מו

אך זהו בחי' האבות שהי' מרכבה לבחי' מדות דאצי' דאיהו וגרמוהי חד והוא בחי' נעלה מאד וכמ"ש אין קורין אבות אלא לג' ולא כל נפש תוכל שאת גילוי זה, אבל להיות גילוי זה נמשך ונשתלשל בבי"ע ששם מושרשות נפשות כלל ישראל שיתגלה בכל נשמה פרטית הוא ע"י בחי' מדרגת השבטים שהם הענפים הנמשכים ויוצאים מגוף האילן וכמו שהענף יוכל האדם לכופפו ולהמשיכו למטה אליו כמו"כ בחי' ומדרגות השבטים יכולים כל נשמה פרטית שאת נפשם שיתגלה בהם, וז"ש הנביא ונתקן בתיקון חצות למה תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבינו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך, פי' מדרכיך הוא מדת אברהם שנא' עליו הלוך ונסוע הנגבה כו', ומיראתך מדת יצחק כו', שעם היות שבחי' מעלת מדרגת האבות עצמן אינו שורה ומתגלה בכל נשמה פרטית בגלות, שוב למען כו' שבטי נחלתך שבחי' השבטים היוצאים מבחי' האילן דאבות יוכל להיות גילוי זה בכל נפשם מישראל, וענין י"ב שבטים הוא כמ"ש י"ב בקר והים עומד עליהם שהוא בחי' ד' חיות שבמרכבה פני ארי' להימין הוא בבחי' החסד מפני שור מהשמאל בחי' גבו' כו' והוא ג"כ ענין ד' מחנות שכינה מחנה מיכאל עבודתו בבחי' האהב' כו' וגבריאל ביראה כו' וענין הים עומד עליהם הוא בבחי' חיות המרכבה הם בבחי' מרכבה וביטול לבחי' עלמא דאתגלי' שהוא בחי' מל', וכללות הארבע חיות כ"א כלול מג' והוא ענין י"ב שבטים שנמשכים מהאבות, והענין הוא דהנה בחי' המדות עליונות חסד דרועא ימינא גבו' דרועא שמאלא כו' כשצריך שיומשך מהם למטה בבחי' עלמין דאתגליין נתחלק כ"א לג' בחי' שהוא בחי' ג' כלים פנימים ואמצעי' וחיצוני', וכמו שאנו רואים למטה שהיד יש בה ג' פרקין וכן הרגל כמו"כ יובן למעלה שבחי' חסד דרועא ימינא כו' כדי שיומשך למטה נתחלק לג' פרקין, והוא עד"מ שכל א' שהוא השכלה ותנועה א' וכשיבא לגלותו בדבור למקבל אז נתחלק זה השכל עצמו לכמה צירופים ומה שיתחלק לרבוי הצרופים הוא ענין התגלות השכל יותר, וכמו"כ יובן למעל' כשבחי' חסד עליון ודרוע' ימינא יורד להאיר ולהתגלות למטה בבי"ע כמו בבחי' חיות המרכבה בפני ארי' להימין שהוא בחי' אהב' וחסד (שהוא בחי' ביטול היש דבי"ע לאין ע"י בחי' אהב' ותשוק') אז יתחלק זה הבחי' חסד דרועא ימינא שמצד עצמו הוא בבחי' התכללות בחי' א' ויבא בהתחלקו' בג' פרקין שהוא הצרופי אותיות ההמשכה באופן שיתגלה למטה כו' וכן הוא בבחי' דרועא שמאלא כו' והוא ענין י"ב צירופי אדנ"י בחי' מל' שהוא בחי' הים עומד עליהם שמקבל מבחי' י"ב צרופי הוי' כו' שמהם מקבלים הי"ב בקר כו' והוא ענין י"ב שבטי' שנמשכי' מהאבות.

ומעתה יש להבין ענין הדגלים, ומבואר בזהר שהדגלים הוא דוגמא לבחי' המרכבה עליונה, והענין הוא דהנה כתיב והחיות נושאות את הכסא, וכתיב נושאות ומנושאות, ופי' נושאות את הכסא היינו מ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, וי"ל דהא פעם כתיב כי לא אדם הוא, אך הענין דמצד התלבשותם בבחי' השתלשלות העולמות שאז הוא מתלבש כבי' בבחי' ג' קוין דמדות עליונו' חסד דרועא ימינא כו' וגבו' דרועא שמאלא כו' כנ"ל, אז נק' בחי' כמראה אדם שהוא בחי' גוף ויד ורגל כו', אבל מהו"ע אא"ס כמו שהוא מובדל מבחי' המשכ' להשתלשלות לאו מכל אלין מדות איהו כלל וזהו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org