מראי מקומות הערות וציונים, מקץ, דף ל״ד

אגדולה שמושה יותר מלימודה: ברכות ז, ב. זח"א צח, ב.

בלא קאים אינש אדעתא דרבי': ע"ז ה, ב. וראה בד"ה והחרים תשי"ג, שעד הזמן ההוא הוא קאים רק על החיצוניות בלבד.

גוכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

דההפרש בין הרועים לנס"א: ראה ד"ה למען דעת תרס"ט ע' לט דז' רועים היו מבחי' אור פנימי וח' נס"א היינו שהן מבחי' האו"מ.

הבר' יוחנן בן זכאי . . אמר לר' חנינא בן דוסא: ברכות לד, ב.

ושלא נברא העוה"ב אלא בשבילו: ברכות סא, ב.

זוע"כ הוצרך להמשיך מבחי' שלמעלה מהחכמה: ראה ד"ה ת"ר מצות נר חנוכה תשל"ח ס"ב [סה"מ מלוקט ח"ב ע' יח]. ד"ה ואתה ברחמיך תשמ"ח ס"ד [סה"מ מלוקט ח"ד ע' קא]. ד"ה ביום השמיני תשמ"ו ס"ו [סה"מ מלוקט ח"ד ע' קיב].

חעדות היא לבאי עולם: שבת כב, ב.

טועמ"ש לקמן ע"פ כי אתה נרי הוי"ה: לקמן מא, א.

יההפרש בין בחי' שבעה רועים לבחי' שמונה נס"א: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תעט.

יאהמצות הן נק' מצות המלך: ראה לקו"ת פ' במדבר ביאור לד"ה וידבר משה גו' אנכי ס"ב. ופ' ואתחנן ד"ה למען תירא. וראה לקמן לה, ב.

יבבד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ס"פ ברכה.

יגמשיח הוא ג"כ מנס"א: בד"ה למען דעת תרס"ט (סה"מ תרס"ט ע' לט) מציין לכאן.

ידוהריחו מורח ודאין: ישעי' יא, ג. ראה סנהדרין צג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"א ה"ג. וראה לקמן קיז. ב.

טודבמשיח יש ב' הבחי': בסוכה נב, ב נחשב בנסיכים, י"ל מפני שזהו העיקר בו (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"י ע' 255).

טזבש"א יום ראשון מדליק שמונה: שבת כא, ב.

יזהללו . . כי גבר עלינו חסדו: תהלים קיז.

יחסבוני כו': תהלים קיח, יא.

יטטוב לחסות: תהלים קיח, ט.

כמטעם הנ"ל בפרי החג: ”דבאור מצ"ע גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך, אלא שנרות חנוכה הם כנגד פרי החג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך ראה שבת כא, ב . . ועפ"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש". לקו"ש ח"ה ע' 446.

כאדלא דמי ללמוד זה מפרי החג: מובא באוה"ת כרך א ע' רנט.

כבואורייתא מח"ע נפקת: זח"ב פה, א. וראה שם קכא, א.

כגכי מי מעכב ומי מונע: ראה דרך מצותיך לד, ב. מובא בלקו"ש חכ"א ע' 194.

כדשו"ה בתחלה כו': ע"כ נמצא בבוך 1223.

כהע"פ ראיתי והנה מנורת זהב: לקו"ת פ' בהעלותך.

כווספרתם לכם ממחרת השבת: ויקרא כג, טו.

כזמבחי' פנימית של התחתון: ראה בדרך מצותיך מצות נר חנוכה פ"ג. ד"ה למען דעת תרס"ט.

כחכי תקון לאלפים הוא בחי' או"פ: בד"ה למען ידעו תרס"ט ע' מה מציין לכאן: ”והיינו שההמשכה בחכמה הוא בבחי' אולפנא ולימוד שזהו ע"י צמצום".

כטכי לאלפים היינו אאלפך חכמה אאלפך בינה: ראה בארוכה בספר הערכים-חב"ד מערכת אות אלף במילואים טור תרנה להערה 125 שלכאורה הכוונה שבאלפים — שני פירושים א) שקאי על בחינת חו"ב שנק' בשם ”אלפים" ב) שקאי על סדר ואופן דהמשכה (ע"י צמצום וכו'). והקשר דשני הפירושים הוא: אופן זה דהמשכה (ע"י צמצום וכו') המרומז בתמונת אל"ף — הוא דוקא כשההמשכה היא לבחי' פנימי (משא"כ לבחי' מקיף), ומכיון שתיקון ”לאלפים" (חו"ב) הוא התחלת בחי' פנימי (כמ"ש כאן בתו"א שהמזלות שקודם ”לאלפים" הם בחי' מקיפים) — לכן, בכדי שיומשך לבחינה זו (פירוש הא' ב”אלפים"), צ"ל אופן ההמשכה ע"י צמצום וכו' (פירוש הב' ב”אלפים") ע"ש בארוכה.

לאאלפך חכמה אאלפך בינה: איוב לג, לג. שבת קד, א.

לאנוצר חסד לאלפים: שמות לד, ג.

לבהאל"ף תמונתו יו"ד למעלה ויו"ד למטה וי"ו באמצע: מבואר גם לקמן סט, ג ובד"ה כל המאריך באחד תרע"ח ע' שפז ואילך.

לגההמשכה בפנימית צ"ל ע"י צמצום: ראה ד"ה למען דעת תרס"ט ע' מה.

לדע"פ למנצח על השמינית: ראה לקו"ת תזריע כב, א. ובלקו"ש ח"כ ע' 346 הערה 186 הקישור בין ח' נרות דחנוכה עם כנור של ח' נימין.

להכי עמך מקור חיים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ג ע' נט.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ראה ד"ה כי עמך מקור חיים תשל"ד.
בלקו"ת נשא נט, ב. בהעלותך לד, ד. שלח לט, א. קרח נה, ג. מציין לד"ה זה.

לוכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

לזיש בו ב' פירושים: בסה"מ תקס"ג ע' נט מבאר ההפרש בין ב' הפירושים ”שכאשר יראה אור מתוך האור ה"ז ענין אספקלריא דלא נהרא כמו שרואין האור דרך מסך כו', וכאשר אנחנו נראה את האור היינו שנראה האור ממש ביתרון גדול". ובד"ה כי עמך תשל"ד (מהנחה) מבאר: ”דהיינו שהכח לראות אור זה בעולם הוא רק בידי ישראל וכמבואר בכ"מ דכל הנבראים חוץ מישראל הרי הם בבחי' עומדים, שעומדים במקומם ובמדידה והגבלה שלהם, ולכן אין ביכולתם להמשיך אלא ענין שבמדידה והגבלה, משא"כ ישראל שהם מהלכים ולמעלה ממדידה והגבלה הרי יש ביכולתם להמשיך ע"י קיום התורה ומצות בחי' האור שלמעלה" ע"ש.

לחכי הנה כתיב: בסה"מ תקס"ג שם מקשר ההמשך שכדי להבין ענין האור מהו, הנה כללות נש"י נמשלו למנורה.

לטכי הנה כתיב וראיתי: זכרי' ד, ב. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקט שמבאר הפסוק.

מוגולה על ראשה: רש"י מבאר כמו גולות עליות (הושע טו, יט).
בלקו"ת שה"ש כב, א מציין לכאן.

מאזה דבר ה' אל זרובבל: זכרי' ד, ו.

מבאכל בי עשרה שכינתא שריא, וכמ"ש בתניא: פרק יא. סנהדרין לט, א.

מגכמ"ש בתניא: פ"ו. פי"א. בסה"מ תקס"ג ע' נט אינו מציין לתניא.
בבוך 1103: בלק"א.

מדוהנה כתיב . . נורא הוד: מובא באוה"ת בראשית כרך א קפב, א. יהל אור ע' עג.

מהמצפון זהב יאתה . . נורא הוד: איוב לז, כב.

מווהענין כי הנה כתיב: מובא באוה"ת יתרו ע' א'כה. ראה סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' לג. ושם ע' רצב נעתק קטע מכאן. וראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקע.

מזהמגביהי לשבת: תהלים קיג, ה.

מחהנה מקום אתי: שמות לג, כא.

מטוהוא ית' מקומו של עולם: ב"ר סח, י.

נכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

נאועולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

נבלך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

נגהקב"ה מניח תפילין, הקב"ה מתפלל: ברכות ו, א. ראה לקו"ת שה"ש ב, ב. אוה"ת ואתחנן ע' תצז.

נדמלמד שנתעטף הקב"ה: ר"ה יז, ב.

נהג' ראשונות יושב ועוסק בתורה: ע"ז ג, ב.

נורמ"ח פקודין הן רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

נזורוח אייתי רוח ואמשיך רוח: זח"ב קסב, ב.

נחוזהו הבט: מובא באוה"ת פ' וירא כרך ד תשס, א. ואתחנן ע' שלב. וראה אוה"ת פ' זכור ע' א'תשפו מענין הבטה והשקפה.

נטהבט משמים וראה: תהלים פ, טו.

סוהשקיפה ממעון קדשך: דברים כו, טו. בלקו"ת צו יב, ד. טז, ב. מציין לכאן. ראה ד"ה איתא במדרש תהלים בספר המאמרים תש"ח ע' 272 עם הגהות מכ"ק אדמו"ר זי"ע. וראה גם בסה"מ תרכ"ז ע' קיב. תרל"ד ע' נג. תרנ"ג ע קיב.
בלקו"ת האזינו עג, ב מציין לכאן.

סארם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד. קטע מובא בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רצב בהוספות ושינויים. ראה גם בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קעא.

סבשהעכו"ם מקבלים חיות: ע' בספר המאמרים תש"א ע' יא.

סגגוים מרקדין בהיכלו: ראה יומא סט, ב.

סדשממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

סהוכדכתיב כי נשגב שמו לבדו: בספה"מ תרכ"ט שם ע' לג נוסף כאן הג"ה: ”(שגם בחי' נשגב סוכ"ע הוא ג"כ מבחי' שמו)".

סוכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org