מראי מקומות הערות וציונים, וארא, דף נ״ו

אבחי' שדי מל' ברכות שדים: באוה"ת פ' וארא ע' קנז כ' שכ"ה גם בספר שערי אורה שער ב' לה"ר יוסף גיקטליא והקשה שבד"ה וארא תקס"ח מבאר שבחי' אל שדי זהו ענין מדת הצמצום, ע"ש בארוכה.
באוה"ת כי תצא ע' תתקכה מציין לכאן.

בוחלב להגדיל המדות: בלקו"ת שה"ש לג, ב מציין: ”ושם [בתו"א] נתבאר ענין עיבור ולידה ויניקה בעבודת ה' ועיין בפרדס בערכי הכינוים ערך חלב ובשער ח' פ"ו ובזהר משפטים (דקכ"ב ע"ב) בענין רוחצות בחלב ובאדרא רבא דקל"ו ע"ב" ע"ש.

גברכת שדים ורחם: בראשית מט, כה.

דשקיים אברהם אבינו ע"ה את כל התורה: משנה סוף קידושין.

האברהם תיקן תפלת שחרית: ברכות כו, ב.

וונחנו מה: שמות טז, ז.

זבחי' ביטול לגמרי: למעלה מהביטול דאבות (לקו"ש לכ"ד טבת ח"ו ע' 38 הערה 29). ראה סה"מ תרכ"ט ע' רכט ואילך.

חשכינה מדברת מתוך גרונו של משה: ראה זח"א רסז, ג. זח"ב קטו, ב. זח"ג ריט, א. רלב, א.

טדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

יואורייתא וקוב"ה כולא חד: נסמן לקמן נז, ג.

יאתפיסא — שאינו מרגיש את עצמו כלל . . ואינו תופס מקום לעצמו כלל: ”שביטול כזה אין ביכולתו של אדם לפעול בכח עצמו (ע"ד אין חבוש מתיר עצמו כו'), אלא בא על ידי התגלות ה' מלמעלה, ובזה גופא — גילוי שם הוי', היינו עצמותו של הקב"ה כפי שהוא למעלה מגדרי העולם" — לקו"ש לפ' וארא חל"א ע' 25.

יבואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

יגידבר עמים תחתינו: תהלים מז, ד. ראה גם לעיל ד, א. לקמן סח, ב. פב, ג.

ידבבחי' היותו יחיד: ראה ספר קיצורים והערות לס' התניא ע' קה. סה"מ תרס"ו ע' רסט.

טומאן מלכי רבנן: גיטין סב, א.

טזמתניתא מלכתא: ביצה כא, וש"נ. ראה לעיל מט, ב.

יזיש מי שאוהב: ראה תניא פל"ה. בבוך באב' 17 כח, ב נוסף: (אבל הלומד בתורה הוא למעלה מבחי' זו כי דבר מלך הוא שנדבר בפיו).

יחהודעתי אין כתיב כאן: רש"י שמות ו, ג.

יטבחי' יחיד: וכ"כ הבחיי וז"ל וממה שהזכיר לשון נודעתי ולא אמר הודעתי בא ללמוד שהוא ושמו אחד. ראה לקו"ת פקודי ד, א. במדבר ב, ד.

כאנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.

כאוידבר — וארא: נדפס גם בתו"א לעמבערג ד, ב. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז פרשיות ע' רכו.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות הערות וקיצורים נדפס באוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפב. קיצורים שם ע' ב'תתצג.
בכמה כת"י מצויין ש"פ וארא תקס"ה.

כבוארא אל אברהם: שמות ו, ג.

כגנאמרה תשובה על . . למה הרעתה: ”לא רק נחמה והבטחה" — לקו"ש לפ' וארא חל"א ע' 24.

כדלמה הרעות: שמות ה, כב.

כהגם להבין: בבוך 1824: וגם צל"ה ענין החטא שבשבילו סבלו: הגלות.

כוועבדום וענו אותם: בראשית טו, יג.

כזאך הנה כתיב: קטע מכאן מובא באוה"ת מג"א ע' ריז [בהוצאת תנש"א. — בהוצאת תשכ"ט ע' ב'תא].

כחביום עשות ה' אלקים: בראשית ב, ד.

כטוביאור שני שמות . . וכך היתה כוונת יעקב: ראה אוה"ת בראשית לז, א ביאור לכאן. ועי' לעיל בפ' ויצא סד"ה ושבתי בשלום בענין כי שמש ומגן.

לאלקים לשון רבים: ראה לקו"ת אמור לא, ג. דרך מצותיך קצז, א (בהוצאה חדשה). אוה"ת פ' וארא ע' קנה. רכג. יתרו ס"ע א'לח.

לאכי אלקים קדושים הוא: יהושע כד, יט. באוה"ת מג"א שם מוסיף: ”ביהושע סי' כד יעו"ש בילקוט והירושלמי פ"ט דברכות".

לבגדול ה' . . ואימתי גדול: תהלים מח, א. זח"ג ה, א. זו"ח תשא (מד, א) בשינוי לשון. וראה ד"ה כבוד מלכותך תרס"א. אור לי"ד ש"ת (שם הערה 32). ראה גם זח"ב רלה, א.
במה שמבואר כאן ראה גם אוה"ת פ' מסעי ע' א'שנג. באוה"ת נצבים ע' א'רכב מציין לכאן.

לגלא שייך לומר עליו לשון גדולה: ראה אוה"ת וירא צב, א, ובהמשך מים רבים תרל"ו פרק מח מ"ש כאן דלא שייך לומר עליו לשון גדולה כ"א בחי' גדולה שייך רק בהתפשטות זיו והארה, וכן לקמן צד, ב משמע שהגדולה והחסד שבאצי' ממכ"ע וסוכ"ע בטל אצלו ית' שזהו היפך ממ"ש שם שבחי' גדולה זהו הנמשך מבחי' ולגדולתו אין חקר. אעכצ"ל כו'. ע"ש. ועיין ג"כ בתורת שמואל תרכ"ז ע' תיח. באוה"ת מג"א הנ"ל יש כאן הג"ה ”(ועמ"ש מזה בד"ה ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב)". והכוונה למה שמובא לעיל מד"ה מים רבים תרל"ו פרק מח.

לדמלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

להכי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלח.

לווהנה כתיב מה רבו: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קפח עם הגהות.

לזמה רבו מעשיך: תהלים קד, כד.

לחמה גדלו מעשיך: תהלים צב, ו.

לטמה רבו מעשיך קאי על עולמות התחתונים: ראה מאמרי אדה"ז על ש"ס וזהר ע' רעג. ועם הגהות בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תעב. וראה ד"ה שאו מרום לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בספר החקירה בהוספות. ד"ה אין ערוך תרצ"ד. ד"ה וכל העם רואים ת"ש ע' 112.

ממה גדלו מעשיך: בבוך 1824 נוסף: וצל"ה שינוי הלשון ענין: מה רבו.

מאשאין לך כל עשב: נסמן לעיל ח, ד.
באוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפג יש הגה"ה: (הובא בר"ח פ"ה משער האהבה והוא במד"ר בראשית פ"י).

מבוכל קרבי את שם קדשו: תהלים קג, א. ראה לקו"ת צו ז, ב. שלח מב, א. וראה יהל אור עה"פ ע' שפב.

מגוכמארז"ל נטה שמאלו: ראה פדר"א פי"ח. לקו"ת נשא כא, ב ואילך ובמ"מ לשם. סה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' שמב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שסה. לקו"ש חל"א ע' 77 ואילך.

מדלעוה"ז הגשמי: בסה"מ תרמ"א ע' לט הוסיף כ"ק אדמו"ר מהר"ש: וזהו ר"ע כשראה כרך גדול של רומי מליאה תענוגים שחק וא' אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו, היינו אם לעוברי רצונו כך שהוא רק בחי' פסולת וחיצוני'.

מהוע' מזה בזהר ח"ב: הגה"ה זו גם באוה"ת ויקרא כרך א ע' רד. ושם מביא הזח"א תחילה.

מומקבלת מבחי' שמאל: בסה"מ תרמ"א ע' מ נוסף: ועכ"ז יש תענוגי' הרבה עד אין שיעור, לעושי רצונו שהם מקבלים מבחי' פנימי' הרצון ממש דהיינו מבחי' מה גדלו מעשיך כו' וכמשי"ת עאכו"כ.

מזעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק: סוף עוקצין.

מחלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

מטשכר מצוה מצוה: אבות פ"ד מ"ב. ראה ד"ה יפה שעה אחת נדפס במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רב.

נכי יש מתפעל כו': ראה תניא פ"נ.

נאכל חד לפום שיעורא דיליה: באוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפג נוסף: (ומספר ש"י י"ל שהוא חצי מתר"ך אורות שבכתר שכנגד תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן. ועמ"ש בזה במ"א בענין קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה עולה ש"י. עיין תוי"ט סוף עוקצין ענין ש"י בע"א).

נבע"ש ריבוי התחלקות . . וזהו אימתי גדול: בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שסה שמכאן נראה: ”שכדי להיות היש דבר נפרד זהו"ע שם אלקים, אך ע"י יחוד הוי' בשם אלקים נמשך להיות ביטול היש, וכן נתבאר בביאור דמזוזה מימין ובביאור דשובה ישראל" ע"ש.

נגשו"ה בהתפשטות — והיא היא: בבוך 414: הוא.

נדעיר נק' מה שמקובץ מכמה בתים: קטע מכאן מובא באוה"ת בראשית כרך ו תתרע, א. ראה דרך מצותיך קיג, א (ובהוצאת תשנ"א ואילך קצז, א). אוה"ת בראשית כרך ז תתשעה, ב. המשך זאת חנוכת המזבח תר"מ סעי' יד.

נהובתים הם צירופי אותיות: ראה תניא ח"ב פ"ד. וע' לקמן צד, ב. לקו"ת בד"ה בשעה שהקדימו פ"א. אוה"ת בראשית לט, ב.

נווכמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים: פ"ד מט"ז, ע"פ נוסח האריז"ל. וראה לעיל כא, א. נ, א.

נזשו"ה אבנים — שני בתים: בבוך 414 נוסף: כו'.

נחבכמה בתים: בבוך תניא — ברוק: בכמה בחי'.

נטגילוי לעולמות ונבראים: באוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפג נוסף: (וגם אז נק' גדול מצד שניכר גדולתו ית' במה שמהוה עולמות ונבראים.

סגילוי בעיר אלקינו כו': באוה"ת שם נוסף: (ואז לא שייך לקרותו גדול אלא ולגדולתו אין חקר דלית מחשבה תפיסא בי' להכיר גדולתו מאחר שאינו עדיין בבחי' התפשטות והמשכה בנבראים).
אח"כ נמצא שם קיצור.

סאוהאלקים עשה שייראו לפניו: קהלת ג, יד.

סבאת האלקים ירא: קהלת יב, יג.

סגאת ה' אלקיך תירא: דברים ו, יג.

סדויראת בושת: וכ"ה בסה"מ תרנ"ה ע' סו. אבל בסה"מ תרמ"א: ויראה בושת.

סהארץ ושמים: בבוך 1824 ליתא.

סוהללוהו בגבורותיו: תהלים קנ, ב.

סזואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.

סחוהאבות הן הן בחי' המרכבה: נסמן לעיל ד, ג.

סטוכדכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע: בראשית יב, ט. בבוך 633: כדכתיב.

עשו"ה דלתתא — שהוא גבול: בבוך 414: שהוא בחי' גבול.

עאגבול ונברא: בבוך 1824: בחי' נברא וגבול ומחודש: יש מאין.

עבשאמר לעולמו די: חגיגה יב, א. ראה גם לקמן קטו, ג.
בלקו"ת שה"ש ד, ד מציין לכאן.

עגעולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

עדואהבת את ה' אלקיך: ואתחנן ו, ה.

עהבחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.

עוהאהבה העליונה שהיא העיקרית: ראה באוה"ת כאן כרך ח ע' ב'תתפה: ”נת' עיקר האהבה היא הבאה מלמעלה ואהבה שהאדם מעורר בנפשו היא אתעדל"ת להאהבה העליונה עליונה, אך אהבה עליונה היא א"ס ושתתגלה בנפש האדם הוא ע"י צמצומים עולם חסד יבנה פי' שהחסד ואהבה עליונה נבנה בבחי' עולם והעלם כדי שיוכלו הנשמות לקבל".

עזאהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

עחבכל לבבך . . בשני יצריך: ואתחנן ו, ה. ברכות נד, א.

עטכהמס דונג: תהלים סח, ג.

פכשכבר נמשך בבחי' אלקים: באוה"ת פ' יתרו ע' תתצט מפרש ”והיינו כי שם אלקים הוא בחי' מגן ופרוכת המפסיק בין אצי' לבריאה כמ"ש בד"ה ואתה תצוה את בנ"י".

פאאבל ושמי הוי' . . קודם שבא לידי גילוי ההמשכה במדות: והוא בחי' יחו"ע ויחוד זה ע"ד שילוב אד' בהוי' — אוה"ת שמות ע' מח. וכ"ה באוה"ת משפטים כרך ז בד"ה לא תהי', ע"ש.

פבהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. ראה לעיל לד, ד.

פגוכמ"ש בזהר . . שאני אורייתא: זח"א רכג, ב. זח"ג קפב. וראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' רנ בשולי הגליון. לעיל ח, ד. אוה"ת נ"ך כרך א ע' קטז.

פדפי' שהוא למעלה מעלה מבחי' שמש ומגן ה' אלקים: ראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'קא שמציין לכאן.
זהר זה נזכר גם לקמן פא, ד.

פהפנים בפנים דבר: דברים ה, ח.

פואנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.

פזבחי' הסתלקות: ראה ביהל אור במילואים ע' תש בענין הסתלקות זו.

פחרם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.

פטמי כה' אלקינו: תהלים קיג, ה.

צגם העכו"ם: בבוך תניא — ברוק: והעכו"ם.

צאואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום: בראשית לו, לא.

צבכנודע מענין שבירת הכלים): מוסגר זה נמצא גם בהעתק מאמרי אדה"ז.

צגלמה נק' הר סיני: שבת פט, ב.

צדפי' שבחי' . . השורה עליכם: נעתק בלקו"ת פ' שלח מ, ד. בלק עג, סע"ד. ראה גם אוה"ת פ' נצבים כרך ה ע' ב'עה.

צהבבחי' אלקים השורה עליכם: ע' באוה"ת בראשית לז, א. וע' לעיל פ' ויצא סד"ה ושבתי בשלום בענין כי שמש ומגן.

צווהי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

צזשו"ה שנה כו' — גם בגלות אדום הוא: בבוך 414: גם עכשיו הוא.

צחצ"ל תחלה הסתלקות החיות: ראה בלקו"ש לפ' וארא ח"ו ע' 40 הערה 36.

צטשיהי' — כי עין בעין כו': הנאמר לע"ל הוא בחי' גבוה יותר. — אוה"ת תולדות כרך ד תתכז, א.

קביתר שאת . . שומעים הנראה כו': פי' כי שמיעה היא בחי' בינה וראי' הוא חכ' שם ע"ב אשר במ"ת לא הי' גילוי פנימי' ח"ע ממש רק בבחי' שמיעה וכמ"ש כי לא יראני האדם כו' רק רואים את הנשמע שהוא בחי' בינה משם הי' גילוי בבחי' ראי' ממש . . אלא לעתיד שיהי' גילוי פנימי' התו' פנימי' ח"ע בבחי' ראי' ממש שלמעלה מבחי' שמיעה . . זהו ענין עין בעין יראו. אוה"ת תולדות כרך ד תתכז, א.

קאשכינה מדברת מתוך גרונו של משה: נסמן לעיל נו, א.

קבואני המשנה המדברת בפיך: מגיד משרים ר"פ ויקרא. ועוד.

קגויאמר . . קח את מטך: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קפח.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
המאמר עם הגהות וקיצורים באוה"ת כרך ז ע' ב'תרו.

קדוינצלו את מצרים: שמות יב, לו.

קהולא השאירו שם אפי' נצוץ א': בסה"מ תקס"ה ע' קפח מבאר כאן בענין רד"ו שנה.

קועל דרך משל בנשמת האדם: בסה"מ תקס"ה ע' קפח ”המלובש' בגוף החומרי המחשיך עלי' להיות נדמה העולם ליש ודבר נפרד בפ"ע ואין מרגשת בחי' הביטול של כל העולמות לגבי א"ס ב"ה ואף שקודם בואה. . ."

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org