מראי מקומות הערות וציונים, הוספות, שמות, פרק ק״ז

אשויתי הוי': תהלים טז, ח.

בויפח באפיו: בראשית א, ז.

גבצדיקים הגדולים כידוע: ”ע' בלק"א פרק נ" — הגהת הצ"צ בגוכתי"ק בבוך 82.

דשו"ה כידוע — תחזור להתקיים בגופם: בגוכתי"ק הצ"צ נוסף ”(כי באמת צ"ל בעל כרחך אתה חי ולא לתהו בראה להסתלק מן הגוף לגמרי אלא לשבת יצרה להמשיך אא"ס בעוה"ז)".

הוכמ"ש בזהר שהוא ענין דעייל ונפיק: זח"ג קמד, א. ומבאר אדה"א בדרושי חתונה ח"ב ע' תרפט ”דג' שנסתלקו מחמת הפלאת דביקות נשמתם לא יכלו לחזור בבחי' שוב לא נק' דעייל ונפיק כמו זולתם שגם המה פרחה נשמתם מעוצם התענוג ועריבות מתיקות אבל עיילו ונפקו לחזור למטה בבחי' שוב כענין ע"כ אתה חי כו'".

ויפה שעה א': אבות ד, יז.

זתחת אשר לא עבדת בשמחה . . מרוב כל: דברים כח, מז. ראה לעיל ז, ב.

חלמען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.

טשכינה מדברת מתוך גרונו: ראה מכילתא שמות יח, יט. זח"ג רלב, א. וראה בלקו"ת ואתחנן ג, ד ובמ"מ לשם.

יכמראה אבן ספיר דמות כסא: יחזקאל א, כו.

יאונז' בזהר דמל' עלמא תתאה: ראה זח"ב קפד, ב.

יבוכנז' בזהר בהאי יומא מלכא בי תרעא יתיב: זח"ג קב, ב.

יגלהבין שורש כל הדברים: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג ע' קמו.
תוכן המאמר במאמרי אדה"ז כתובים ח"א [הוצאת תשס"ז] ע' יב.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות אחרות באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקכד.
בתקס"ג מציין על מאמר זה ”ליל שבת פ' בא ביאור על התורה ברבים של שבת פ' שמות הנ"ל". המאמר במאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תרצג מיוסד על מאמר זה.

ידבפע"ח שער השופר: פ"א. מובא גם במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תנד.

טוש"ו של שופר הוא בגימט' דבש: בתקס"ג ובאוה"ת נוסף ”פ"ר של שופר הוא הגימט' [באוה"ת ה"ג] מנצפ"ך".

טזכל שאור וכל דבש: ויקרא ב, יא. ראה בסה"מ אתהלך ע' רטז. באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקכד ”שאור דינים דקטנות ודבש דינים דגדלות ולכן לפי שהם דינים אסורים בהקטרה כ"כ בטעמי המצות להרח"ו בפ' ויקרא, ובמא"א אות ד' סעי' ה' דבש נק' הדינים המתוקים דגדלות כו'". וראה שם ע' ב'תקכז באוה"ת ויקרא ע' ח.

יזכדפרש"י בחומש פ' ויקרא: ובאוה"ת שם ע' ב'תקכה ”כדפרש"י והחינוך וכמ"ש במל"מ רפ"ה מהל' אסורי מזבח מכמה מקומות בגמרא ופוסקים".

יחדבאמת כמה מיני גבורות יש: ”פי' שאין הפי' שגבורות הם הכל מיני צמצומים ומיעוט חיות" — אוה"ת שם ע' ב'תקכד.

יטוכמו ענין גבורות גשמים: משנה ריש תענית. וראה בלקו"ת שמע"צ צב, ד. פ' ואתחנן יג, ג. סה"מ תקס"ב ע' לב ואילך.

ככמו שמצינו כשנתבטל היצה"ר ג' ימים: יומא סט, ב.

כאכי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

כבומתוק האור וטוב לעינים: קהלת יא, ז.

כגומתק רעהו מעצת נפש: משלי כז, ט. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרכח ואילך.

כדבחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.

כהשו"ה העונג — (ונ"ל: בגוכתי"ק אדה"א אין מוסגר, וכן ליתא תי' ”ונ"ל". ובסיום המוסגר בשו"ה עונג — נ"ל). בגוכתי"ק נכתב במקומו: ”וד"ל" בלי סוף מוסגר.

כומשא"כ מבחי' חסד . . בבחי' כלי כלל כנ"ל וד"ל: באוה"ת שם ע' ב'תקכו ”כמ"ש הרמ"ז פ' אמור דפ"ח ע"פ כשמן הטוב על הראש והיינו שאינו מתלבש בשום כלי".

כזכמ"ש בפרדס שער מהות והנהגה: פרק ה (תי' אלו הם הוספות כ"ק הצ"צ. ראה לעיל ה, ד בשם החייט. בתקס"ג ע' קמז מוסיף ”שיש שסוברים שבחכמה יש תערובת דין, ויש שמקשים ע"ז והלא חכמה הוא מקו ימין חח"ן וא"א שיהי' בה תערובות דין". וראה בארוכה בביאוה"ז לצ"צ כרך ב ע' תשיח ואילך. ובדרך מצותיך מצות קידוש החודש פרק ב (ע, א).

כחוהאריז"ל הכריע ששניהם אמת: ע"ח שי"ג פ"ו. ראה בארוכה אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שלג.

כטשו"ה שבכתר— :: נקודות אלו אינם נמצאים בגוכתי"ק, ושם אין שום פסיק.

להחכמה עדן ע"ש העונג: בארוכה בדרך מצותיך מצות אכילת ק"ק צב, ב.

לאשחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

לבכשממציא מושכל חדש כו' וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת מסעי צג, ב. ובכ"מ.

לגשו"ה במ"א — בשכל החדש: בדרך מצותיך שם ביאור למה עיקר התענוג הוא בהתחדשות.

לדהחכמה שבכתר הנק' משכיל בשם עדן: זח"ב צ, א. ראה פרדס שער ערה"כ ערך עדן. מאו"א ע' יא. וביאיר נתיב שם.

להבוצינא דקרדוניתא דנקיב: ראה לעיל לט, א. נג, ב ובמ"מ לשם.

לושו"ה הקו — גבורה דע"י שבחס': ראה תניא ח"ב ספ"ד.

לזכמ"ש במ"א ע"פ אתם נצבים: הוספת הצ"צ. והוא בלקו"ת נצבים מד, ג. סידור שער האלול רלב, א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org