ביאור ענין שעורה
ריג
ג) והנה השפעת המלאכים שיעור ה' הוא ע"י ישראל במנחת העומר שמניף הכהן כו' ונק' עומר התנופה ופי' בזוהר בלק תנו פה תנו כבוד כו' עליות הנוק' למקורה ושרשה ומשם יורד ההשפעה כו', אך בשבועות קציר חטים הוא המשכה וגילוי ההעלם שלמעלה מן הדעת, כי עץ הדעת חיטה היתה שאין התינוק יודע כו' הרי ע"י החיטה נמשך גילוי בחי' הדעת והוא גילוי ההעלם שלמעלה מן הדעת כו' דהיינו בחי' אנכי ה' אלקיך אנכי מי שאנכי דלית מח' תפיסא בי' בבחי' דעת נגלה ממש רק ע"ד שהתינוק קורא אבא אע"פ שאינו משיג איך הוא אביו, ובחי' גילוי זו מבחי' אנכי מהו"ע ית' למעלה מעלה מן הגילוי דבחי' שעורה מזון המלאכים שהוא בחי' דבר ה' בחי' חיצוניות בלבד (אך לכאורה צ"ל הלא חטה הוא ג"כ בחי' כ"ב אותיות גימטרי' חטה כדאיתא בזוהר פ' בלק דף קפ"ח ע"ב ומאי חטה כללא דכ"ב אתוון וא"כ מה בינה לבחי' שעורה שיעור ה' דהוא ג"כ ענין ה' מוצאות הפה שבהם קביעות כ"ב אותיות. והענין כי כ"ב אתוון דחיטה היינו כ"ב אתוון דאורייתא והתו' ניתנה לישראל לבד ולא למלאכים ולכן הוא למעלה מבחי' אותיות דשעורה שהוא חיות ומזון המלאכים, ודרך כלל הם ב' מיני אותיות, היינו אותיות הדיבור זהו בחי' שעורה שיעור ה' ה' מוצאות הפה, ואותיות המח' היינו בחי' חיטה וזהו שרש נש"י שעלו במח', אך ענין ובחי' מח' זו היא בחי' מח' סתימאה שהיא בחי' מח' הקדומה וכמבואר במ"א ע"פ אם בחקתי תלכו שיש ב' בחי' אותיות היינו אותיות הכתב והם בחי' אותיות הדיבור ומח' הגלוי' ויש בחי' אותיות החקיקה שהם בחי' אותיות הכלולים בשכל הנעלם וקדמות השכל וזהו שרש נש"י, ומעכשיו מובן ג"כ ההפרש בין אותיות דשעורה לאותיות דחיטה.
וביאור הדברים הוא ע"פ מה שנת' שם דמלאכים נק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים שעומדים ברום עולם בבחי' ומדריגה א' משא"כ נש"י נק' מהלכים שצ"ל מהלך תמיד ממדריגה למדריגה שאין תפילה של היום דומה לשל אתמול כמ"ש בפע"ח בתחילתו, והענין שבנין המל' שהוא מקור דבי"ע הוא מהגבורות וכמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורותך ידברו, וענין הגבורות הוא כדי להיות התחלקות צירופי אותיות הדיבור, דמבו"ל (אות א') איך מבחי' חסד שבמל' כשמתגלה באותיות הדיבור מתהוה מזה מאין ליש מחנה מיכאל כו' וריבוי המלאכים הוא מצד ריבוי התכללות ומזיגות שבע"ס, אמנם עוד זאת הוא בסיבת הריבוי כי כל מדה כשמתגלת באותיות הדיבור הרי ממדה א' מתהוה בדיבור דיבורים רבים ר"ל תיבות הרבה עד שמכל התיבות יחד יובן המדה ההיא, וכן בהשפעת שכל בדיבור כדי להלביש השכלה אחד בהדיבור צ"ל תיבות הרבה ובין כולם יובן השכל. נמצא בכל תיבה לא יש רק חלק ובחי' א' לבד מאותה המידה והרי א"כ בגילוי המדה או השכל בדיבור נתחלקה ונתפררה לחלקים קטנים רבים כפי מספר התיבות. ועד"ז יובן למעלה בענין התהוות המלאכים מאותיות הדיבור והיינו מבחי' המידות המלובשים בדיבור מחנה מיכאל מבחי' חסד שבדיבור הנה אין מלאך פרטי מתהוה ומקבל מבחי' פרטי ספירה ומידה א' ממש שבדיבור, דהיינו עד"מ מבחי' חסד שבגבורה שבחסד כו' שהיא בחי' פרטי ספירה א' לא הי' ביכולת המלאך שהוא נברא ובע"ג להכיל ולקבל את גילוי מידה זו שבאצי' והי' מתבטל לגמרי, אלא לאחר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך א
- מזהה
- rh-4y8x3kgj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.