' סוסים שהם מביאים במרוצה את רוכבו למקום גבוה ונעלה" — מה שכתב לעיל פ' ויחי, הכוונה להמאמר שנדפס בהנחת הר"פ ע' א, והנחת אדה"א בס' תקס"ז ע' יא, ובתוספות הגהות מכ"ק הצ"צ באוה"ת בראשית כרך א ע' תתשמב, ב.

סזוהיינו ע"י אותיות התפלה: בהנחת הר"פ ע' ט ”והנה כתיב בא אתה וכל ביתך אל התיבה, היינו ע"י אותיות התפלה הנק' סוסים".
באוה"ת פ' בשלח ע' תקעז נמצא הג"ה השייך לכאן: והנה הילוך זה דוקא ע"י התלבשות בנה"ב, משא"כ המלאכים נק' עומדים כי סוס שבו וע"י ההילוך היינו לפי שהוא משם ס"ג שלמעלה משם מ"ה, ועיין בד"ה ונתתי לך מהלכים, ובביאור ע"פ וקבל היהודים, עכ"ה.
ראה גם הוספות לכש"ט (הוצאת קה"ת) סי' ז ואילך.

סחבא אתה: בראשית ז, א.

סטלא בגבורת: תהלים קמז, י.

עוהנה יש ב' מיני אותיות: ראה אוה"ת פ' בשלח ע' תרכה. המשך תרס"ו ע' רז ואילך [שם מיוסד על תו"ח בשלח קנ, א ואילך].

עארוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

עבדרכו של איש לחזר: קידושין ב, ב. בהנחת הר"פ ובמאמרי אדה"ז כתובים ובאוה"ת שם לא נמצא כל המוסגר. אבל בבוך 1824 נמצא.

עגהשמים והארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

עדמכה"א כבודו: ישעי' ו, ג. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' קסד ואילך.

עהואין כבוד אלא תורה: אבות ו, ג.

עוכבוד בגימט' ל"ב: ראה גם לעיל ל, ב. לקו"ת שה"ש מז, ג.

עזאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

עחכל היושב ושונה: ראה תדב"א רבה רפי"ח.

עטכלם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

פכי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org