מראי מקומות הערות וציונים, בראשית, דף ז׳

אנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: ראה תנחומא נשא טז. במד"ר פי"ג, ו. לקוטי שיחות ח"ו ע' 21 ובהערות לשם.

בזכה נעשה לו סם חיים: יומא עב, ב. בלקו"ת שה"ש יב, ג ואוה"ת נ"ך כרך א ע' קעט מציינים לכאן.
ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' קעט ”דסם גי' מאה ולהיות סם חיים זהו ע"י מאה פעמים ואחד שיהי' כוונתו לבחי' אחד" ע"ש. וראה באוה"ת פ' חקת לד"ה קח את המטה ע' תתכח מעתיק קטע מכאן ומבאר הקושיא ותוכן התירוץ ע"ש.

גדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

דמעיקר הקדושה: ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'שו.

הבפ' בהר דף ק"י ע"ב: ומובא ביהל אור ע' שלא. לקו"ת בלק עג, ד.

והאומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. וראה לקו"ת דברים כג, ג.

זאור א"ס שורה אלא במי שבטל: ראה תניא פרק לה.

חכל טיבו דעבדין: ע"ח שמ"ט פ"ז. תניא פרק א.

טדואג ואחיתופל: סנהדרין קו, ב.

ישהלכה כמותו בכל מקום: סנהדרין צב, ב.

יאוכל בניך למודי ה': ישעי' נד, יג.

יבחתום תורה בלימודי: ישעי' ח, טז.

יגבאתעדל"ת תליא מילתא: זח"א רלה, א.

ידכי הנה ב' בחי' יש בלב: מובא באוה"ת תבוא ע' תתרנה.

טובשמחה ובטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז. וראה לקמן קז, א.

טזואיזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א. ראה תניא פרק מג.

יזשו"ה הנפש — ויחוד עצום: באוה"ת תבוא ע' תתרנה נוסף: (וכליון כל הרצונות זרות לגמרי וזהו בחי' כלה ושכינתא עילאה הנזכר בפסוק שיר השירים דהיינו כלה לשון כליון מחמת שאין עוד ממש וזהו בחי' יחו"ע).

יחוכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

יטואלמלא הקב"ה: סוכה נב, ב.

כע"פ שה"ש בענין ב' בחי' כלה: לקו"ת שה"ש א, א.

כאע"פ צאנה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ב ואילך.

כביחד לבבי: תהלים פו, יא.

כגיגיע כפיך: תהלים קכח, ב.

כדיבל הוא הי' אבי יושב: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ח כרך א ע' תקנג, בהתחלה ”ותלד עדה את יבל". בתו"א לעמבערג ב, ב הנחה אחרת משנת תקס"ט. ראה במפתח המאמרים משנת הנ"ל. באחד מהכת"י כותרת: על חתונת בנו.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם ביאורים והגהות באוה"ת כרך ג תקפה, א (מלקו"ת לג"פ מה, א). וביאור שם תקפו, א. הגהות בדף תקפט, א.
לכללות מאמר זה ראה ד"ה כל המאריך באחד — מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' כב ואילך.

כהיבל הוא הי': בראשית ד, כא.

כוכל בעלי השיר יוצאין בשיר: שבת נא, ב. ראה לקמן לז, ד. צח, א. קיג, ב. ראה מאמרי אדה"א דרושי חתונה כרך ב ע' תקיח.

כזלהתהוות מיש ליש: בבוך אדה"ז — יבל אבי יושב: להתהוות דבר יש מיש. ראה ג"כ מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' נג ואילך. אוה"ת בראשית ט, ב ואילך. המשך וככה תרל"ז פמ"ב ואילך.

כחלהיות נרקב בארץ: באוה"ת בראשית כרך ג תקפה, א ובלקו"ת לג"פ מה, א: להתרקב מקודם. במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' כג ”שיתרקב תחלה וישאר כח התענוג שבגרעין בחי' אין", וכתב שם עוד דוגמא מהוולד שנוצר מטפה, ומאפרוח. וראה תו"ח בראשית לד, א שמבאר ב' המשלים.

כטוהשגה ראשונה: בכת"י הנ"ל מהשגה ראשונה.

לוזהו בחי' עמוד שבין ג"ע התחתון לג"ע העליון: ראה זח"א ריט, א. זח"ב ריא, א. נתבאר באוה"ת חיי שרה קלב, א. וראה לקמן ק, ב ובמ"מ לשם. בכמה מקומות מובא זה בשם ספר הבהיר. וראה לקמן פא, ג ”ענין שנזכר בספרים". ראה לקו"ת בשלח ב, א. סה"מ תקס"ח ע' שפ. ביאוה"ז לאדה"א עא, א. ובעוד.

לאשיר פשוט ושיר כפול: באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קפז מציין ע"ז: ”וי"ל דשיר פשוט זהו כענין בחי' יחידה רצון פשוט וכשהאהבה והרצון נמשך ע"י חו"ב נק' שיר כפול" עכ"ל. ראה מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' כה.

לבוכנודע שבהעמוד יש ג' גוונים: ראה זח"א ריט, א. זח"ב ריא, א. ובענין הגוונין ראה באוה"ת בלק ע' תתקא בשם מהרב הקדוש אברהם בן המגיד נ"ע.
בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תקנו מבאר ד' גוונין שבעמוד ע"ש.

לגשו"ה אחר — וכשהביטול . . ועד"ז יש ג"כ שיר מרובע: מובא באוה"ת בראשית כרך ז תתתג, א.

לדבפי' הזהר פ' קרח: קעו, ב.

להשו"ה התכללות — האהבה מוסתרת כו': בבוך מכתבים סלונים סג, א באוה"ת בראשית כרך ג תקפה, ב (מלקו"ת לג"פ מה, א) נוסף: וי"ל שהוא בחי' הביטול כו'.

לוכי כארבע רוחות: בהגהת הרה"ח ר' אשר נוסף: [וזהו ג"כ ענין].

לזכי כארבע רוחות: זכרי', ב, י.

לחבדרוש דחרבות צורים: בסידור שער המילה ובאוה"ת דרושים לחג השבועות ד"ה תורת ה' תמימה ע' קט.

לטוזרח השמש: קהלת א, ה.

מלשמש שם אהל בהם: תהלים יט, ה.

מאבטול ותשוקה: ביהל אור ע' 64 נוסף: (דהיינו ענין סיבובה בהשתחוואה למערב בבחי' ביטול) עכ"ל שם.

מבבבחי' בטול: ביהל אור שם: ”ובעמה"מ שער ששי פרק ס"ה דל"ז ע"א פי' וזו"נ דאצילות נתעלו בתוך או"א ומכסים עליהם כמו חופת חתן וכלה ועז"נ לשמש שם אהל בהם ר"ל בהם בתוך או"א עכ"ל".

מגויבל לחמורים: שופטים יט, כא.

מדומתחת זרועות עולם: דברים לג, כא.

מהיושב אהל ומקנה כנ"ל: סיום המאמר בבוך אדה"ז — יבל אבי יושב א, א ”וזהו אין אומרים שירה אלא על היין שנאמר יין המשמח כו' אם אנשים משמח כו' מכאן כו' כי ענין הקרבנות הוא ג"כ העלאה ממטה למעלה הוצרך לזה ג"כ בחי' שיר בחי' ביטול שיוכל להיות העלאה, וזהו המשמח אלקים כו' פי' כי הוי' הוא בחי' גילוי ואלקים הוא בחי' הסתר וע"י השיר על היין נעשה בחי' ביטול וגילוי לכן הוא משמח בחי' אלקים בחי' הסתר להיות יחוד הוי' באלקים, אשה בעלה משמחה נכנס יין יצא סוד כו'".

מוע' בזהר ויצא: קסא, ב.

מזועמ"ש . . ע"פ מקושש: לקו"ת שלח מב, ד. ובאוה"ת בראשית כרך ג תקפו, א מעתיק הלשון מהלקו"ת עם תוס' ביאור.

מחבפ' ויצא ע"פ ושש שנים בצאנך: לקמן כג, ג ואילך.

מטע"פ ואלה המשפטים: ראה לקמן עו, ב.

נצאינה וראינה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' רי.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקיז בהתחלת אני לדודי ורשום שם: בדברים אלו התחיל אדמו"ר בדרוש שע"פ צאינה וראינה כו' בפאלאצק.
עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א (מלקו"ת לג"פ מז, ג).
בסה"מ תרס"ט ע' קנה: כמ"ש בהביאור דצאינה וראינה דחה"ש בס' תקס"ו ואפשר תקס"ז (והוא דרוש צאו"ר שבתו"א פ' בראשית).

נאצאינה וראינה: שה"ש ג, יא.

נבביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

נגלמה נמשל מ"ת ליום חתונתו: ”שלכאורה זהו משל גשמי מאד" — אוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א.

נדדתפלה הוא במקום קרבנות: ברכות כו, ב.

נהכמ"ש בגמרא: תענית ב, א.

נובבהכ"נ הנקרא מקדש מעט: ראה קו"א ד"ה הנה לא טובה (קסא, ב).

נזלבבתני אחותי כלה: שה"ש ד, ט.

נחדהנה כתיב לבבתני . . שכנס"י נקרא לב: בסה"מ תקס"ז ע' רי מביא ראי' ”דכנס"י נק' לב כמ"ש לך אמר לבי כו'".

נטדהנה עד"מ הלב: ראה המשל גם באגה"ק סי' לא.

סשו"ה מתקבצים — ויוצאים דרך חלל הב': צ"ל שהכוונה על ב' גידי' שדרך גיד אחד בא הדם ללב מהכבד וכל האברים ודרך גיד השני הולך מהלב לכל האברים — אוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א.

סאואהבת כו' בכל לבבך: דברים ו, ה.

סבבזוהר פ' חיי שרה: קכג, א.

סגמ"ש בזהר דבמחשבה א': זח"ב כ, א.

סדצופה ומביט עד סוף כל הדורות: ברכות זכרונות בתפלת ר"ה. ראה ר"ה יח, א.

סהושרשו ממדות עליונות: באוה"ת שה"ש ע' תתקיט: ושרשו מששה מדות עליונות.

סואלף שנים בעיניך: תהלים צ, ד.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org