מראי מקומות הערות וציונים, תולדות, דף כ׳

אועמ"ש בפ' ראה אנכי נותן: אולי הכוונה לסה"מ תקס"ח ע' שעב ואילך. ונמצא עם הגהות וכו' באוה"ת פ' ראה ע' תרמח ואילך, דשם מבואר בענין כתר שהוא ממוצע.

בדחייב אדם לברך מאה ברכות: מנחות מג, ב. וראה שו"ע אדה"ז סי' מו.
ראה במאמרי אדה"ז — נביאים ע' צו הטעם לק' ברכות דוקא שזה כנגד ע"ס וכל אחד כלול מעשר ספירות.
בלקו"ת מסעי צו ג, עקב טז, ב מציין לכאן.

גא"ת מה אלא מאה: מנחות שם בתוס' ד"ה שואל. וע' במד"ר ס"פ קרח (ראה הלשון באוה"ת נ"ך ע' נ). זח"ב קכז, א. ובזח"ג קעט, א.

דמה היינו בחי' מל': זח"ב תרומה קכז, א.

הוצריך להמשיך מבחי' סוכ"ע בממכ"ע: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' נ.

ווהוא ע"י הכתר שהוא הממוצע: ראה אוה"ת שמות ע' פב. ושם ציין הצ"צ ללקו"ת פ' צו בד"ה והיה אור הלבנה פ"ג.
נסמן לקמן כב, ד.

זונאם הגבר הוקם ע"ל: שמואל-ב כג, א.

חשהיו מתים ק' אנשים בכל יום: במדבר רבה פ' יח, כא. תנחומא ס"פ קרח.

טשע"י המאה ברכות פסקו מלמות: ע' אוה"ת פ' עקב ע' תקפח. תקצד.

יויחפרו עבדי יצחק: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

יאויחפרו עבדי יצחק בנחל: בראשית כו, יט.

יבבאר חפרוה שרים: במדבר כא, יח.

יגאיתא בגמרא ע"פ והנהר הרביעי: בכורות נה, ב. ראה לקו"ת פ' צו יז, א. ובמאמרי אדה"א בס' נר מצוה ותו"א פג, ב.

ידמסולמא דפרת: וכ"ה בלקו"ת פ' חקת סב, ב. אבל הגי' בש"ס ווילנא: סולמי דפרת (וכ"ה באוה"ת פ' חקת ע' תתס). ורש"י פי' ”מקלחין תחת הקרקע ועולין בהרים כמו סולם". ובשיטה מקובצת שם גורס ברש"י ”דפרת מראש פרת מקלחין".

טוולכאורה תמוה מפני מה יקרא . . שעיקר נביעתו הוא מנהר פרת: ראה בסה"מ תרס"א ע' רטו ב' דיעות איך המים באים לנהרות.

טזונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

יזג"ן סדרי דאורייתא: זח"א (מהנ"ע) קד, ב. וראה נצו"א לזח"ב רו, ב. לקו"ש חי"ט ע' 298 ובהערה 3 שם.

יחכי יעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.

יטלעשותם כי ענין המצות — אך: בבוך 1064 קח, א נוסף: כי ענין המצות מעשיות הוא שהם למעלה מעלה פנימיותם ושרשם למה רומזים: אך שנתלבשו.

כלמעלה מעלה בפנימיותם: ע' לקמן פ' בשלח סד, ג. שענין המצות בעצם הוא בחי' שלמעלה מאתעדל"ת, וע' באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שה שמציין לכאן בענין מצות אין צריכים כוונה.

כאשו"ה כו' — ומ"מ רומזים . . שבשרש': בכת"י 1064 ליתא.

כבכמו מצות ציצית: לקו"ת פ' חקת סד, א מציין לכאן בענין המצות מעשיות ברעותא דליבא.

כגועיקר הכוונה . . איך שהוא מאד רחוק: מובא בהמשך תער"ב ח"ב ע' א'יג.

כדויכוון במצוה . . שנובעת מנהר הנ"ל: ראה אוה"ת פ' ויצא כרך א רג, ב: הרי מובן שמה שהמצוה נק' באר מ"ח זהו דוקא לפי שעברו דרך עובי עפר הקרקע דהיינו גשמיות עסקי גופו כל היום במו"מ כשמ"מ אח"כ בכח זה עושה המצוה נעשה בחי' באר מ"ח. עכ"ל.

כהכשהי' לו בתחלה . . בחי' נהר יוצא מעדן: בהמשך תער"ב ח"ב ע' א'יג מציין ע"ז: י"ל שזהו טפת מ"ד המברר כו'.

כווזהו שהי' האריז"ל: ראה שעהמ"צ (להאריז"ל) בתחלתו. וראה תניא פכ"ו. לא.

כזולכך זכה לרוה"ק: השייכות לרוה"ק — ראה ירושלמי סוכה רפ"ה וע' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. לקו"ש ח"ט ע' 252. לקו"ש חכ"ד ע' 639. ועוד. נסמן בארוכה במאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רפ.

כחנפש שבעה: משלי כז, ז.

כטראה ריח בני: ב' נוסחאות אחרות בסה"מ תקס"ה ע' יז.
הנחה אחרת מהמאמר עם הגהות באוה"ת כרך ד תתכט, ב. כרך ז תתתיט, א.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
מאמר זה נזכר באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'תסז.
ד"ה זה בסה"מ תרל"ט ח"א ע' כו מיוסד על מאמר זה. וראה במ"מ לשם.
ראה עבודת הלוי לא, ב.

לראה ריח בני: בראשית כז, כו.

לאכי ציד בפיו: בראשית כה, כח.

לבאיך מעשרין את התבן: בלקו"ש חכ"ה ע' 121 מבאר הטעם שרימה ליצחק במצות מעשר דוקא ע"ש.

לגהקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

לדכי הקרה ה' אלקיך: בראשית כז, כ.

להאין ש"ש שגור בפיו: ראה ב"ר פס"ה. פרש"י פרשתנו כז, כא.
בד"ה ויתן לך תשכ"ח נדפס בסה"מ מלוקט כרך ד ע' סד הערה 14 וז"ל: ”בב"ר פרשתנו (פס"ה, יט) ”שאין עשו מזכיר שמו של הקב"ה". ולכאורה צ"ל שכ"ה גם הכוונה בפירוש רש"י שם. כי באם נאמר שכוונת רש"י היא רק ”שאין ש"ש שגור בפיו" (אבל לפעמים הוא מזכירו) — זה שאמר (פעם אחת) ”כי הקרה ה' אלקיך" (פרשתינו שם, כ) לא היה מטיל ספק אצל יצחק אם זה עשו. ולהעיר שבד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' סה) מביא מפרש"י ”דאין עשו מזכיר שם שמים" עכ"ל שם בהערה 14.

לועשו סוספיתא דדהבא: ע' זח"ב רכד, ד. זח"א קלז, ב.

לזורישא דעשו בעטפוי דיצחק: תרגום יונתן בן עוזיאל בראשית נ, יז. ראה סידור עם דא"ח כב, א בשם הזהר. וראה בלקו"ש חט"ו ע' 193 הערה 21.

לחכתרין דמסאבותא: ונק' כתרין, דכתר הוא עטרה ע"ג הראש שהוא מקיף. ראה ד"ה פתח אליהו תש"ב ע' 82.
בד"ה ויתן לך תשכ"ח הערה 17 (בסה"מ מלוקט חלק ד ע' סד) מציין ”ראה ע"ח שער יא (שער המלכים) פ"י. פע"ח שער ו' (שער הקדישים) פ"ד".

לטעשר ולא תשע: ספר יצירה בתחלתו. וראה זח"ב קפז, ב. פרדס ש"א פ"ז. ראה לקו"ת שה"ש ז, ד. אוה"ת תולדות כרך א קנא, ב ואילך. סה"מ תרל"ה ח"א ע' לא. סה"מ תרנ"ד ע' סה ואילך. סה"מ תרפ"ו ע' קפג ואילך. ספר המאמרים תש"ב ד"ה פתח אליהו.

מוהענין כי ע"י החיות: בכת"י 1099: על החיות.
ראה אוה"ת תבוא ע' תתרעב.

מאוצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

מבשהחיות . . אצלם בסוד גלות: ראה הערות וקיצורים לתניא לכ"ק אדמו"ר הצ"צ לפרק ו. ובליקוט פי' שם ובאוה"ת כאן.

מגשו"ה ואדרבה — א"ע כנשר כו': בבוך 1824 בשינוים: א"ע בחופצה וגסה"ר והיינו לפי שהחיות הנמשך אליהם הוא בסוד גלות נבלע בתוכם: הנה זהו.

מדהוא נבלע בתוכם: מענין הבליעה — ראה בד"ה פתח אליהו תש"ב ע' 80.

מההנה זהו ענין לבונה: ראה לעיל ה, ג. המשך זאת חנוכת המזבח תר"מ סעי' יז.
בלקו"ת שה"ש י, א מציין לכאן. מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתקמו. ושם מציין לאוה"ת חנוכה כרך ב רפב, ב.

מושהוא אור המקיף עליהם מלמעלה: ראה לקו"ת תזריע כג, ד. ובהמשך תער"ב ר"פ רי. באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלג מבאר שכאן נתבאר דזה המקיף הוא בחי' גבוה ושרשו ממקיף דתהו שלמעלה מהתיקון ע"ש.

מזחיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו. ראה ביאור הפסוק באוה"ת תולדות תתכט, ב. באוה"ת כאן קנו, א מציין לעיין מזה בלקו"ת ד"ה כנשר יעיר ספ"ב. פ' האזינו עח, ב. וראה גם באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרסג ואילך.

מחועת אשר שלט האדם: קהלת ח, ט.

מטשו"ה וימלוך — כו' וגם: בבוך 1824 במקומו: והוא.

נבס' הגלגולים: פ"ב.

נאשו"ה נמשך — בם: בבוך 1824: גם.

נבלא גלו ישראל: פסחים פז, ב. נסמן לעיל ו, א.

נגשו"ה ביתו — כנ"ל: בבוך 1824: כו'.

נדויתן לך האלקים מטל השמים: בראשית כז, כח.

נהשמן הוא חכמה: מאו"א אות ש, מח.

נוואבא יסד ברתא: זח"ג רמח, ב. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא.

נזשו"ה שאנו — כשהשמש: בבוך 1824: כמו ע"י שהשמש.

נחואד יעלה מן הארץ: בראשית ב, ו.

נטואברככה לפני ה': בראשית כז, ז. בבוך 1824 נוסף: לפני מתי.

סשו"ה יעקב — לבונה: בבוך 1824 נוסף: שבו.

סאשו"ה יהיה — מבחי': בבוך 1824: בבחי'.

סבהנה משמני הארץ: בראשית כז, לט.

סגמשמני מקצת שמני: ראה ב"ר פ' ס"ז.

סדוליעקב אמר ומשמני: בראשית כז, כח.

סהואת אחיך תעבוד: בראשית כז, מ.

סושו"ה ועתה יבואר: בבוך 1824: ועתה מבואר.

סזרצה להמשיך . . כנודע: בבוך 1824 הנוסח במקומו: ”רצה להמשיך בחי' מ"ן בבחי' פנימי' אבל להמשכת המקיף צ"ל העלאות מ"ן כנודע".

סחבהעלאת מ"ן בבחי' פנימי' . . העלאת מ"ן ג"כ בבחי' מקיף: ראה לקמן כ, ד במ"מ ד"ה ויש.

סט(משא"כ . .): המוסגר נמצא גם בכת"י שנכתבו בחיי אדה"ז.

עשו"ה אחיך — שע"י יהי' עלייה דוקא כנ"ל: בבוך 1824: שע"י דוקא יהי' עלי' כו'. וזהו ויתן לך האלהי' גם בבחי' צמצום וקאי על בחי' הוי' שלמעלה בפסוק אשר ברכך הוי' ועתה מבואר הכתבו הנה יצחק רצה להמשיך בחי' מ"ן בבחי' פנימי' אבל להמשכת המקיף צ"ל בעלאות מ"ן: כנודע.

עאהעלאת מ"ן שהוא בחי' אור חוזר: בלקו"ת נשא כט, א מציין לכאן.

עבוהנה ריח: לקמן פ, ג מציין לכאן.

עגויש בזה ב' בחי': ”שם [הכוונה לכאן] נת' ג"כ ענין ב' מיני העלאת מ"ן, הא' לעורר בחי' מקיפים, הב' לעורר בחי' פנימיים, ונת' שם [הכוונה לכאן] ג"כ שענין העלאת מ"ן דמקיפים היינו בחי' מאדך, ולפענ"ד ג"כ שזהו כענין ב' מיני העלאת מ"ן דאו"כ הנ"ל ודו"ק כי בשניהם הכוונה א' רק שהלשון מחולק" — דרך מצותיך קסה, ב.
באוה"ת חוקת ע' תתפ [שם מציין לד"ה זה משנת תקס"ה], דברים כרך ז ע' ב'רסז מציין לכאן.

עדלמען יזמרך: תהלים ל, יג.

עהקארי תדיר: ת"ז תי' ה.

עושו"ה מ"ן — המשכת הקו. ויש העלאת . .: בבוך 1824 הקטע זה בשינוי: ויש העלאת מ"ן של המקיף וכתיב באר חפרוה שרים ויכרו שם עבדי יצחק שצריך סיוע מלמעלה שאין כח בה להעלות מ"ן בעצמו והוא לבחי' המקיף שהוא בחי' אוא"ס עצמו כשהקו מאיר לתוך מקום החלל: והנה מ"ן.

עז(שהקו . .): בבוך 1824 בלי מוסגר.

עחבארה של מרים: בלקו"ת חקת סד ג מציין לכאן.
בענין בארה של מרים ראה בלקו"ת חקת סד, ג הנסמן לעיל. אוה"ת חקת ע' תתסו ואילך.

עטוהנה העלאת . . אתה אבינו: ראה קטע זה באוה"ת פ' חקת ע' תתמג ע"ש.

פבאר חפרוה שרים: במדבר כא, יח.

פאויכרו שם עבדי יצחק: בראשית כו, כה.

פבמבחי' יצחק שהוא עיקר האבות: זח"ג צט, ב.

פגבוצינא דקרדוניתא: ראה במ"מ לקמן לט, א.

פדויריבו רעי גרר: בראשית כו, כ.

פהאי' במדרש . . ריח בגדיו, בוגדיו: ב"ר פ' סה. אגדת בראשית פמ"ב. ראה סנהדרין לז, א.
השייכות בגדיו לבוגדיו — ראה אוה"ת שה"ש ע' שפח שמציין לקידושין יח, ב. שמחמת הבגידה דעץ הדעת הוצרך לבגדים ולבושים.
בלקו"ת ראה לג, ד. שה"ש לב, ב. לז, ב מציין לכאן.

פושבזהר אמר: זח"א קכט, ב. ראה גם לקמן פב, א. הלשון באוה"ת פ' בלק ע' תתקמ. וראה שם פ' פנחס ע' א'רב.

פזשבזוהר אמרו ע"פ ואברהם זקן: נסמן לעיל טז, א.

פחוכמעשה דר"א בן דורדייא: ע"ז יז, א.

פטבאברהם כתיב בא בימים: בראשית כד, א.

צוהעלאת מ"ן כזה שהוא בחי' מקיף: מובא בלקו"ת שה"ש לז, ב.

צאאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

צבהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

צגבע"ת אף מי שאין עבירות בידו: ראה שבת קנג, א. לקו"ת בלק עד, א.

צדוספורי מעשיות שבגמ' דרבב"ח: ב"ב עג, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org